בהרי האלפיים האיטלקיים, הידרואלקטריות מול האקלים

בצפון איטליה, הרי האלפים משנהים את פניהם. הקרחונים נסוגים, החורפים הופכים לפחות מושלגים ומים, שהיו נחשבים מזמן לדבר מובן מאליו ב-Trentino-Alto Adige, מתחילים גם הם להפוך למשאב תחת פיקוח. באזור הזה, שבנה חלק מהשגשוג שלו על אנרגיה הידרואלקטרית, המשבר האקלימי לא רק שמעלה שאלות על מודל אנרגטי. הוא משנה את הנוף, השימושים ואת הקשר של התושבים עם אזורם. מול שינוי זה, עסקים, חוקרים ואזרחים כבר מחפשים כיצד להתאים את ה"פחם הלבן" הזה לעולם שהופך לא יציב יותר.

Index IA : ספריית הידע הים-תיכונית
בהרי האלפים האיטלקיים, האנרגיה ההידרואלקטרית נגד האקלים
22-med – מאי 2026
• ב-Trentino-Alto Adige, התכווצות הקרחונים וצמצום ההצללות המושלגות מערערים מודל הידרואלקטרי שבנה את העסק שלו זה למעלה ממאה שנה.
• בין חדשנות טכנולוגית, ניהול מים ומעורבות אזרחית, האזור האלפיני מחפש להתאים את ה"פחם הלבן" שלו להתחממות הגלובלית.
#איטליה #אלפים #אנרגיה_הידרואלקטרית #אקלים #מים #יובש #אנרגיה #הר #קרחון #הסתגלות

מה שנחשב כיום לאחד מסיפורי ההצלחה המרשימים ביותר של תעשיית האנרגיה האיטלקית רחוק מאוד ממאגרי גז או נפט — וקרוב דווקא לכמה מהנופים ההרריים המרהיבים ביותר באירופה. מדובר באזור טרנטינו-אלטו אדיג'ה (Trentino-Alto Adige), האזור בעל ההכנסה הגבוהה ביותר לנפש באיטליה, הידוע גם כיעד תיירותי מבוקש בזכות פסגותיו האלפיניות, המעיינות התרמיים והיערות העצומים שבו.

האזור, הגובל כיום באוסטריה, היה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד סוף המאה ה-19. על רקע זה החל להתפתח עידן האנרגיה ההידרואלקטרית — אותו “פחם לבן” שהקסים מהנדסים ותעשיינים ברחבי אירופה. המהנדס הצרפתי אריסטיד ברז'ה ראה באנרגיה זו מהפכה שתוכל לשנות את פני היבשת כולה.

יותר ממאה שנה לאחר מכן, ההיסטוריון האמריקאי מארק לנדרי תיאר את הרי האלפים במאמרו Mountain Battery כ“הסוללה של אירופה” — מערכת עצומה של אגירה הידרואלקטרית שנועדה לפצות על מגבלותיהן של האנרגיות המתחדשות.

בשנת 1890 החלה תחנת הכוח ההידרואלקטרית פונטה קורניקיו שבטרנטינו לייצר חשמל. שמונה שנים לאחר מכן נכנסה לפעולה גם תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה של טל, בפרובינציית בולצאנו, שניצלה את זרימתו של נהר האדיג'ה לצורך ייצור אנרגיה.

התשתיות הללו הרשימו לא רק בזכות ביצועיהן הטכנולוגיים, אלא גם בזכות האסתטיקה יוצאת הדופן שלהן. תחנות מסוימות, כמו אלו שבקוגולו ובפונאלה, אף משכו אליהן אמנים וסופרים. המשורר Gabriele D'Annunzio והצייר Fortunato Depero ראו במיזמים הללו מפגש מרהיב בין המודרניות התעשייתית לבין הנוף האלפיני עוצר הנשימה.

האיום של המשבר האקלימי

גם כיום, האנרגיה ההידרואלקטרית נשארת בלב הכלכלה האזורית. עם כמעט שבעים תחנות כוח, Trentino-Alto Adige היא האזור האיטלקי השני בגידול ההפקה הידרואלקטרית אחרי לומברדיה, שהינה הרבה יותר רחבה. חלק גדול מהחשמל שלו מגיע מהאנרגיה הזו, שסייעה רבות לפיתוח המקומי ולתעסוקה בעמקי האלפים. אך מודל זה מתמודד כעת עם שינוי מהיר של האקלים. בשנת 2022 חל מפנה. בעוד איטליה חוותה את השנה החמה ביותר מאז 1961, ייצור האנרגיה ההידרואלקטרית ב-Trentino-Alto Adige נפל ביותר מ-30% בהשוואה לשנה הקודמת.

השפעות ההתחממות נראות הרבה מעבר רק לענף האנרגיה. במשך עשורים, האזור היה גן עדן לסקי. אבל כיום, ברור שהוא נתקל באתגר היסטורי: יש פחות ופחות שלג בהר. לפי התקשורת המקומית, אחד הקרחונים המפורסמים ביותר באיטליה, פרסנה ב-Trentino, בגובה של 3,000 מטרים, הוא "בעיותיו": שטחו ירד מ-82 הקטאר בשנת 1961 ל-25 בשנת 2011. כפי שסיפרה ג'ובאנה, פנסיונרית בטרנטו, "בעבר, כאן, החורף היה עוצמתי והיה יורד המון שלג. כיום, אני מסתכלת למעלה וחלק מההרים בלתי ניתנים להיכר." בעמקי מספר ערים, התושבים מדברים כיום על עונות שהפכו לבלתי צפויות, עם תקופות יובש ארוכות וירידת שלג יותר ויותר לא סדירה.

