מטבחים כמו אדמת קבלת פנים

באמצע הים התיכון שעובר דרך הגירה ומפגשים של תרבויות, המטבח לעיתים קרובות מתגלה כשפה אוניברסלית. על בסיס אמונה זו נולד פסטיבל האוכל של פליטים, יוזמה בצומת של אתגרים הומניטריים, תרבותיים וגסטרונומיים.

שנים עשר ערים בצרפת חגגו מה-8 עד ה-29 ביוני את המפגש בין מטבחים של שפים לפליטים מכל העולם. פסטיבל האוכל של פליטים מארגן את הגעת אוכלוסיות רגישות למוסדות שיש להם נוכחות ברחוב. וכך זה נמשך כבר 10 שנים. "ב-2015, חזרנו מ-18 חודשים של מסע שבו בישלנו ואכלנו עם כל האנשים שפגשנו", מסבירה מרין מנדילה, אחת ממייסדות הפסטיבל. "זו הייתה הגל הגדול הראשון של הגירה סורית ובנאום מאוד לא אנושי, המדינה שלנו החליטה לא לקבל חלק מהאנשים הללו. הניגוד היה בולט עם הקבלת הפנים שהתקבלנו בכל המדינות הללו. אז זה נראה לנו ברור לנסות לתרום ברמה שלנו, דרך נושא אוניברסלי, ואינטימי מאוד באותו זמן: הארוחה".

לפתוח את המטבחים

ה-RFF נולד כך ב-2016, מזמין מסעדנים מכל קצוות צרפת ליצור יחד במשך כמה ימים, תפריטים משותפים עם הפליטים שהוצגו באור. העמותות ועובדים סוציאליים מאפשרים לזהות את הפרופילים המקומיים. מול זה, המסעדות שמביעות את רצונן לפתוח את המטבחים לא חסרות. "פליט אם הוא מדבר רק את שפתו, יכול למצוא את עצמו רק במטבח חשוך", מתאוננת סמר מאואזיני, שלצד אחותה נאהד, מהנדסת טלקום סורית לשעבר, עברו מבשלות בבית ליזמיות של שני קייטרינג במרסיי, גרנדה ופיסטאש. פסטיבל שנערך ב-2025 ב-L'Abri, מסעדת האמנות השביעית במרסיי, אפשר להם להבין את הלוגיסטיקה והשירות של מוסד וכן את ההגשה. "במטבח, אנחנו מתזינים כל הזמן", מגיב מתיו רוש, שף במרסיי במסעדת Ourea, שהסכים בשנה שעברה לארח אישה אפגנית שמעולם לא בישלה באופן מקצועי ולא דיברה לא צרפתית ולא אנגלית. "הראינו אחד לשני את המרכיבים, קניתי כמה תבלינים, ואז, קליק קליק, התחלנו לחתוך ושם, הבנו אחד את השני באופן טבעי. זו חווית חזרה מאוד מגניבה. ההחלפה, זה מה שמעורר השראה ביותר".

בעשר שנים, מדיז'ון ועד בורדו, ומליל ועד ניס דרך רן, רואן ופריז, מהקייטרינג השכונתי ועד למסעדות בעלות 3 כוכבים, יותר מ-500 מוסדות גויסו עבור כ-600 שפים פליטים מ-56 לאומויות שונות. בשנה הבאה, שתי ערים חדשות ייכנסו למעגל האירועים הללו של כמה ימים שמספרים על מפגשים של מספר חיים.

ליצור רצונות

"ההחלפות הללו נועדו להעריך את האנשים ואת המסלולים שלהם, תוך משחק על הביטחון העצמי", מסכמת מרין. אבל ברקע, המדיה הזו של חיים מופרעים מתגלה כמעשה פוליטי אמיתי. "בהקשר שבו הטיפול השלילי בהגירה לקח ממדים חסרי תקדים, אנו מאמינים יותר מתמיד שהאדיבות היא ערך שיש להוקיר, ולהפוך לסמל" מצהיר הפסטיבל. "להתייצב בעידן הזה של דחייה ואגרסיביות מתמדת כלפי הדרום, זה הצעד הקטן ביותר שעלינו לעשות", מדגיש פייר מיינה, שף ב-L'Abri, המגיע לכל ארבע ידיים כל שנה, שבישל מנות מזון מעורבות עם גרנדה ופיסטאש בשנה שעברה. "לכולם יש את הזכות להתקבל", טוענת גם אחת ממייסדות ה-RFF.

היום, המיקס הזה של מורשת ופטרימוניות קולינריות מכל העולם הפך ליותר מאירוע של כמה ימים. "פיתחנו מומחיות ועכשיו אנחנו חלק מאקוסיסטם של סיוע", אומר לואי מרטין, אחד ממייסדי ה-RFF, כיום אחראי על השילוב. הכשרה, קייטרינג, חינוך מוצעים כל השנה לפליטים עם סטטוס, בנוסף לאירוע הקיץ. בפריז, ה-RFF זה שלוש מסעדות שמכשירות שפים פליטים, כ-500 ארוחות טעימות, מלאות ויומיות של סיוע מזון המוכנות על ידי הצוות המשלב, שירות קייטרינג ולבסוף, תוכנית הכשרה למקצוע של טבח עוזר במשך 6 חודשים, נתמכת על ידי שיעורים שונים של שפות או סיוע דיגיטלי. "בתחום הזה של המסעדנות בלחץ, אנחנו רוצים שהם ייהנו מהתקדמות אמיתית ועלייה בכישורים", מסכם לואי. ובתוך העמדה הזו של אדיבות פעילה, הגבולות פתאום הופכים לזניחים, סביב צלחת וסכו"ם.