בשעה שההשפעות של שינוי האקלים מורגשות יותר ויותר בכל יום, המדינות סביב הים התיכון אינן יושבות בחיבוק ידיים. רחוק מהפסגות הגדולות, פתרונות קונקרטיים צצים. מימן סולארי, ניקל נקי, הֵליוסטטים תרמיים או כפרים עם איזון פחמן ניטרלי: המעבר לאנרגיה מתרחש כאן ועכשיו, בצומת של אתגרים סביבתיים, גיאופוליטיים ותעשייתיים.
מאמר זה, על המעבר לאנרגיה, הוא סיכום של 4 מאמרים שפורסמו ב-22-med. ניתן למצוא אותם ב-11 השפות בהן נעשה שימוש באתר:
בקרוב מימן ירוק ללא חשמל : מאת קרולין האיאט
עם ההידרומטלורגיה, פתרונות אנרגיה ירוקה ? : מאת אנדרי קוננו
בקפריסין, אנרגיות מתחדשות מהשמש ומהמלח : מאת אנדרי קוננו
במצרים, "כפרים ירוקים" חכמים : מאת מוחמד אחמד
מהמדבר המצרי ועד למעבדות הישראליות, דרך המכרות הקפריסאיים, דור חדש של פתרונות אנרגטיים מתייצב. מונעות על ידי הדחיפות, החדשנויות הסולאריות, ההידרומטלורגיות או הטריטוריאליות הופכות את המודלים הקיימים.
יותר מאשר התאמה טכנולוגית פשוטה, יוזמות אלו מצביעות על שינוי פרדיגמה. כל אחת מהן עונה על דרישה משותפת: לייצר, לאחסן או לצרוך אנרגיה אחרת.
מימן לגמרי ירוק… ללא חשמל
בישראל, סטארט-אפ מהמר על השמש כדי לייצר מימן באמת ירוק. QD-SOL מתכוונת לשנות את שוק המימן על ידי כך שתוותר על… חשמל. בעזרת טכנולוגיה פוטוקטליטית שפותחה על ידי הפרופסור לילך אמירב, החברה ממירה ישירות את אור השמש למימן, מבלי לעבור דרך שלב האלקטרוליזה היקר.
מהפכה זו אפשרית בזכות ננו-חלקיקים המסוגלים להפריד בין מולקולות מים תחת השפעת הקרינה הסולארית. « אנו מסלקים את הפליטות ומפחיתים באופן משמעותי את עלויות הייצור », מדגיש אסף אברמוב, אחראי האסטרטגיה של QD-SOL. עם מחיר של 2.70 דולר/ק"ג הצפוי עד סוף 2026, התהליך שואף להתחרות בשיטות המסורתיות, התלויות במידה רבה באנרגיות פוסיליות.
מעבר לביצועים הטכניים, האתגר הוא גלובלי. המימן הנקרא "אפור" מהווה עדיין 95% מהייצור העולמי. עם זאת, כל קילוגרם של דלק "נקי" זה מייצר בפועל 12 ק"ג של CO₂ כאשר הוא מיוצר על ידי רפורמציה של מתאן. דבר זה מבטל את היתרון האקולוגי שלו.
@QD SOL
בקפריסין, האנרגיה הכפולה של PROTEAS
גישה אחרת, טריטוריה אחרת: בקפריסין, מרכז המחקר PROTEAS מהמר על השמש והמלח. בכפר החופי פנטקומו, 50 הֵליוסטטים מכוונים את קרני השמש לעבר מגדל מרכזי, מחממים מלח מותך כדי לייצר עד 150 קילוואט של כוח תרמי.
המתקן מאפשר לייצר חשמל, אך גם מים מתוקים. בעזרת יחידת התפלה המבוססת על אוסמוזה הפוכה, הוא מספק מדי יום שני מ"ק של מים מתוקים. « אנו בודקים כאן טכנולוגיות המשלבות אנרגיה והתאמה לשינויי האקלים », מסביר החוקר מריוס גיאורגיו. PROTEAS מהווה שטח ניסוי ייחודי להתפלה סולארית, ניהול חכם של אנרגיה או אפילו מנועי סטרלינג.
