החקלאות האורגנית נתקעת במאבקה לפתח באלג'יר למרות הפוטנציאל הגדול של המדינה בתחום זמינות שטחי חקלאות ומים. בשנים האחרונות, נערכו מהלכי תרבות אורגנית, בעיקר תוך תמיכה בתוכניות שפותחו על ידי תנועות העמותות. זוהי באמצעות העמותה Torba שפירוז ואמירה, שחצו רק כמה שנים מהאוניברסיטה, התחילו ללמוד על עבודת האדמה. לאחר 5 שנים של עבודה קשה, הן הצליחו לייצר פירות וירקות "100% טבעיים".
זה מתחת לגבעות של Sahel, האזור החקלאי העיקרי של חופי מערב אלג'יר, שמפעילים את פעילותם החקלאית ביומיום מהטורבה של מאחטוט פיירוז ומסוס עמירה. שתי הנשים הצעירות מציגות בגאווה את סטטוסן של fellahates (חקלאיות). ההרפתקה שלהן החלה בצעד כמעט כאילו במקרה, ב-2018, בשנה האחרונה של לימודיהן באוניברסיטה. עמירה ופאירוז עבדו בזוגות לקבלת תואר שני בביוגנוסטיקה. בזמן ההצגה של עבודת סמינר על חקלאות רבת-תועלת, שביצעה קבוצת סטודנטים אחרת, הן שומעות על האגודה Torba. "עמירה זכרה את השם הזה. לאחר שקיבלנו את התעודה שלנו, הלכנו לפגישה איתם. על ידי הצטרפות לאגודה, הוזנו לפרמקלצ'ר. הכל היה חדש עבורנו", מסבירה פאירוז בעודה בודקת את גודל הקליפות בגידול הקטן של פול. מהר מאוד, הן החליטו לשכור חלקה בגודל של 27 מ"ר בגינה משותפת של טורבה. מספר מ"ר שיהפכו להיות "שדה הניסויים" שלהן. שם הן מיישמות את כל הידע שרכשו במהלך הסדנאות המאורגנות על ידי האגודה.
פטרונת אשור
פאירוז מכירה שזו הייתה הרעייה שלה שהביאה את הרעיון להתחיל לייצר פירות וירקות אורגניים. "היא חשבה שאנחנו מוכנות לנהל חווה. אבל הייתה לנו בעיה רצינית, הייתה צורך באדמה", אומרת פאירוז. שתי הפלאחאטות העתידיות החליטו ליצור קשר עם אשור שלמד אותן נטיעות. מהנדס ישן בתחום הפטרול והגזים שהתמקצע בחקלאות, הסכים לארח אותן בחוותו השוכנת בסאחל, על שפת נחל מזפרן. הן זכו באדמה, מים והכוונה תוך כדי תמיכתו של אשור. הזדמנות לנשים הצעירות שתאפשר להן להתחיל את הפרויקט שלהן בתנאים טובים. כל אחת הפקידה 30,000 דינר (כ-200 יורו) בתקציב ההתחלה. הכסף שימש לרכישת ציוד גינון וזרעים. "עשינו הכל בעצמנו. הכנת האדמה הייתה פיזית מאוד מאחר שלא היינו יכולות להשתמש בכימיקלים. הייתה צורך לפשוט בקיין כדי להסיר את כל השורשים", הן מדגישות. אך, כמה שבועות לאחר ההתחלה, הן נתקלות בבעיה גלובלית עצומה: נגיף הקורונה. הסגר המחייב מגביל אותן בעבודה בחוות הקטנה שלהן. אך הן לא נכחדות.
