באלג'יריה, דייגים הפכו אתר עגינה פשוט למקלט דייגים שיכול להכיל יותר מ-300 סירות. פרויקט שנולד מ"טואיזה", מסורת של עזרה הדדית שמגייסת תושבים, מתנדבים ותורמים סביב מטרה משותפת. חוסין סעידי, דובר קואופרטיב אל קוס*, מספר כיצד היוזמה הזו שינתה באופן עמוק את פעילות הדיג ואפשרה למאות משפחות להתפרנס ממנה.
מדד IA: ספריית הידע הים תיכונית
כיצד קופה מסורתית הופכת מפרץ למקלט דייגים
22-med – יוני 2026
• בדליס, טואיזה מאפשרת לבנות מקלט דייגים שיכול להכיל יותר מ-300 סירות.
• מעזרה הדדית מסורתית לכלכלה חברתית וסולידרית, קואופרטיב אל קוס משנה באופן בר קיימא את פעילות הדיג המקומית.
#אלג'יריה #דיג #טואיזה #סולידריות #כלכלהחברתית #קואופרטיב #חוף
דליס מפורסמת בזכות הקסבה שנבנתה על ידי האנדלוסים ובזכות איכות שמן הזית של אזוריה הפנימיים. ממוקמת 90 קילומטרים מזרחית לאלג'יר, עיר החוף הזו ידועה גם בעושר הדגה של חופיה, יתרון שאפשר את פיתוח הדיג.
הגנה שהפכה להכרחית
בשנת 2013 החליטו הדייגים של אל־קוס, מפרץ קטן הסמוך לדליס, להקים שובר גלים שיגן על סירותיהם מפני סערות הים. באותה תקופה יכול היה אתר העגינה להכיל בקושי תריסר סירות.
"עם ההתפתחות והצמיחה של ענף הדיג המסורתי, המקום הפך לצפוף מאוד. בנוסף, בשל החשיפה הרבה לים הפתוח, הסירות ניזוקו באופן תדיר במהלך מזג אוויר סוער. ניסינו מספר פעמים להקים אמצעי הגנה, אך הם נהרסו שוב ושוב", מסביר חוסיין סעידי, דובר וגזבר קואופרטיב הדייגים של אל־קוס.
אולם הדייגים לא ויתרו. הם הבינו כי שובר גלים פשוט לא יוכל לעמוד בפני איתני הטבע, וכי רק תשתית איתנה, הכוללת רציף מחוזק בסלעים ובאבנים גדולות, תספק הגנה אמיתית לסירותיהם. מתוך חזון רחב וחשיבה לטווח ארוך, הם החליטו לצאת למיזם שאפתני יותר: הקמת מקלט דיג מודרני שיוכל להכיל למעלה משלוש מאות סירות דיג קטנות.
הדייגים לא מוותרים. הם מבינים שסכר פשוט לא ישפיע על כוחות הטבע ורק תשתית מוצקה המורכבת מרציף מחוזק באבנים תוכל להגן על סירותיהם. הם חושבים בגדול ומחליטים להתחיל בבניית מקלט דייגים שיכול להכיל יותר משלוש מאות סירות קטנות.
הסולידריות כמנוע הפרויקט
הם מקימים עמותה, שהם מכנים אל קוס, ואז משיקים "תויזה", מערכת עזרה הדדית מסורתית. התויזה, הנפוצה בכל אזורי אלג'יריה, היא פעולה קולקטיבית וסולידרית המבוססת על התנדבות. היא יכולה להיות מאורגנת לקטיף זיתים, לבניית בית או מסגד, לניקוי בית קברות. במקרה של אל קוס, התויזה שימשה תחילה לאיסוף כספים. "כל תושבי השכונה תרמו, כל אחד לפי יכולתו. בזכות זה הצלחנו לאסוף 45 מיליון דינרים (כ-300,000 יורו). חלקם הביאו חומרי בנייה, אחרים העמידו לרשותנו משאיות וכלי עבודה, ואחרים השתתפו בכוח העבודה שלהם. העיקר שכל אחד תורם את חלקו לפרויקט", מציין חוסין.
ואיזה פרויקט! ביצוע המשטח והסלעים דרש יותר מ-3,000 סיבובי משאיות שכל אחת מהן מלאה ב-20 טון סלעים. עשרות אלפי מ"ק של מילוי לבניית פלטפורמה יציבה על המים. לאחר שבעה חודשי עבודה, הסירות הראשונות מתחילות לעגון במקלט הדייגים.
חוסין סעידי מדגיש את תפקיד הרשויות הציבוריות בהרפתקה זו. "כל שלב דרש קבלת אישורים ממשרדי הסביבה, הדיג, ההגנה והפנים. נהנינו מכל ההקלות להשלמת הפרויקט שלנו. עם זאת, התמיכה היקרה ביותר הייתה זו של ראש הדאירה (סגן מושל) של דליס", הוא משתף.
מהעמותה לקואופרטיב
מקלט הדייגים שינה את הכלכלה המקומית לעומק. דינמיקה שהכריחה את אל קוס לעבור ממעמד של עמותה לזה של קואופרטיב. הקונספט של כלכלה חברתית וסולידרית (ESS) מתגלה כמתאים יותר לפעילותם וליחסים בין החברים. מתי? לא ידוע מתי הדברים קורים מלבד 2013 המקלט. לכן קשה להטות את הזמנים
במסגרת התפתחות זו, החברים נתמכים על ידי ארגון המזון והחקלאות (FAO) ועל ידי תוכנית של האיחוד האירופי. הם נהנים מהכשרות ומנסיעת לימודים לאירופה כדי לראות את תפקוד הקואופרטיבים של הדייגים.
הקואופרטיב אל קוס הוא כיום דוגמה למה שהמסורת, הסולידריות והליווי המוסדי יכולים לייצר. הרפתקה קולקטיבית שרק מתחילה. "ההתלהבות מהדיג היא כזו שהשקנו פרויקט להרחבת מקלט הדייגים", מצהיר בגאווה חוסין סעידי.
* אל קוס פירושו "בצורת קשת" בערבית
תמונת שער: אל קוס היה רק אתר פשוט להחפה © חוסין סעידי
חוסין סעידי הוא גזבר ודובר של קואופרטיב אל קוס. בעל תואר במדעי המחשב, הוא עבד באלף מקצועות: מודד, מוכר בבית מרקחת, מנהל חברת נגרות... אבל הדיג מושך אותו מאז ילדותו. «הבית של הוריי ממוקם במרחק כמה מטרים מהים, היה ברור שאפעל לטובת קהילת הדייגים ».