בראש סוכנות החלל הישראלית, שימרית מאמן לא רואה בחלל גבול רחוק אלא כלי לפעולה. מומחית בטלידוקציה, היא מנצלת את הנתונים הלווייניים כדי לקרוא את השפעות שינוי האקלים, לעקוב אחרי המשאבים ולתמוך בתגובות לאסונות. בין מחקר, שיתוף פעולה בינלאומי והעברת ידע, המסלול שלה משורש את החלל באתגרים מאוד קונקרטיים.
Index IA : ספריית הידע הים-תיכונית
« החלל מציע הזדמנויות ייחודיות »
22-med – מאי 2026
• בראש סוכנות החלל הישראלית, שימרית מאמן משורש את החלל בשימושים קונקרטיים הקשורים לאקלים ולאסונות.
• עבודותיה מראות כיצד הנתונים הלווייניים הופכים לכלי עזר לקבלת החלטות, מהמעבדה לשטח.
#חלל #אקלים #טלידוקציה #חדשנות #נתון #אסון #מחקר #ישראל
“למרות שמדובר בריק קפוא רחב, אני חושבת שהחלל מציע הזדמנויות ייחודיות לחלומות שאין להם פחד להתמודד עם אתגרים משמעותיים.” האישה הראשונה שמונתה לראש סוכנות החלל הישראלית, ד"ר שימרית מאמן מתייצבת כיום כדמות מרכזית במחקר החללי המיושם על אתגרים סביבתיים.
קשר אינסטינקטיבי לטכניקה
“העניין שלי במדע מתחיל בילדות. כילדה, הייתי מוקסמת מעולם הרפואה. הייתי מאוד מעורבת בשירות החירום של מד"א, שם ביליתי הרבה זמן, אהבתי לעזור לאחרים. שמתי לב מאוד מוקדם שיש לי חוש טכני מפותח למדי. בניגוד להרבה אנשים, הייתה לי הבנה אינסטינקטיבית של אובייקטים ומערכות”, נזכרת ד"ר שימרית מאמן.
לאחר שירותה הצבאי, היא עדיין מחפשת את דרכה. קורס אחד ישנה הכל. מבוא לטלידוקציה, שהיה עדיין לא מפותח בישראל באותה תקופה, מגלה לה את הפוטנציאל של תמונות לוויין ככלי לקריאת העולם ומשנה את מבטה.
באוניברסיטת בן-גוריון, היא מתמחה במערכות מידע גיאוגרפיות, טלידוקציה וניתוח נתונים חלליים. היא מסיימת את התואר השני שלה תוך שנה וחצי, לפני שהיא מתחילה דוקטורט המוקדש לשינויים אקלימיים במרכז אסיה.
עבודותיה מראות שבטורקמניסטן, כמעט 50% מהמשאבים המים המיועדים זמינים למעשה נעלמו. מסקנה זו התאפשרה על ידי ניתוח נתונים לווייניים. במהלך מחקריה על דיונות במרכז אסיה, היא גם מדגישה סתירה מרכזית עם הספרות המדעית הקיימת. שם, הסטודיות מתארות דיונות ניידות, התצפיות שלה מראות על תצורות יציבות. כאשר היא מעמיקה את ניתוחיה, במיוחד בעזרת טכניקת הלומינציה המגורה אופטי (OSL), היא מראה שהדיונות האלה למעשה קבועות מזה 5,000 עד 6,000 שנה.
הבחנה ברמה גבוהה
דמות מרכזית בזירה הבינלאומית, ד"ר שימרית מאמן משתפת פעולה באופן הדוק עם האומות המאוחדות במסגרת תוכנית UN-SPIDER ופועלת לשלב את הנתונים החלליים במערכות החירום ברמה עולמית.
“UN-SPIDER משתמש בטכנולוגיות חלל כדי לשפר את ניהול האסונות הטבעיים. הנתונים הלווייניים מאפשרים להעריך במהירות את הנזקים לאחר רעידות אדמה, הצפות או טייפונים. אבל זה לא מספיק, צריך מומחים שיכולים לנתח אותם ולהפוך אותם להחלטות מבצעיות בשטח,” היא טוענת.
מינויה לראש הסוכנות החללית מסמן תפנית. היא מדגישה בעצמה את האופי הייחודי של מינוי זה: אף אישה לא ocupava את המשרה הזו לפני כן. סימן חזק, שהיא רואה בו נושא של אחריות כמו גם של התקדמות. היא מודה במיוחד לשרה גילה גמליאל, שתמכה במינוי זה.