והגישה היא כוללת: הציבור יכול אפילו "לאמץ" הֵליוסטט כדי לתמוך במחקר. דרך מקורית לממן את המעבר, תוך העלאת מודעות למחסור במים ולעושר הסולארי של האזור.
…וההימור ההידרומטלורגי
מצד ההרים, זהו התת-קרקע שנכנס לתמונה. באתר המכרה ההיסטורי של סקוריוטיסה, החברה Hellenic Minerals שואבת ומטהרת ניקל בתהליך שאינו דורש הרבה אנרגיה: הידרומטלורגיה.
תהליך זה כולל המסה של לטירית ( ore עשיר בניקל) לפני שהמתכת מתגבשת בצורה של סולפט (NiSO₄·6H₂O). התוצאה: חומר טהור, שניתן להשתמש בו ישירות לייצור סוללות בעלות ביצועים גבוהים — הכרחיות לרכבים חשמליים או לאחסון אנרגיה מתחדשת.
פחות תובענית מהמתכת המסורתית, ההידרומטלורגיה מפחיתה באופן משמעותי את הפליטות והפסולת. תוכנית לשיקום טבע מלווה את האתר, הממוקם בגיאופארק טרודוס המוכר על ידי אונסק"ו. « אנו רוצים לגרום לאינובציה תעשייתית ולשימור סביבתי לחיות יחד », מבטיח ניקולאוס דימופולוס, מנכ"ל החברה.
במצרים, כפרים ירוקים בקנה מידה גדול
דרומה יותר, במצרים, המעבר לאנרגיה מתרחש בקנה מידה של טריטוריות. במחוז אסואן, הכפר פארס הפך ל"כפר הירוק" הראשון במדינה: אפס פחמן, 100% סולארי, תוכנן לחלוטין כדי להתאים למגבלות האקלימיות המקומיות.
גגות סולאריים, תחנות טיהור עם סינון שלישוני, תאורת רחוב LED המופעלת על ידי השמש, רשתות השקיה משודרגות, שימוש במים משומשים לחקלאות… תוכנית זו, שהושקה לאחר ה-COP27, שואפת להכליל את סוג המודל הזה ב-27 המחוזות של המדינה.
האדריכלית סארה אל בטוטי, העומדת בראש הפרויקט, מדגישה גישה אדריכלית חדשה: « מדובר באינטליגנציה בתכנון, בבניינים המסוגלים להתאים לגלי חום, להצפות, תוך אופטימיזציה של המשאבים הטבעיים. » שלושה כפרים מצריים קיבלו את התו הבינלאומי של המועצה לבניין ירוק, שזהו הישג ראשון עולמי עבור אזורים כפריים.
ים תיכון במעבר
מימן סולארי ועד הֵליוסטט קפריסאי, מניקל טהור ועד כפרים עמידים לשינויי אקלים, ישנו מכנה משותף שמקשר בין הפרויקטים הללו: השורש שלהם בים התיכון. אזור זה, שהיה היסטורית תחת מתח אנרגטי ואקלימי, הופך באופן פרדוקסלי למעבדה של חדשנות ירוקה.
פתרונות אלו, אם כי שונים, מצביעים יחד על עתיד אנרגטי שבו התלות באנרגיות פוסיליות מתפוגגת לטובת גישות ברות קיימא, לעיתים מקומיות ולעיתים בלתי צפויות. הים התיכון אינו עוד פשוט קיבול להשפעות שינוי האקלים: הוא מתייצב כעת כמרכז ניסוי.
תמונה ראשית : ההֵליוסטטים הם מראות מצוידות שעוקבות אחרי תנועת השמש. היחידה מיועדת לפעול עם כוח תרמי של 10 קילוואט ולייצר עד 2 מ"ק של מוצר מזוקק ביום @TheCyprusInstitute