בסלובניה, פחות מחצי האוכלוסייה גרה מחוץ לאזורים עירוניים. המגורים בכפרים מתפזר מאוד ותחבורה ציבורית נדירה תמיד מגיעה עד הכפרים הקטנים והבודדים. אנשים זקנים שחיים לבד לעיתים קרובות נתקלים בקושי לגשת לשירותי בריאות, להגיע לדואר, לבנק או לעשות קניות... כדי לעזור להם, פרויקט סופוטניקי (מוליכי דרך) נוצר לפני עשור: מתנדבים מובילים אותם לאן שהם צריכים ויוצרים קשר חברתי בחייהם. מאז, הרשת התרחבה לאורך רחבי המדינה.
מרקו זבניק עבר לכפר קטן בדרום-מערב המדינה לפני יותר מעשור, לאחר לימודיו בלובליאנה. אך הוא המשיך לנסוע באוטובוס לבירה על מנת לעבוד. "שכנים מבוגרים ביקשו ממני מהר מאוד אם אני יכול לקחת אותם לדיבצ'ה, העיר הגדולה הראשונה בקרבת מקום. לפעמים, הם ביקשו ממני להביא להם משהו מבית המרקחת. לאט-לאט, הבנתי כמה קשה לחיות בכפר בלעדי רכב פרטי ותחבורה ציבורית." באותו זמן, הוא חשב על רעייון שותפות נסיעות והציע אותו לחבריו.
לשבור את הבידוד של קשישים
"סופוטניקי" נפתח במשאבים שלנו, בלי עזרה חיצונית. קנינו את הרכב הראשון, הקמנו את העמותה, סידרנו את הצוות הראשון של מתנדבים על פי הידע שלנו והתחלנו לבצע הסעות," זיכר זבניק. "מההתחלה, יצאנו מהנחיה שאם ישנה פוטנציאל מסחרי אמיתי, ההסעות תתבצעו על ידי נהגי מוניות או אחרים. לכן רצינו ליצור מודל רב גוני והקמנו רשת של מתנדבים."
באזורים הרורליים אלו, האוכלוסיה דלה והמרחקים גדולים, ולכן ניידות היא בעיה חשובה. שירותי סופוטניקי נעשים שימוש בעיקר על ידי אנשים מבוגרים, בעיקר נשים, שחיים באזורים אלו ואין להם רכב משלהם. "קורה לעתים תכלית שאחד מבני הזוג יש רשיון נהיגה, לרוב הבעל. כאשר מתעוררות בעיות בריאות, ואף מקרה מוות, האלמנות שלהם נתקעות מכל השירותים", מסביר זבניק.
מערכת אקולוגית שלמה מעורבת
לאחר מספר מאמרים חיוביים בתקשורת, הכרתה של הסופוטניקי נהיתה מוכרת בכל המדינה והיום 19 ערים סלובניות נוספות קיבלו את המערכת הזו, וכעת יש 305 מתנדבים פעילים. מצדם, הרשויות המקומיות משחקות תפקיד חשוב בפרויקט זה, מכסות את עלויות הרכבים (תחזוקה, דלק או אפילו דיווחים) ומספקות רכזים מקומיים שאנשים זקנים יכולים להתקשר אליהם כאשר הם זקוקים לתחבורה.
"לא רצינו להקים מרכז שיחות מרכזי, אלא בחרנו להיות נוכחים מקומית," מסביר זבניק. "המתאם מקבל את השיחה מהמשתמש, עושה הזמנת ההסעה ומספק את המפתחות של הרכב למתנדב בתאריך ובשעה המוסכמים. הוא כללית מועסק על ידי הרשות המקומית, סניף הצל האדום המקומי או מרכז הפעולה החברתית."
המקבלים בגיל מבקשים לפעמים מהמתנדבים לפעול בשמם. לדוגמה, לקבוע תור לבדיקה רפואית הבאה שלהם. במספר מרפאות, הם כבר יודעים שהמטופל הגיע בזכות סופוטניקי. לפני שהם מקביעים לו תור חדש, הם פונים אלינו כדי לוודא אם יהיה לו מלווה באותו הזמן.
שמירה על קשרים חברתיים בלב הפרויקט
העוזרים שייכים לדורות שונים, רובם פורסמים צעירים המעוניינים להישאר פעילים ולהשתתף בסביבתם החברתית. עם הזמן, תומכים רבים הצטרפו לפרויקט ובעלי מסעדות מקומיים בדרך כלל מציעים קפה או ארוחת צהריים בחינם למתנדבים בימים בהם הם מבצעים את ההסעות.
בלב של רעיון הפרויקט סופוטניקי גם נמצא שימור הקשרים החברתיים עם אנשים מבוגרים, אך בפועל, דרישות להסעות לשירותי בריאות התבררו כמוקדיות יותר. בכל זאת, האיגוד שומר בזהירות על כך להציע גם הסעות לדברים "לא רשמיים" כמו טיולים או תיאטרון.
במרכז התרבותי קוסובלוב דומו בעיר סזנה, גם לקשישים מוזמנים להשתתף באירועים. אם הם מעוניינים, מאורגן תחבורה. "זה קורה במצעדי הקולנוע. אנו מארגנים את הטיולים האלה כדי ליצור קשר חברתי ולאפשר לאנשים בודדים להנפיע את חייהם. במהלך הנסיעה, יוצרים גם חברויות. קורה לעתים תכוף שנתמן פנוי קורא לנו כדי להציע ביקור או להשתתף בקונצרט ומציע לקרוא גם לגברת איתה נסע לאחרונה, משתומם זבניק. קשישים לעתים קרובות נתקעים בבתיהם בכפר, קשה להם לצאת. לכן אנו שמחים מאוד להזמין אותם לטיולים תרבותיים ולראות אותם מעודדים זה את זה".
