בקפריסין, דור חדש של מדענים מראה ששטח קטן יכול גם להפוך למקום מחקר ברמה גבוהה. באי הים תיכוני הזה שבו הפעילות המדעית מתפתחת במהירות, חוקרים צעירים בונים כעת את מסלולם בין עיגון מקומי לרשתות בינלאומיות. במכון לנוירולוגיה וגנטיקה של קפריסין, ד"ר קיריאקי מיכאלידו מגלמת את הדינמיקה הזו דרך עבודותיה על הגנטיקה של סרטן השד ושיתוף הפעולה שלה עם צוותי מחקר מכל רחבי העולם.
אינדקס בינה מלאכותית: ספריית הידע הים תיכונית
חוקרת אי בלב המחקר העולמי
22-med – מאי 2026
• מקפריסין, קיריאקי מיכאלידו מראה ששטח קטן יכול לתרום למחקר מדעי ברמה גבוהה.
• עבודותיה על הגנטיקה של סרטן השד מחברות בין מניעה, שיתוף פעולה בינלאומי וגישה למידע רפואי קונקרטי יותר.
#קפריסין #מדע #מחקר #גנטיקה #סרטן #בריאות #מניעה #יםתיכון
זוכת פרס יונסק"ו-אל פוזאן הבינלאומי, ד"ר קיריאקי מיכאלידו מובילה מחקרים על הגנטיקה של סרטן השד תוך שיתוף פעולה עם צוותים מדעיים מכל רחבי העולם. מקפריסין, היא משתתפת במחקר רפואי המחובר לרשתות בינלאומיות גדולות.
מכפר קפריסאי לרשתות מחקר בינלאומיות
כשגדלה בקוקליה, כפר קפריסאי קטן בין היסטוריה לטבע, היא זוכרת את עצמה כילדה מלאה בסקרנות. היא קראה ללא הפסקה, עזרה בחווה המשפחתית וניסתה להבין איך הכל פועל, מצמחים ודבורים ועד מכשירים אלקטרוניים. המדע עדיין לא היה מטרה מוגדרת, אבל הסקרנות כבר הייתה שם. היום, היא מנהלת את מחלקת הביוסטטיסטיקה במכון לנוירולוגיה וגנטיקה של קפריסין, שם היא עובדת על זיהוי וריאציות גנטיות שמגדילות את הסיכון לסרטן השד והשחלות. מחקריה תורמים לאבחון מוקדם ולמניעת הסרטן, אך גם לייצוג טוב יותר של אוכלוסיות מסוימות שעדיין אינן מיוצגות מספיק במחקר הגנטי.
« העבודה שלנו היא באמת עולמית ומתבססת על שיתופי פעולה חזקים עם מדענים, רופאים קליניים וצוותי מחקר. שיתוף הפעולה הבינלאומי הזה מאפשר את התגליות שלנו. גם אם הבסיס שלנו נמצא בקפריסין, היומיום שלי מתנהל בסביבה מדעית עולמית. שיתופי הפעולה עם חוקרים וצוותים ממדינות שונות מהווים חלק חיוני מהפעילות שלנו. אחרי הכל, המדע המודרני אינו מכיר גבולות גיאוגרפיים », היא מסבירה. « כל נתון, כל וריאציה גנטית שאנו חוקרים מייצגת את הסיפור של אדם. הידיעה שמה שאנחנו עושים יכול לעזור למישהו לגלות סרטן בזמן, או אפילו להימנע ממנו לחלוטין, היא כל המוטיבציה שאני צריכה ». עבורה, לראות מחקר מדעי ברמה כזו מתפתח מאי קטן בים התיכון יש חשיבות מיוחדת.
המחקר כהתחייבות
לאחר מספר שנים בחו"ל, החוקרת בחרה להמשיך בעבודתה מקפריסין, מתוך רצון לתרום לפיתוח המחקר על האי.