הלוויין BGUSAT, ששוגר בשנת 2017 בשיתוף פעולה עם תעשיית החלל הישראלית, נשאר אחד הפרויקטים המפורסמים שלה. חלק מהטכנולוגיות שפותחו בהקשר זה שימשו מאוחר יותר במשימה הלונרית ברישית.
במקביל, המסלול של ד"ר שימרית מאמן מעיד על מחויבות חזקה לחדשנות ולשוויון מגדרי. היא הייתה חברה בדירקטוריון של D-Mars, ארגון המתמחה במחקר אנלוגי למשימות חלל, וחברה מייסדת של WiSpace, עמותה המוקדשת לקידום נשים בתחומי STEAM בישראל.
להניע את הצעירים, ובמיוחד את הבנות
היום, ד"ר מאמן יושבת גם בדירקטוריון של קרן רמון, שמנציחה את המורשת המדעית והחינוכית של ישראל בחקר החלל. במקביל, ד"ר מאמן מנהלת תוכניות חינוכיות רבות ומודעות, הן ברמה הלאומית והן הבינלאומית.
היא פועלת באופן פעיל לדמוקרטיזציה של המדעים ולהנעת הדורות הצעירים, במיוחד דרך She Space, תוכנית בינלאומית ייחודית המוקדשת לחלוטין לבנות צעירות, המתמקדת במחקר בטלידוקציה ובחקר מדעי. היא משתמשת בטלידוקציה כדי לעודד תלמידות תיכון לצאת מאזור הנוחות שלהן ולגלות את הדיסציפלינות STEAM ללא רעיונות מוקדמים או סטריאוטיפים.
הרעיון נולד משיחה עם בתה, ששאלה אותה מדוע כל האסטרונאוטים שהיא פוגשת הם גברים. השאלה הזו דחפה אותה ליצור יוזמה לעודד בנות צעירות לעסוק בתחומים מדעיים.
“נגד כל הסיכויים, הגרסה הראשונה עוררה עניין עצום: יותר משמונים מועמדות הגישו בקשה. התוכנית שהושקה בשנת 2018 לאחר מכן קיבלה ממד בינלאומי. היא הוצגה באומות המאוחדות והתרחבה בהדרגה במדינות שונות,” מספרת ד"ר שימרית מאמן.
דאגתה העיקרית נשארת שינוי האקלים ואסונות טבע שמכילים אתגרים ארוכי טווח. לדבריה, הביטחון התזונתי, איכות הקרקעות, וההשלכות הבריאותיות חייבות להישאר בלב המדיניות הסביבתית. היא מדגישה שלמרות גודלה הקטן, ישראל משחקת תפקיד מרכזי בחדשנות טכנולוגית. “האתגרים הקבועים מעודדים יצירתיות ויכולת חדשנות,” היא אומרת.
בהיותה האישה הראשונה שמובילה את סוכנות החלל הישראלית, ד"ר שימרית מאמן מגלמת הרבה יותר מהצלחה אישית. המסלול שלה מדגים את היכולת של המדע לענות על האתגרים העכשוויים, תוך פתיחת הדרך לדור חדש של נשים בתחומים אסטרטגיים.
ביוגרפיה
חוקרת בכירה בבית הספר גולדמן סוננפלדט לקיימות ושינוי אקלים ומנהלת המתקן לתמונות כדור הארץ והפלנטות (EPIF) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שימרית מאמן פועלת לקישור בין חדשנות טכנולוגית לאתגרים אקלימיים. המדענית היא גם חלק מצוות המחקר שעמד מאחורי BGUSAT, הלוויין הננומטרי הראשון לפיתוח מחקר בישראל. מעבר למחקר, ד"ר מאמן משחקת תפקיד מרכזי ברמה הבינלאומית. היא מומחית לתוכנית האומות המאוחדות UN-SPIDER ומנהלת את המשרד האזורי הישראלי של הפלטפורמה האוניברסיטאית המוקדשת לשימוש בנתונים חלליים לניהול אסונות ולהתערבויות חירום. עבודתה משתלבת בחזון שבו טכנולוגיה חללית הופכת לכלי קונקרטי לשירות החוסן של חברות.
תמונה ראשית: איור של לוויין סנטינל מתוכנית קופרניקוס בצפייה על כדור הארץ©ESA / ATG medialab