ונציה היא אחת הערים המתויירות ביותר באירופה, ורבים מתושביה מתפרנסים מתעשיית התיירות ואף מתעשרים ממנה. כמעצמה מסחרית היסטורית, שתרמה לעיצובם של מרכיבים מסוימים בקפיטליזם המודרני, העיר נשענת כיום על כלכלה התלויה במידה רבה בתיירות העולמית — אך גם משלמת את מחירה.
עומס המבקרים ההולך וגובר, לצד השלכות משבר האקלים, מציבים כיום אתגר משמעותי ליכולת המגורים בעיר ומטילים צל כבד על עתידה של “לה סרניסימה”. הבחירות המוניציפליות המתקיימות בימים אלה נתפסות בעיני רבים כרגע מכריע עבור עתידה של ונציה.
אינדקס בינה מלאכותית: ספריית הידע הים תיכונית
בונציה, התיירות ומשבר האקלים משפיעים על הבחירות
22-med – מאי 2026
• בונציה, התיירות העודפת ומשבר האקלים שולטים בקמפיין מוניציפלי המאופיין במשבר דיור וביציאת תושבים.
• בין כלכלה תיירותית, עליית המים והגנה על הלגונה, הבחירות מגבשות את הסתירות של המודל הוונציאני.
#איטליה #ונציה #תיירות #אקלים #דיור #בחירות #לגונה #עירוניות #ים תיכון
לעיתים קרובות, התיירים שמגיעים לתחנת הרכבת סנטה לוצ'יה בונציה עוצרים תחילה באחד מהברים הרבים שבתחנה או בסביבתה המיידית. כמו דייב, שהגיע זה עתה מארצות הברית, שמזמין ספריץ עם אשתו בזמן שהילדים שלהם אוכלים בהתלהבות פיצות וצ'יפס. «היום ומחר אנחנו בונציה, אנחנו רוצים לראות הכל: כיכר סן מרקו, גשר ריאלטו, המוזיאונים, אומני הזכוכית. מחרתיים אנחנו ממשיכים לבולוניה, ואז לרומא, נאפולי וסורנטו», הוא מספר. גם תוכנית אחר הצהריים כבר נקבעה: לאחר שיסיימו את הספריץ, הצ'יפס והפיצות, דייב ומשפחתו יגיעו למלון ארבעת הכוכבים שלהם במונית מים, לפני שיסעדו ב«מסעדה טיפוסית».
האמריקאי הוא סוג התייר ה"בינלאומי", כפי שאומרים בונציה, המוערך ביותר על ידי תעשיית התיירות של העיר: עשיר מאוד, מלווה באשתו וילדיו, הולך למסעדות וישן במלון יוקרה. אבל הוא גם הסמל של התיירות הצרכנית שלדברי פעילי השמאל, האקולוגים, כמה אקדמאים, ועדות אזרחים ופעילים, הורסת את העיר הלגונרית.
ג'יאנקרלו, איש מקצוע שחי בעיר הממוקמת כשישים קילומטרים משם, מגיע באופן קבוע לונציה לצורך עבודתו. לדבריו, העיר «נמצאת במלכוד: מצד אחד יש את התיירות ההמונית, שמעלה את המחירים באופן אבסורדי והופכת את העיר לבלתי ניתנת למגורים, ומצד שני יש את האיום של משבר האקלים». ג'יאנקרלו נחרץ: הוא לא היה גר בונציה בשום אופן. כמה ימים לפני הבחירות המוניציפליות, המתחים הללו סביב התיירות, הדיור ועתיד הלגונה תופסים מקום מרכזי בדיונים בין התושבים.
פחות ופחות תושבים, יותר ויותר תיירים
לגורלה של ונציה יש בהחלט משהו פרדוקסלי. בימי הביניים, העיר הזו שהמציאה את הקפיטליזם, שהייתה מפורסמת בזכות סוחרים כמו מרקו פולו שהיו מסוגלים להגיע עד סין, צריכה היום להתמודד עם ההגזמות והסתירות של הקפיטליזם העכשווי. החל מהתיירות המוגזמת, שדוחפת אנשים רבים לעזוב. מתוך יותר מ-86,000 תושבים שאבדו בין 1981 ל-2022 (850 ב-2025), 57,000 חיו ב"עיר המים", כפי שרבים מהוונציאנים מכנים את האזור האי של עירם. חלק זה, שמבקרים בו התיירים ומחובר ליבשה באמצעות גשר החירות, היה במאה ה-16 אחת המטרופולינים הגדולות באירופה.
