בהיבט הדיפלומטי, עם יותר מ-120 מדינות מיוצגות, הפסגה העולמית של האומות המאוחדות לאוקיינוס (UNOC 3) שהתקיימה בניס בתחילת יוני 2025 הייתה הצלחה. בין ההתחייבויות המוחשיות, 95 מדינות חתמו על הצהרת ניס על הסכם שאפתני נגד זיהום פלסטיק. רשת של נמלים ירוקים הושקה כדי להפחית את הפחמן הימני. פרויקטים גדולים של חיבורים אנרגטיים ודיגיטליים הוכרזו, במיוחד מדוזה/GEANT והמסדרון הודו-מזרח התיכון-אירופה. עבור המשלחות הים-תיכוניות, פסגה זו הייתה בעיקר הזדמנות להזכיר את הדחיפות האקלימית ואת היוזמות המוחשיות המקומיות.
מאת אוליביה מרטוק
הטור "עולם שביר" יוקדש בין 29 במאי ל-19 ביוני לוועידה ה-3 של האומות המאוחדות לאוקיינוס (UNOC3). הוא יהיה זמין לקריאה חופשית ב-22 המדינות שסביב הים התיכון וב-11 שפות בזכות השותף שלנו, האזור הדרומי.
קרואטיה, קפריסין, יוון, איטליה, לוב, מלטה, מרוקו, פורטוגל, תוניסיה ואיחוד האירופי – וכמובן צרפת, המארחת את האירוע: הים התיכון היה מיוצג בצורה בולטת ב-UNOC 3. בשולי הוועידה הרשמית, הפסגה "למזרח התיכון מחובר יותר" אפשרה למדינות החוף הללו להציג סדר יום משותף המתמקד בקישוריות ימית, אנרגטית ודיגיטלית, כמו גם בהפחתת הפחמן בנמלים.
בין ההכרזות הבולטות, הקמת קבוצת עבודה נמלית הכוללת את מרסיי, אלחסירס וביירות כדי לצייד את הספינות במקורות חשמל בזמן עגינה. המטרה היא להפחית באופן דרסטי את זיהום האוויר במהלך העגינות ובאופן כללי את פליטת גזי החממה באזורים חשופים מאוד כמו הים הסגור הזה. פרויקטים של מסדרונות חיבור אנרגטי גם זכו להערכה, במיוחד בין יוון, קפריסין, מצרים ואירופה. השקת הכבל הדיגיטלי מדוזה/GEANT בין שתי הגדות נועדה להפחית את הפער הדיגיטלי.
יוזמות מקומיות שמקדימות את המדינות
מעבר ל"צלחות דיפלומטיות" אלו עבור רבים מהמשתתפים, העיקר הוא במקום אחר. בשטח, אלו הם הרשויות המקומיות והגופים המעורבים שמבצעים את הפתרונות האמיתיים. "למזלנו יש פעולות מקומיות, כי סוג כזה של פסגה לא מביא לתוצאות מוחשיות", קובע רנו מוסליה. ונשיא האזור פרובנס-אלפים-קוט ד'אזור מציין את הצעדים שכבר הוטמעו באזור שלו, כמו התוכנית "אפס עשן" בנמלים שהייתה חלוצה בתחום. או את המנועים הנקיים עבור ספינות הנופש שנמצאים בתהליך ניסוי עם האיגודים של השייטים. מבלי לשכוח את הצעדים המוחשיים להגנה מוגברת על מרבדי הפוסידוניה. "אנחנו מובילים את הריקוד", הוא מדגיש.
תחושת הדחיפות הזו קיימת גם אצל כריסטוף מדרול, נשיא ועדת הים והחוף של אותו אזור. הוא מציין שלושה נקודות חזקות מהפסגה: "ההצהרה הפוליטית על הדחיפות, המקום המרכזי של המדענים בדיונים, וההכרה, ברמה העולמית, בהשפעת שינוי האקלים על החופים".