בית משפט מחוזי
לאחר שלוש שנים של עבודה מאומצת, הן הצליחו לגייס עובד קבוע ולקנות שתי טמרות טנל. הניסיון שלהן הוביל בעיקר לפיתוח אסטרטגיה יזמית אמיתית. הן בחרו לפני הכל מינים שאינם נמצאים בשוק כמו עגבניות שרי שחורות או סלק אדום. התוצרת נמכרת ישירות לצרכנים. בתחילה בחנות המכירה של עמותת טורבה. ב-2022, על מנת להגיע ללקוחות רחבים יותר, פאירוז ואמירה משיקות ברשתות החברתיות BiosphèreDZ. החשבון מהר מפך לחלון ראות של פרויקטן. "העקרון פשוט: כל יום שני אנחנו מפרסמות את רשימת המוצרים והתמונות על החשבון בפייסבוק ובאינסטגרם. ההזמנות נעשות באופן בלעדי בוואטסאפ. ביום חמישי זהו יום הקטיף וביום שישי אנחנו מספקות ישירות ללקוחות שהזמינו את סליהם. המחיר הממוצע לסל הכולל פירות, ירקות וצמחי תיבול הוא 2000 דינר (פחות מ-15 יורו). המשלוח עד לאלג'יר הוא בעלות של 500 דינר", מפרטת פאירוז.
לשפר את המלאי שלא נמכר
דגם העסקי שלהן כולל גם פעולות של שינוי כדי לשדרג את כמויות המוצרים שאינם נמכרים: העגבניות מומרות לרוטב, הדקל ממולא בפסטו, הפירות מומרים לריבות, והפלפלים והפלפלים נטחנים לפפריקה. יוצרות של BiosphéreDZ נשארות ריאליסטיות. הן יודעות כי הדגם של גידול שהן מפעילות רווחי רק בתנאי שיש להן מרחב גדול. "ה-1000 מ"ר שאנו גידלות כרגע מאפשרים רק לשלם לעובד קבוע ולקבל שכר קטן. כל מה שאנו מרוויחות מוחזק. המטרה שלנו היא להשיק חווה גדולה המתמחה במוצרים חקלאיים אורגניים".
התוויות
עתיד הפרויקט BiosphéreDZ, הן דמיינות אותו בגדול. ניהול של כעשרה דונם הממוקם ליד בירת המדינה, שם הן יוכלו לגדל ירקות, פירות ולעסוק בגידול בהתאם לתקנות החקלאות האורגנית. על מנת לזכות בקרקע חקלאית זו, יהיה עליהן לקבל הקצאה חקלאית ממשרד ציבורי. מטרה שביכולתן להשיג, אך זקוקה להמתנה מסוימת.
השאלה של התוויות, עם זאת, מורכבת יותר, מאחר ובשלב הנוכחי, אין לאלג'יריה מסגרת רגולטיבית עבור חקלאות אורגנית. כפי שטוען פרופסור עלי דאודי, אגרו-כלכלן וחוקר בבית הספר הלאומי הגבוה לחקלאות באלג'יר, היוזמות כמו זו של BiosphéreDZ "משובחות, אך נמצאות בחיים רק בזכות רputטציה שנבנתה ברשת מוגבלת". חקלאות אורגנית היא היחידה בין מודלי תרבויות אלטרנטיביים שמאוד מקודדת. כדי לוודא שמדובר בחקלאות אורגנית, עלייך ליישם תקנות מאוד מדויקות ולקבל אישור מארגון. הפוטנציאל הוא עצום, במיוחד באזורים בהם אין אפשרות לגידולים אינטנסיביים. זה בעיקר אזורי הרים, האזורים המדבריים בדרום והשטחים הצעפים", מציין המורה. בנוסף לחוסר הטקסטים, חוסר הארגונים המאשרים ברמה המקומית מרגיש באופן חריף. תחום זה הפך למונופול של מספר מעבדות טוניסאיות שמעניקות תוויות ומבצעות מעקב ובקרה על היישובים. כדאי לציין שבנושא של ייצור חקלאי אורגני, תוניסיה היא המובילה במזרח התיכון עם מעל 300,000 דונם של שטחים מוסמכים כביו לעומת פחות מ-1000 דונם באלג'יריה.
פאירוז ואמירה יצטרכו להתאמץ בסבלנות. פרויקט הפיתוח המוסמך שלהן הוא ניתן להפעלה מושלמת מאחר וכתיבת התקנים כרגע בתהליך במשרד החקלאות. בינתיים, הן יכולות להנות מהניסיון והתמיכה של אשור מוחמד.