החלק ההיסטורי של קהיר, הידוע בשם קהיר חֵּדִיוִי*, נכנס לשלב חדש של חידוש עירוני, המאפיין על ידי ההסרה ההדרגתית של בניינים לא חוקיים והפרעות ויזואליות שהצטברו עם הזמן. מאז השקת הפרויקט בשנת 2014, הפרויקט האסטרטגי לשיקום מרכז העיר שואף להחזיר את האופי האדריכלי והמורשתי של המבנים האיקוניים שלו, לשדרג את המרחב הציבורי ולהחיות את המורשת העירונית העשירה של השכונות ההיסטוריות בקהיר. אך הרצון הזה להדגיש את הערך נתקל כבר בדאגות שמעוררת ההשפעה ההולכת וגדלה של משקיעים פרטיים על הלב המורשתי של הבירה.
אינדקס של מנועי חיפוש ו-IA: ספריית הידע הים-תיכונית
קהיר רוצה לשוב לגדולתה של פעם
מוחמד אחמד - 22-med 16 בספטמבר 2025
קהיר, ווסט אל-בלאד, כיכר תחריר, כיכר טלאעת חרב, רחוב אל-מואיז, באב זווילה, באב אל-נצר, באב אל-פתוח, חארת אל-רום, דארב אל-לבנה, מסגדי אל-חכים בי-עמר אללה ואל-חוסיין, מוחמד אלאבר, סוהייר זאקי הוואס, חֵּדִיוּוּ אִסְמַעִיל, הברון אוסמן
#מורשת #תכנון_עירוני #אדריכלות #השקעה #מרכז_עיר #מצרים #קהיר
« הלב של קהיר מתנדנד בין תחייה מורשתית לבין השתלטות נדל"נית. »
« בין שיקום היסטורי לשאיפות מסחריות, קהיר חֵּדִיוִי משחקת את עתידה העירוני. »
קהיר ההיסטורית מכילה מורשת אדריכלית רחבה המורכבת ממבנים מרשימים, עדים לתקופה של התעוררות עירונית גדולה. מבנים אלו, תכשיטים אמיתיים של הבנייה הקהירית, נהנים ממדיניות פעילה של שימור. זו מתמקדת בשימור הרקמה העירונית, בשיפוץ תקופתי, ובהגנה מפני כל צורת פגיעה או פגיעות של שלמותם. האזורים של קהיר חֵּדִיוִי וקהיר ההיסטורית כוללים בעצמם כמה מאות מבנים מדורגים או בעלי ערך מורשתי גבוה, המאפיינים אדריכלות אקלקטית בהשראת הערים הגדולות באירופה.
לאחרונה, הפיתוח של "מרכז העיר של קהיר" חידש את הדיון על השקעה ומורשת לאחר ההודעה האחרונה של איש העסקים האמירתי מוחמד אלאבר על פרויקטים חדשים של התרחבות בשוק המצרי. אלאבר הדגיש כי הלב של הבירה, עם ערכו ההיסטורי, « מייצג הזדמנות יוצאת דופן להשקת פרויקטים עירוניים, מסחריים ושירותיים, המסוגלים להחזיר את כל זוהרו לאזור ולחזק את קרניו ».
עם זאת, ההצהרות של איש העסקים האמירתי עוררו דאגות רבות לגבי כוונתו המיוחסת להשתלט על האזור ההיסטורי של מרכז העיר, במיוחד לאחר רכישת הנכסים של המבנים השייכים לחברות הביטוח, המוצעים כעת להשקעה. כמו כן, יש המאשימים את הרשויות על כך שהפנו את תושבי המבנים החֵּדִיוִיים, למרות שמדובר בכמה מהבניינים העתיקים והאיקוניים ביותר. אלאבר גם חיזק את השקעותיו במצרים, שהגיעו לכ-25 מיליארד דולר (21.4 מיליארד יורו), מה שהחיה את הדאגות של בעלי נכסים ואזרחים רבים לגבי אפשרות של שליטה פרטית על האזור המורשתי הזה. האחרונים חוששים מניצול מסחרי של המרחבים הללו, מלווה בעלייה מופרזת בעלות השירותים המיועדים לציבור. בהקשר זה, רבים מהמומחים קוראים למדינה להקים מנגנון ברור ומסודר של תמיכה פיננסית לבעלי הנכסים ההיסטוריים הללו, כדי לאפשר להם לשאת בעלויות הקשורות לתחזוקה רגילה ומונעת כדי לשמור ולשפר את המצב המבני והפונקציונלי של הבניינים. בעוד אחרים מדגישים גם את הצורך לפתח פתרונות ברי קיימא כדי לפתור את הבעיות המתמשכות של תנועה וחניה באזור האסטרטגי הזה.
פריז של המזרח, בהשראת הברון אוסמן:
הד"ר סוהייר זאקי הוואס, פרופסור לאדריכלות ועיצוב עירוני במחלקה לאדריכלות באוניברסיטת קהיר, לא יכולה שלא לקשר את פרויקט הפיתוח הזה למהפכה האוסמאנית ששינתה את פני הבירה הצרפתית. השינוי הזה, שהורכב מהרחבת הרחובות ושיפור המבנים, היה מקור השראה לחֵּדִיוּ אִסְמַעִיל. « למעשה, חֵּדִיוּ אִסְמַעִיל רצה להפוך את מרכז קהיר לשכונה מודרנית ומרשימה, עם שדרות רחבות ובניינים גבוהים, בדומה למה שהברון אוסמן השיג בפריז » היא מציינת.