להכפיל את החיבורים כדי לתקן את כדור הארץ הכחול
קול המחקר והחדשנות נשמע. עבור נטלי קוורט, מנהלת הפרויקט של Sea Index, כלי להערכה סביבתית שפותח על ידי מועדון היאכטות של מונקו, ה-UNOC היה "קטליזטור". "היו הרבה מפגשים, מצגות, דיונים שאפשרו לנו להציג את מערכת הדירוג הראשונה, עצמאית ושקופה, המעריכה את ההשפעה הסביבתית של יאכטות מעל 24 מטרים. הפחתת העוצמה האנרגטית היא גם הפחתת הרעש", היא מדגישה, שמחה לראות את זיהום הרעש עולה בראש סדר העדיפויות.
מעורב במימון פרויקטים מדעיים, תומאס דה וילנקורט, מנהל ה-קרן Pure Ocean מצא בפורום הכלכלה הכחולה והפיננסים הזדמנות לשכנע את החברות "לשלב כחול באסטרטגיה שלהן". הוא מוסיף: "הפסגה שיחקה תפקיד של גשר: 100% מהמדיה דיברו על האוקיינוס, אני מוצא שזה מרשים".
בצד של ארגונים לא ממשלתיים, אותה תקווה מתמתנת על ידי דרישות. אדריאן פיקרה, נשיא הקואופרטיב Nature Peinture, מברך על הצהרת ניס בנושא פלסטיק, שנחתמה על ידי 95 מדינות. אך הוא קורא ללכת רחוק יותר: "אנחנו צריכים חוק על האוקיינוסים". הוא מגנה את היעדרם של יצרני פלסטיק גדולים כמו ארצות הברית, סין והפטרומונרכיות, ותומך בממשל בינלאומי של מוצרים משותפים. "כיום, יש לנו את הזכות להרוס את הים בלי לדאוג, וזו בעיה בשבילי".
באזורים החשופים, האזהרה היא מתמדת. אן קלודיה פטי השתתפה במפגש של דלתאות העולם: "הקמרג' נכנס לקטגוריה הזו של קרקעות כמעט מעל פני הים, מאוימות ישירות על ידי שינוי האקלים שמעורר עליית מים." עבור נשיאת ה-פארק הטבע האזורי של קמרג', היתרון של הפסגה הוא שהיא אפשרה לאזורים לקשור בריתות טכניות, מתוך ניסיונות משותפים: "להיפגש עם מקבלי החלטות עם מי שאנחנו חולקים את הדאגות הללו, זה חיוני."
הים התיכון, ים קטן עם אתגרים גדולים
הפסגה בניס הדגישה את הים התיכון כלבורנט של המעברים והפגיעויות. "ים סגור, אבל מחובר לעולם", כפי שהזכירה השגרירה של מלטה לענייני אוקיינוסים. ואנסה פרייז'ר קוראת להפוך את הים התיכון "למסדרון של שיתוף פעולה". אם UNOC 3 פתחה דרכים, כל מדינה חוף הדגישה בעיקר דאגות הקשורות לעיתים קרובות לגורמים פנימיים. כך, יוון התמקדו באישור ההסכם BBNJ, הצורך להגן על 30% מהאזורים הימיים עד 2030 והצמיחה של טכנולוגיות ירוקות בתחבורה ימית. לבנון, אם כי לא נוכחת בכל הצהרה רשמית, הציגה, באמצעות שרת הסביבה טמרה אל זין, את האסטרטגיה הלאומית שלה לשנת 2024 לניהול פסולת כתגובה לזיהום הפלסטיק הנרחב של חופיה. איטליה, שלא אישרה את ההסכם על הים הגבוה, הבהירה עם זאת ש"הים התיכון הוא מרחב וייעוד משותפים" ושר החוץ והשת"פ הבינלאומי שלה, אנטוניו טאג'אני, הודיע על הפורום האירו-ים-תיכוני הראשון למים ברומא, באוקטובר 2026. המילה האחרונה, לסיכום זה של UNOC 3, שייכת לאמן הצרפתי-אלג'ירי יאסין אייט קצ'י, מייסד הפרויקט ארכיפל: "ברמת המובילות של החברה האזרחית […] אני מאמין שקרה באמת משהו בניס, ולכן, בעולם."
תמונה ראשית: אד פיקרה, נשיא הקואופרטיב Nature Peinture קורא להמשיך הלאה: "צריך חוק לאוקיינוסים". © DR