תעלת סואץ, עורק חיוני למסחר הימי העולמי, היא הדרך הקצרה ביותר בין אירופה, מדינות האוקיינוס ההודי ואוקיינוס השקט המערבי. היא מהווה את הלב הפועם של המסחר ונשארת הדרך הימית הכי עמוסה בעולם. זהו אתגר אסטרטגי מרכזי עם יותר מ-12% מהמסחר העולמי* שעובר דרך המעבר הזה.
נבנתה בין 1859 ל-1869, תעלה מלאכותית זו באורך 193 קילומטרים, המחברת בין הים התיכון לים האדום, שיחקה תפקיד קרדינלי מאז בנייתה. פרויקט שאפתני שהובל על ידי המהנדס הצרפתי פרדיננד דה לספס, במטרה לקצר את המרחק בין אירופה לאסיה, הוא מסומן על ידי השפעות הסן-סימוניסטים וחדר המסחר של מרסיי. הראשונים רואים בכך פרויקט התואם את התיאוריה האוטופית שלהם ואת מטרתם לבנות "מערכת של הים התיכון" המבוססת על תחבורה. האחרונים, הזדמנויות פיתוח כלכלי עצומות.
חזון אוטופי
התנועה של סן-סימוניסטים, שהושפעה על ידי אנרי דה סן-סימון בתחילת המאה ה-19, שיחקה תפקיד מכריע בעיצוב תעלת סואץ. תנועה אינטלקטואלית וחברתית זו קידמה חזון אוטופי של התקדמות וסולידריות. היא גם הדגישה את ההתקדמות הטכנית לשירות האנושות. עבור הסן-סימוניסטים, ביצוע עבודות תשתית גדולות, כמו תעלת סואץ, מגלם את החזון הזה של מודרניות שבהן האומות יהיו מחוברות בזכות הישגים תעשייתיים.
דיפלומט ומהנדס
עם זאת, בזכות החזון של פרדיננד דה לספס, בניית תעלת סואץ הפכה למציאות. דיפלומט ומהנדס, הוא היה האדריכל הראשי של הפרויקט. לאחר שכיהן כקונסול של צרפת במצרים, לספס רכש ידע אינטימי על השטח ואתגרים גיאוגרפיים של התעלה, מה שאפשר לו לתכנן את הפרויקט עם דיוק טכני רב. אתר הבנייה העצום הזה, יאפשר לקצר את המסלול בין אירופה לאסיה בכמעט 7,000 קילומטרים, ובכך להימנע מהקפת אפריקה.
מיקום מרכזי
עם השנים, תעלת סואץ תשחק תפקיד אסטרטגי מרכזי בגיאופוליטיקה העולמית. בשל מיקומה המרכזי בין שני ימים וגישה ישירה לדרכים הימיות העולמיות, היא נמצאת באופן קבוע בלב המתחים הבינלאומיים.
ניהולה היה מסומן על ידי מתחים בינלאומיים, במיוחד בנוגע לשליטה הבריטית באזור, בתחילת המאה ה-20, והלאומיזציה על ידי מצרים בשנת 1956 תחת נאצר, מה שהוביל למשבר סואץ. התעלה הייתה גם במשך הזמן זירה עבור המעצמות הגדולות, מסמלת את המאבק על הדומיננטיות באזור.
משברים אלו לעיתים קרובות נבעו מהאינטרס הכלכלי שהעוררה התעלה וכיום עדיין משקלה בכלכלה המצרית הוא בלתי ניתן להכחשה. כל שנה, היא מייצרת הכנסות משמעותיות עבור המדינה הזו (8.9 מיליארד יורו בשנה 2022-2023) בזכות דמי המעבר שמשלמים הספינות. עם זאת, מאז הסכסוכים האחרונים בים האדום, תעלת סואץ רשמה ירידה של יותר מ-60% בפעילותה בהשוואה ל-2023, מה שהוביל להפסד של כמעט 7 מיליארד יורו.
לב פועם
ד"ר מוסטפא בדרא, מומחה כלכלי ומומחה לתעלת סואץ, מסביר כי ציר השיט העולמי הזה, אם הוא מאיץ את המסחר הבינלאומי, הוא גם מחדד את התיאבון. "הסינים למשל דרשו את המעבר של תעלת סואץ בפרויקט שלהם של דרכים חדשות של משי. אבל הם לא היחידים. מצרים חתמה על הסכמים לבניית אזור אחסון לוגיסטי בשנים הקרובות, עם סין תמיד, אבל גם עם כמה מדינות אירופיות. זה משקף את החשיבות הקריטית של תעלת סואץ עבור תחבורה לוגיסטית ושיט עולמי", הוא מציין.
"בנוסף, חפירת תעלת סואץ החדשה (מהקילומטר ה-60 עד הקילומטר ה-95) תרמה רבות להקל על מעבר הספינות בתעלה בשני הכיוונים, מבלי לעצור באזורים הממתינים. הכפלה זו צמצמה את זמן המעבר של הספינות ביותר מ-11 שעות". ד"ר בדרא מדגיש לבסוף כי הרשות לתעלת סואץ חתמה על הסכמים לשימוש במימן ירוק כדי להפחית את הזיהום ולהגדיל את קיבולת הספינות.
מעבר זה לא יאבד לעולם את השפעתו, כל עוד הוא יישאר קשר חיוני בין היבשות ומקור קרדינלי לאספקה העולמית.
* נתון מהרשות לתעלת סואץ
תמונה ראשית: אנייה מעבירה תחת גשר אל-סלאם שחוצה את התעלה בין פורט סעיד לאיסמעיליה © הרשות לתעלת סואץ