ספרד, כמו הרבה מדינות אירופה ומערב, נתקלת בירידה דמוגרפית שהתעצמה במחצית השנייה של המאה ה-20. נוסף על כך, התריקות רובה בעיקר בכפרים שמרוקקת אזורים מסוימים מאוכלוסיה. התופעה הידועה בשם "ספרד ריקה" משפיעה בעיקר על היישובים הקטנים. אך המדינה מצאה תשובה חדשנית עם יוזמות כמו פרויקט Arraigo (שורשים בספרדית) המלווה את התיישבותם של עורבים בחיפוש אחר כפריות.
הפרויקט Arraigo פועל כגשר בין העולם החקלאי והאנשים החיים באזורים עירוניים שרוצים לשנות את אופן החיים שלהם. משימתו היא ללוות ולייע פרטים, כמו גם יזמים שמחפשים שינוי. Arraigo גם שותפה עם ערים וישויות חקלאיות אחרות באסטרטגיות פיתוח המטרתן למשוך תושבים חדשים ולקדם את הרווחת המקומית.
אנריקה קוליידה, המנהל המבצע הצעיר, מתאר את מקורות Arraigo: "פרויקט זה נולד ב-2016 כאשר המייסד והמנכ"ל, אנריקה מרטינז, ביקר בגבעות סוריה (אזור קסטיוה ולאון בצפון-מזרח ספרד - הערת העורך) עם ילדיו. לא יכול היה אלא לשים לב לשכחה ולנטישה מוסדית שהייתה נגרמת לכפרים האלה". הפרויקט הושק.
מאז הקמתו, Arraigo עבד עם כ-15 מחוזות (מתוך 50 בספרד). מאגר המידע שלהם מכיל 17,000 אנשים המעונינים בפרויקט והם ליווו יותר מ-600 משפחות ביותר מ-300 כפרים. "הצלחתנו (כלומר, עמידה בדרישות המותנות בחוזים עם הממשלות איתן אנו עובדים) היא בערך 90%", מסביר אנריקה קולדה. הם עדיין עובדים עם סוכנים טכניים בשטח, הנתמכים על ידי המשרד המרכזי במדריד.
הטכנאים האלה, המוכרים עם המציאות של התושבים והמקומות שבהם הם פועלים, מסוגלים להקים קשרים אישיים עם ראשי הערים, התושבים והעסקים באזור. חשוב שהממשלות והמוסדות ברמות שונות יתערערו כדי לפתור את בעיה השינוי באוכלוסייה. במילים אחרות, "זה נהיה יותר ויותר ברור שעזור לפיתוח הכפר עוזר לחברה כולה".
התיישבות מחדש, אתגרים והזדמנויות
התהליך של בחירה והתקנת המשפחות אינו פשוט. ברבים מהכפרים, החוסר בתשתיות ובשירותים בסיסיים עשוי להקשות על השיבוש. האתגר העיקרי הוא החוסר בדירות הזמינות להשכרה בשטחים אלה: "הרבה אנשים גרים בערים ויש להם נכסים שניים בכפרים אלה שנמצאים בשימוש רק בקיץ, אך אינם זמינים להשכרה", נאפץ אנריקה קולאדה.
התהליך הבחירה "הוכיח כיעיל", אך עליו להיות מתוחם בזמן כדי לבחור בפרופילים הטובים ביותר של אנשים שמעוניינים באמת. חשוב שהמועמדים שנבחרים להתיישבות יהיו מחויבים ולא יראו בפרויקט כחוויה זמנית. "האנשים לא הולכים לכפרים אלו כדי להתמודד עם בעיות. אנו עובדים כדי שישרשרו", אומר המנכ"ל.
כשהמשפחות מתיישבות בכפר, הן נהנות מתמיכתם של הטכנאים המקומיים לצורך קליטתן. הן מעריכות איכות חיים טובה יותר, קשר צמוד יותר עם הטבע, פחות זיהום, קצב חיים שקט (חיים איטיים) וקהילה יותר מאוחדת.
כפריים חדשים, חיים מאושרים
בין ההצלחות נמצאת סיפורו של חוזה לואיס, בן 32, שהחליט לעזוב את מדריד להתיישב בפלנסיה (קסטייה ולאון) עם אשתו ובנו לפני שנתיים וחצי. העלייה בעלויות המגורים בבירה ובערים הסמוכות, כמו גם הטמפו המסורר של החיים, היו מספיקים להצדיק את השינוי.
בגעתו לכפר, הוא עבד תחילה במלון-מסעדה. לאחר מכן, התקיימה לו ההזדמנות ללמוד את מקצוע הרועה: "ברור שלא הייתה לי שום ניסיון עם כבשים, אך המרעה נתן לי הזדמנות ולימד אותי את המקצוע. ואני ממש אוהב את זה!"
חוזה לואיס מדגיש שהוא זכה בשיפור באיכות החיים ובערכים אנושיים. משהו שהוא מעוניין להעביר לבנו: "מאז ההגעה שלנו לפה לפני שנתיים וחצי, כולם טיפלו בנו מאוד טוב. איכות האנוש של השכנים היא מדהימה. קיימת סדרה של ערכים שאבדו בערים. אנו רואים זאת בבירור אצל הוגו, בני, שבן 5 וגדל בסביבה שמלמדת אותו לדאוג לאנשים ולטבע".