התיירים, לעומת זאת, אינם פוחתים: בשנה שעברה, ונציה ההיסטורית רשמה 9.4 מיליון לינות. לפי גבריאלה ג'יארטה, בת 86, נשיאת ועדת ריאלטו נובו, שהוקמה על ידי אזרחים כדי להגן על אחד מהאזורים המרכזיים ביותר ב"עיר המים", הבעיה של עודף התיירים מחמירה: "עברתי ניתוח בברך ואני מנסה להימנע מגשר הריאלטו כי הוא תמיד כל כך עמוס בתיירים שהם עלולים להפיל אותי. אני נוסעת בוופורטו (סוג של אוטובוס מים) אבל לעיתים קרובות אי אפשר אפילו להיכנס אליו. הם מלאים בתיירים שמגיעים עם המזוודות הענקיות שלהם ולא יודעים איך צריך להתנהג בוופורטו".
גברת ג'יארטה, שנולדה בוונציה ותמיד חיה בדיוק באזור הריאלטו, מודאגת. "צריך לחשוב על עתיד זרמי התיירות, כי עיר אמיתית לא יכולה להמשיך לאבד תושבים בזמן שיש לה יותר ויותר תיירים, והכלכלה שלה לא יכולה להיות תלויה כל כך בתיירות". ביום הזה בסוף האביב, למרות הטמפרטורות הנמוכות יחסית, המבקרים נמצאים בכל מקום: בבארים, על הגשרים, בסופרמרקטים, במסעדות, בוופורטי כדי להגיע ללידו או בורנו, בחנויות הספרים ובכנסיות. בסמטאות המובילות לכיכר סן מרקו, שומעים ספרדית, אנגלית, צרפתית, הינדית, דנית או ערבית. ורבים הם אלה, בוונציה, שמתפרנסים בזכות הפלישה היומית הזו של "תיירים בינלאומיים" עשירים מארצות הברית והמזרח התיכון, המחפשים מנות גורמה וקניות בלתי פוסקות, או מטיילים מכל קצוות העולם שמסתפקים בדרך כלל בכריך ובירה שנקנו בסופרמרקט.
"התיירות כשלעצמה אינה רעה, פשוט צריך לנהל אותה. אבל היא הכרחית. כאן בוונציה לא חיים בלי תיירים, ראינו את זה במהלך הקורונה", מציין מסימו, בעל דוכן עיתונים בשכונת ג'ודקה. אבל אם ניתן לנהל את זרמי התיירות — העירייה הימנית שבשלטון מאז 2015 ניסתה לעשות זאת עם מערכת גישה מוסדרת ו"דמי כניסה" — קיימת משבר שוונציה מתקשה לנהל לבד: המשבר האקלימי.
לפי לוקה, שמגדיר את עצמו כ« גאה » להצביע לימין, « האקלים משתנה מזה אלפי שנים, אני מאמין שההתחממות הגלובלית היא רק הונאה. וגם אם יש בזה שמץ של אמת, אין טעם לדאוג מזה. זה משהו שיקרה בעוד מאה או מאתיים שנה. כולנו נהיה מתים עד אז ». למעשה, לפי מחקר מדעי שנערך לאחרונה בראשות פיירו ליונלו, פרופסור לפיזיקה של האטמוספירה ואוקיינוגרפיה באוניברסיטת סלנטו, בין 15% ל-98% מהמרכז ההיסטורי עלול להיות מוצף מדי יום עד שנת 2100, אלא אם ייבנו מבני הגנה מתאימים.
המשבר האקלימי מדאיג גם תושבים רבים בוונציה. זהו המקרה של אליסון צורפלוה, אמנית שווייצרית שחולקת את חייה בעשור האחרון בין "עיר המים" לשווייץ, ושייסדה את עמותת ברנה במטרה לתרום להגנה על הברנות, איים נמוכים קטנים המכוסים בצמחייה המהווים מערכות אקולוגיות יקרות ערך לביודיברסיטה ולאחסון פחמן בלגונה של ונציה. לדבריה, « התפיסה הציבורית נשלטת על ידי הרעיון שוונציה שוקעת בגלל עליית המים, כי הרעיון של עיר ששוקעת מזין דמיון דרמטי ורומנטי. אבל מעט אנשים מבינים שוונציה קיימת בתוך מערכת אקולוגית לגונית עדינה שבה היעלמות הברנות, שתורמות לייצוב והגנה על הלגונה, מחלישה את ההגנות הטבעיות של ונציה ומהווה אתגר מרכזי לשימור העיר ». בקמפיין העירוני הנוכחי, נושאים סביבתיים ועירוניים אלו הפכו לנושאים מרכזיים.
בחירות מכריעות?
רבים מרגישים שהעיר נמצאת בצומת דרכים, מסבירה גברת ג'יארטה. צומת דרכים שמצטלב עם הבחירות העירוניות שמתקיימות ביום ראשון והיום. ראש העיר הנוכחי, היזם לואיג'י ברוניארו, מוערך מאוד על ידי הסוחרים והיזמים המקומיים. בעל בר במסטרה, יישוב ונציאני הממוקם ביבשה, מבטיח: « אני ללא ספק אצביע עבור סימונה ונטוריני », היורש שנבחר על ידי הקואליציה הימנית להמשיך את דרכו של ברוניארו.