« החלק הקשה ביותר היה ההחלטה לחזור לקפריסין לאחר עבודה בחו"ל. אבל האפשרות לבצע עבודה מועילה בסביבה בינלאומית של מחקר המבוססת בקפריסין נותנת משמעות לבחירה שלי להישאר על האי », היא מדגישה. החזרה לקפריסין לא הייתה מונעת רק מסיבות מקצועיות, אלא גם מהרצון לתרום באופן ממשי לפיתוח המחקר על האי. בתקופה שבה מדענים צעירים רבים מחפשים הזדמנויות בחו"ל, היא סבורה שיצירת קהילות מדעיות אמיתיות וחזקות במדינות קטנות חשובה יותר מאי פעם.
לד"ר מיכאלידו, המדע אינו עוסק רק בגילוי, אלא גם בהשפעה שהוא יכול להיות על החברה. « המידע והמניעה המוקדמת, במיוחד אצל אנשים בסיכון גבוה, יכולים לשנות חיים. העבודה שלנו מכוונת להבטיח שיותר אנשים יקבלו גישה למידע מדויק וממשי על סרטן והנטייה הגנטית. הגנטיקה יכולה להיראות מורכבת או אפילו מפחידה, אבל היא יכולה גם להיות מקור להעצמה. אני רוצה לעזור ליותר אנשים לקבל גישה למידע שיכול באמת לשפר את חייהם ». היא אומרת שיש לה כבוד מיוחד לצעירים שבוחרים כיום ללכת בדרך המדעית. היא רואה בכך דור המונע על ידי תחושת מחויבות חזקה, מודעות חברתית ורצון לאתגר את הרעיונות המוסכמים. « זה כבר לא רק גילוי. זה עניין של השפעה », היא מציינת.
הכרה בינלאומית
ההכרה הבינלאומית שקיבלה עם פרס אונסק"ו-אל פוזאן היוותה עבורה כבוד גדול, אך גם תזכורת לכך שהמדע יכול לחרוג מגבולות המעבדה כאשר הוא שואף להשפעה ממשית. «זה היה כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס הזה, שמתגמל את קידום החוקרים הצעירים במדעים וטכנולוגיות. ההכרה הזו מהווה הכרה חשובה במאמציי בתחום המדעי, אך גם בערך שיכולים להיות למחקר ולחדשנות לטובת הכלל. הפרס הזה מעודד אותי להמשיך בעבודת המחקר שלי ולתרום, ככל האפשר, לקידום המדע ולהשראת הדורות החדשים של החוקרים».
עבור קיריאקי מיכאילידו, המדע נשאר תהליך אנושי עמוק. «מאחורי כל מחקר, כל גילוי גנטי וכל ניתוח סטטיסטי, עומדים אנשים המחפשים תשובות, מניעה ותקווה. אני מאמינה שהמדע מקבל ערך אמיתי רק כאשר הוא מצליח לחרוג מגבולות המעבדה ולהשפיע על החברה», היא מסכמת.
קיריאקי מיכאילידו היא מדענית, פרופסורית חברה ומנהלת המחלקה לביוסטטיסטיקה במכון לנוירולוגיה וגנטיקה בקפריסין. מחקריה ממוקמים בתחום הגנטיקה, האפידמיולוגיה והביוסטטיסטיקה, עם דגש מיוחד על סרטן השד והשחלות. היא מובילה צוות רב-תחומי של חוקרים וסטודנטים שמטרתו לזהות וריאציות גנטיות נפוצות ונדירות הקשורות לסיכון להופעת הסרטן, תוך פיתוח מתודולוגיות סטטיסטיות להתמודד עם אתגרים מדעיים מורכבים. היא בעלת דוקטורט באפידמיולוגיה גנטית מאוניברסיטת קיימברידג', תואר שני בסטטיסטיקה יישומית מאוניברסיטת אוקספורד ותואר במתמטיקה מאוניברסיטת אריסטו של סלוניקי.