בעוד שהים התיכון מרכז את הפגיעויות האקלימיות ואת הלחצים האנטרופוגניים, לפני חודשיים בניס (9 עד 13 ביוני 2025) הכנס ה-3 של האומות המאוחדות על האוקיינוס ראה פריחה של יוזמות מקומיות, מדעיות ואזרחיות בכל התחומים הרלוונטיים. מול הציפיות וההצעות המגוונות והקונקרטיות, הפסגה אישרה כמה התחייבויות דיפלומטיות שנחשבו ליותר מדי צנועות מול הדחיפות, והשאירו טעם של חוסר סיום לאלה שפועלים בשטח מדי יום.
מאמר זה הוא סיכום של סדרה שפורסמה ב-22-med ביוני 2025 המוקדשת ל-UNOC3. המאמרים המקוריים נמצאים בנושא עולם Fragile ב-11 השפות המופיעות באתר.
הים התיכון, ים סגור מבין המזוהמים ביותר על פני הגלובוס, מרכז את כל הלחצים: פלסטיק, דיג יתר, קונקרטיזציה חופית, פלישת מינים זרים, עליית מפלס הים. ערב הכנס ה-3 של האומות המאוחדות על האוקיינוס, מספר מדינות חוף הציגו מצב מדאיג.
ים במצב חם, מדינות מאחור
בתוניסיה, כמעט 500,000 טון פלסטיק נשפכים לים מדי שנה. אלג'יריה נאבקת בזיהום הנפט ובניצול היתר של משאבי הים. ספרד מרבה להניף "דגלים שחורים" על חופיה. לבנון עדיין משחררת 85% מהשפכים שלה ללא טיפול. איטליה מתמודדת עם חוסר הפעולה הפוליטי, בעוד שטורקיה מתקשה לשכוח את האסון של המוצילג בשנת 2021. מול הממצאים המדאיגים הללו, ההתחייבויות שנעשו לפני הפסגה היו מאוד שונות. בעוד שכמה מדינות פיתחו אסטרטגיות לאומיות (תוניסיה, אלג'יריה), אחרות, כמו איטליה או ישראל, נותרו דיסקרטיות. צרפת, המארחת של הפסגה, הציגה את הפרויקטים המדעיים שלה (PHAROS, ADEN-Med) ואת המדיניות האקלימית שנוסתה באזור הדרום. בניס, ממשלות הים התיכון רבות הזכירו את העדיפויות הלאומיות שלהן: יוון מדגישה את אישור הסכם BBNJ, לבנון על ניהול הפסולת, ואיטליה על שיתוף פעולה במים. אך התגובות נשארות לעיתים קרובות סקטוריאליות, ללא אסטרטגיה משולבת עבור הים המשותף הזה.
קולות אזרחיים מציעים פתרונות קונקרטיים
בניגוד לאיטיות הממשלתית, קולות אזרחיים, מדעיים ועירוניים צצו בעוצמה חדשה. קורלי גלמס, שליחת שטח צעירה, חצתה את החוף המזרחי כדי להביא את הקול של הדייגים, המדריכים ותושבים בלתי נראים מהמשא ומתן הגדול. נתמכת על ידי Pure Ocean ו-Watch the Sea, היא מגלמת את הרצון האזרחי לממשלתיות יותר אנושיות ומחוברות למציאות המקומית. MerTerre, באמצעות המנהלת שלה איזבל פויטו, טוענת לרשת את הנתונים המתקבלים מאיסוף פסולת. עם הפלטפורמה שלה Zéro Déchet Sauvage, היא מגנה על מדע משתף פעולה מדויק שניתן לנצל על ידי מקבלי ההחלטות. נטלי קוורט, מ-Sea Index, הציגה את הכלי העצמאי הראשון להערכה סביבתית של יאכטות יוקרה, כדי לעודד בעלי ספינות ונמלים להעדיף את הספינות הפחות מזהמות. "אנחנו לא מצביעים על האצבע. אנחנו מציעים רשת ניטרלית לבחירות מושכלות", היא מסכמת. ערב הפסגה, בנמל הישן של מרסיי, מדענים, תעשיינים ואיגודים של שייטים הציגו את פרי 5 שנות מחקר כדי להפחית את הפחמן בשייט. ערכות היברידיות חשמליות מאפשרות להפחית את פליטות המנועים המזהמים של סירות פנאי מתחת ל-12 מטרים, כלומר 90% מהצי של 428,000 יחידות המפליגות על החוף המזרחי של צרפת. פרוטוטיפים אלה, ממומנים בשותפות על ידי האזור הדרומי, מאפשרים מעבר מציאותי, בעלות נמוכה, ויכולים להיות מיושמים כבר מחר. דומיניק רובין (AtmoSud), מישל למברטי (פדרציה ימית) או סי פריאן פונטוויל (Neede) קוראים לרגולציה ספציפית עבור רצועת החוף של 300 מטרים, אזור קרדינלי עבור המגוון הביולוגי.
הבטחות… ואכזבות
הפסגה בניס, אם היא אספה יותר מ-120 מדינות ואפשרה התקדמות דיפלומטית (הסכם נגד הפלסטיק שנחתם על ידי 95 מדינות, מסדרים דיגיטליים, רשת נמלים ירוקים), משאירה עם זאת תחושת חוסר מספיקות. "למזלנו יש פעולות מקומיות, כי סוג זה של פסגה לא מביא לתוצאות קונקרטיות", קובע רנו מוסליה, נשיא האזור הדרומי, שטוען לתפקיד חלוץ בהחשמול של נמלים, בהגנה על הפוסידוניה או בתמיכה בשייט בר קיימא. סגנו הממונה על ועדת הים והחוף, כריסטוף מדרול, משבח את עליית המדענים בדיונים, אך מזהיר: "עכשיו צריך להפוך את הדחיפות להחלטות."
כי הפער כאן. בשטח, האזרחים פועלים, ה-ONG מחדשות, הרשויות המקומיות מנסות. אך בפסגה, ההתחייבויות נשארות לא מחייבות. כמו שאדריאן פיקרה (Nature Peinture) מצר על כך: "חתמנו על הצהרה על הפלסטיק, אבל בלי ארצות הברית, סין, ולא המונרכיות הנפט." קול זה משותף לאן קלודוס-פטי, נשיאת הפארק של קמרג, שמזהירה על הפגיעות של הדלתות מול עליית המים. ומסכמת: "הפסגה הזו אפשרה לקשור בריתות טכניות. עכשיו צריך להוציא אותן לפועל."
הים התיכון, מעבדה פתוחה זו, יישאר אתגר אסטרטגי. ים משותף עם גורלות משולבים. UNOC3 הזכיר זאת. אבל כדי לשנות את המצב, קולות הטריטוריות חייבים להפסיק להיות לחישות ברעש הדיפלומטי.
תמונה ראשית: ניסוי בשטח במרסיי © DR