בגיל 38, עם מראה של ילד צופים חביב ומסודר, ונטוריני הוא סגן ראש העיר לענייני לכידות חברתית. הוא מבטיח להתמקד בצעירים, בחדשנות ובלכידות חברתית « כדי למשוך ולשמר אזרחות פעילה ודינמית ».
ממול, האופוזיציה מהמרכז-שמאל בחרה במועמד אנדראה מרטלה, בן 57, מזכיר אזורי של המפלגה הדמוקרטית. עם פרופיל כמעט דמוקרטי-נוצרי, לקוני, במהלך ביקור באחד מהשכונות הבעייתיות ביותר של מסטרה, הוא מקשיב בקפידה לתושבים שבאו לפגוש אותו ושואל שאלות קצרות ומדויקות. מרטלה נחשב למועדף בסקרים, ואליאנצה ורדי סיניסטרה (Avs), ברית אקולוגית שמאלית התומכת במועמדותו לראשות העיר, מבטיחה גם כן להשיג תוצאה טובה.
אם ברמה הלאומית Avs מאמצת לעיתים עמדות שנראות שנויות במחלוקת בעיני רבים מהפרוגרסיבים — למשל בנושא החימוש מחדש והתמיכה באוקראינה — ברמה הוונציאנית הברית מתבלטת ככוח של הצעות. בזכות גם צעירים פעילים כמו ג'אקומו צ'רבו, בן 25, וסופיה מרטלוזו, בת 21, שניהם מועמדים למועצת העיר. בין הנושאים המרכזיים שלהם נמצאים המשבר האקלימי והזכות לדיור: «עבורנו, התושבים, זה הפך כמעט בלתי אפשרי להשיג דיור במחירים סבירים כי כמעט כל הבעלים מקדישים כעת את נכסיהם לתיירות», מסבירה מרטלוזו.
«בין ההצעות שלנו יש פרויקט לניהול עירוני של השכרות תיירותיות קצרות טווח, על פי המודל של מערכות שכבר נוסו בליסבון ובכמה ערים בצפון אירופה כדי להסדיר את ההשכרות התיירותיות קצרות הטווח», מסביר צ'רבו. «בדרך זו, המינהל העירוני יכול להקדיש חלק מההכנסות לדיור חברתי».
מרטלוזו חוששת שהמשבר האקלימי יוביל להרס ונציה. לכן, היא מבטיחה, «אנחנו מהמרים על מדיניות מעבר אקולוגי, במיוחד בשיקום אזורים תעשייתיים ישנים שננטשו כיום, כמו פורטו מרגרה, להשקעות באנרגיות מתחדשות».
עבור צ'רבו, עשיית פוליטיקה הייתה התשובה לצורך «כמעט חיוני, עבורי ועבור צעירים אחרים, להביא לשינוי וליצור הזדמנויות לדור שלנו. אנחנו רוצים להיות מסוגלים למצוא עבודה איכותית ולחפש דיור בשוק נדל"ן מעוות על ידי השכרות תיירותיות». רבים מקווים שהבחירות הללו יביאו לשינוי, בראש ובראשונה בניהול התיירות. «דעתי הצנועה», אומר צורפלוה, «היא שתיירות המונית כמו תיירות יוקרה קיצונית צריכה להיות מוגבלת. לעומת זאת, יש לעודד מדיניות תמיכה בתושבים ובעובדים. ונציה צריכה להישאר עיר חיה, ולא להפוך רק ליעד תיירותי».
מצידה, גברת ג'יארטה מקווה שהעירייה הבאה תהיה פתוחה יותר להקשבה ולשיתוף פעולה עם החברה האזרחית. «המינהל של אחת עשרה השנים האחרונות באמת ניתק את הקשרים, לנסות לפתוח דיאלוג היה כמו להיתקל בקיר. והאגודות סבלו מכך.»
*הבחירות המוניציפליות באיטליה של 2026 יתקיימו ב-24 וב-25 במאי 2026 לסיבוב הראשון וב-7 וב-8 ביוני 2026 לסיבוב השני
אליסון צורפלוה היא אמנית עכשווית שוויצרית שעבודתה חוקרת את הנופים והמורשת התרבותית של הלגונה של ונציה. היא גם שותפה מייסדת ונשיאת Associazione Barena, שמטרתה לתרום לשימור החלק הצפוני של הלגונה, ובמיוחד של המערכות האקולוגיות והמסורות שלה, באמצעות פרויקטים חדשניים ושיתופי פעולה עם חוקרים וארגונים אחרים של החברה האזרחית.
תמונה ראשית: המרכז ההיסטורי עלול להיות מוצף כל יום עד שנת 2100 © ולנטינה סייני