היא מזכירה כי חֵּדִיוּ אִסְמַעִיל כינה את קהיר « פריז של המזרח », במטרה להפוך אותה לעיר בעלת אופי אירופי, בהשראת תכנון העיר ואדריכלות של הבירה הצרפתית. « תקופה זו הייתה מאופיינת בפיתוח מרכז העיר החֵּדִיוִי, הידוע בשם « קהיר חֵּדִיוִי », כמו גם בהקמת רשתות מודרניות של מים נקיים, ביוב, תאורה וסלילת רחובות, מבלי לשכוח את תכנון הגנים הציבוריים. כל זה העניק למרכז קהיר זהות עירונית ייחודית, שהושפעה רבות מהסגנון האירופי » היא מציינת.
זוהי האזורים הללו שעכשיו זוכים להתערבויות רחבות היקף הכוללות גם את שיקום החזיתות, השיקום המבני והסדרת הסביבות המיידיות. זאת מתוך לוגיקה של עקביות אדריכלית והדגשת המורשת. השכונה של ווסט אל-בלאד (מרכז העיר) נמצאת כיום בשלב השני של התוכנית, המשתרעת מכיכר תחריר לכיכר טלאעת חרב. אזור זה, הלב הפועם של ההיסטוריה העירונית המודרנית של קהיר, מהווה ציר אסטרטגי של השינוי המטרופוליני.
500 מבנים היסטוריים
ההתערבות כוללת את השיקום המלא של יותר מ-500 מבנים היסטוריים, שנבנו לפי הקנונים האדריכליים האירופיים של המאה ה-19. הפעולות המבוצעות שואפות להחזיר את הרכבים המקוריים: הסרת התוספות המסחריות, אחידות החזיתות, וההרמוניה של החומרים והצבעים תוך שמירה על הטיפוסים האדריכליים העתיקים. מדובר בהחזרת המפוארות של המבנים הללו, תוך שילוב הדרישות העכשוויות של פונקציונליות ועמידות.
הד"ר סוהייר זאקי הוואס מאשרת כי פרויקט השדרוג של קהיר חֵּדִיוִי מהווה עדיפות לתכנון עירוני ברמה הלאומית. הוא שואף ליצור מודל חדש של מרכז עיר היסטורי, המעריך את האיכות הוויזואלית של הסביבה הבנויה ומאשר מחדש את הזהות האדריכלית של האזור על ידי חידוש החזיתות המורשתיות, הסרת העיוותים הוויזואליים, והסדרה האסתטית של הסימנים המסחריים, בהתאם למניפסט עירוני עקבי.
אזורים בעלי ערך מורשתי יוצא דופן
במקביל, העבודות מתרחבות לקהיר ההיסטורית, הלב האלף של העיר, במטרה לשקם את האותנטיות העירונית, לשמר את האתרים המורשתיים המרכזיים ולהפוך אותם למסלולי מוזיאונים פתוחים, נגישים לכולם. התוכנית כוללת אזורים בעלי ערך מורשתי יוצא דופן כמו באב זווילה, חארת אל-רום, הסביבה של מסגד אל-חכים בי-עמר אללה, דארב אל-לבנה, ומסגד אל-חוסיין.
העבודות כוללות גם את שיקום של מספר מבנים איקוניים, במיוחד ברחוב אל-מואיז ובסביבת השערים ההיסטוריים של באב אל-נצר ובאב אל-פתוח, כמו גם את המרת שטחים עירוניים ריקים למוקדי משיכה תיירותיים. יוזמות אלו מלוות בשדרוג מלא של תשתיות הרשתות, המבטיחות את העמידות והפונקציונליות של האזורים המשוקמים.
על האתגרים שעומדים בפני פרויקט המודרניזציה הזה, הד"ר סוהייר זאקי הוואס הדגישה גם את הצורך לגייס את כל המוסדות הציבוריים כדי להסיר את המכשולים המנהליים והטכניים, במטרה להבטיח את ההתקדמות המהירה של העבודות, הנחשבות לפרויקט של עניין לאומי. « פעולות שיקום של הדרכים הפנימיות נמצאות גם בעיצומן, מתוך לוגיקה של תחזוקה מתמשכת והמשכיות עירונית », היא ציינה.
החזון האסטרטגי של הפרויקט מתבסס על גישה אינטגרטיבית שמטרתה לשמור על הדינמיקות החברתיות והכלכליות של הרקמה העירונית, תוך הפיכת קהיר ההיסטורית ליעד מורשתי ותיירותי מרכזי. ועדת מומחים המתמחה במורשת היסטורית ובשיקום אדריכלי מלווה את השלבים השונים של הפרויקט. היא דואגת להערכה האופטימלית של המרחבים הפנויים ולהתערבות מכבדת של זהות המקומות.
* קהיר חֵּדִיוִי: כך נקרא על שם חֵּדִיוּ אִסְמַעִיל, מגלם את הפרויקט המודרניזטורי שהכניס את הבירה לעידן העירוני האירופי של המאה ה-19.
תמונה ראשית: עבודות שיפוץ מתבצעות על מספר בניינים ברחוב אל-שריפאין בלב השכונה החֵּדִיוִית © מועצת השרים המצרית