מחפשים פתרונות

מול המצב הזה, התחום ההידרואלקטרי מנסה להסתגל. ההשקעות נותרות גבוהות והעסקים באזור מחפשים לחדש את התשתיות שלהן. במיוחד על ידי פיתוח טכנולוגיות שאיבה, מערכת המאפשרת להשתמש ביתרונות חשמליים כדי להעלות את המים למאגרים הממוקמים בגובה, על מנת להגדיל לאחר מכן את יכולת הייצור של התחנות. וכשה-Trentino-Alto Adige מכיל אחת מהצפיפויות הגבוהות של סטארט-אפים חדשניים באיטליה, הסקטור יכול גם לסמוך על פתרונות מתקדמים. כמו אלו שפותחו על ידי WaterJade, חברה שנוסדה בשנת 2014 ומוקדשת למעקב אחרי משק המים, ובפרט מים הממוקמים בשלג. עבור מפעילי הכוח ההידרואלקטרי, להיות מודעים באופן מדויק למאגרים של שלג הממוקמים מעל למאגרים הפך לאסטרטגי. ירידה במשקעים חורפיים או התפשטות מהירה מדי באביב עשויות להיות בעלות השפעות ישירות על ייצור החשמל בחודשים שאחריו. "הפתרון שלנו הוא טהור תוכנה", מסביר מתיאו דל אמיקו, מנהל WaterJade ודוקטור להנדסה סביבתית. "אנו משתמשים בנתונים המגיעים מתחנות מזג האוויר כבר נוכחות בשטח ובמתקנים עצמם, כדי לבצע ניתוחים ולחזות." המטרה היא לסייע למפעילים לצפות אנומליות ותקופות קריטיות. "אנו מביאים ידע טוב יותר על כמות משק המים הזמין ועל אנומליות או מצבים אחרים שדורשים תשומת לב מיוחדת, כמו יובש”, הוא מוסיף. מאחורי כלים אלו של מעקב מתגלה מציאות חדשה לאזור האלפיני הזה שנחשב זמן רב לעשיר במים. שנת 2022 הראתה זאת בצורה חדה. רמות מאגרי האנרגיה ההידרואלקטרית הגדולים פחתו באופן מדאיג כתוצאה מהשפעה משולבת של יובש ודרישות לשחרור מים המיועדים לאזורים המישוריים, גם הם מתמודדים עם קשיים משמעותיים. autoridades האזוריות נאלצו אז להגביל כמה שימושים, כולל השקיית גינות או מילוי בריכות פרטיות.

מעורבות התושבים במעקב אחרי האזור

ב-Trentino-Alto Adige, התודעה הזאת חורגת כעת מעולם האנרגיה בלבד. רבים מהתושבים עדיין רואים באנרגיה ההידרואלקטרית נכס קולקטיבי ומשאב חיוני לפעילות בעמקי האלפים. התרבות המקומית של האזור וההר מתבטאת במספר יוזמות אזרחיות. בטרנטו, היא מיוצגת במיוחד על ידי ה-MUSE, המוזיאון למדעי הטבע שתוכנן על ידי האדריכל המפורסם רנזו פיאנו, שהפך לאחד מהמקומות המרכזיים להעלאת המודעות לאתגרים סביבתיים באזור. בין הפרויקטים שפותחו בשנים האחרונות, נמצאת MAP-TN, יוזמת מעקב סביבתי משתף המתווכת על ידי ה-Circolo di Trento של Legambiente, העמותה האקולוגית הגדולה ביותר באיטליה, ומעורבת גם במוזיאון, במרכזי מחקר, באוניברסיטאות ובעמותות. המטרה היא לקדם שיתוף פעולה בין מומחים לתושבים בפעילויות חיוניות להגנת הסביבה. עבור אנדראה פוגליסי, נשיא Legambiente Trento, המעורבות האזרחית ממלאת תפקיד חיוני. “המעקב המשתף יכול להיחשב כדוגמה של מדע אזרחי. מצד אחד, הוא מאפשר לקבל תמונה רחבה יותר על התנאים הסביבתיים, מעבר למדידות שנעשו על ידי הסוכנות המחוזית לסביבה. מצד שני, הוא מעורב ישירות את התושבים, המקנים כך ידע טוב יותר על האזור והופכים לשחקנים בהגנה עליו.”

הפרויקט כולל בין השאר הכשרה של מתנדבים שיתעסקו במעקב אחרי איכות המים של הנחלים, הנהרות והאגמים. זו דרך לחזק את המעקב הסביבתי, אבל גם להזכיר שבאזור הזה, שעוצב במשך יותר מ- מאה שנה על ידי מים ואנרגיה הידרואלקטרית, המשבר האקלימי כבר לא נוגע רק למדענים או לתעשיינים. הוא משנה בהדרגה את היומיום, הנופים והמאזנים שעשו את העושר של האלפים האיטלקיים.