בספרד, הבדידות שאינה רצויה משפיעה על מספר גורם של אנשים. בעיה חברתית זו גורמת לסבל ויוצרת עלויות גדולות. בשוריאנה דה לה וגה, במחוז גרנדה, "קונפרטיר אס וידה" (לחלוק, זה חיים) פותח מאז 2020 ומתקדם כדי להפחית את הבידוד של קשישים או אנשים חשופים לסיכון. מודל של חיים משותפים המציע להם חלון של תקווה.
הפרויקט 'קונפרטיר אס וידה' התחיל כניסיון עם שני גברים בגילאים 56 ו-58, החיים ברחוב עם מעט מאוד משאבים. השירותים החברתיים ערכו מפגשים כדי לקדם קשר בינם ולעודדם לשתף דירה ביחד. "מאז שהשותפות הפעילה, הדואו הסתגל למציאות החדשה שלו, משתף בהוצאות ובעבודות הבית. היום, הם לא רואים את עצמם כשותפים לדירה עוד, אלא, לפי דבריהם, כמשפחה", מספר בגאווה אנטוניו לואיס רודריגז, יועץ לשירותים חברתיים, לקשישים ולמשפחות בעיריית צ'וריאנה דה לה וגה.
הזכות לחיים כבריאים
התוכנית מרתיחה עוד יותר משמעות בהקשר של משברים כלכליים רצופים, שהביאו להיקשים נוספים לאנשים המוצקים חברתית. העלייה במחירי השכירות, החשמל והמזון השאירה הרבה אנשים בלי גישה לדירה נאה. בנוסף, הבדידות פגעה בבריאות הנפשית של אנשים מבוגרים מסוימים.
אנטוניו לואיס רודריגז מסביר את המציאות הבאה: "ראינו עלייה במספר האנשים הזקנים שפונים לשירותים חברתיים כדי לקבל מידע על עזרה כלכלית או תמיכה, כמו חלוקת מזון דרך הבנקים המזון. הם מקווים לפצות על מה שהם לא יכולים לשלם עם ההכנסות שלהם בלבד, שהן בעיקר קצבאות לא תרומתיות או קצבאות פנסיה מינימליות".
בזכות ההערכה והמעקב שנעשו, זוהתה צורך ברווחה חברתית ובבריאות הנפש של כל משתתף בפרויקט. אנריקה רחאנו מוניוז, נטול תועלת מהתוכנית משנת 2020, מסכים: "לפני שהתחלתי להשתתף בפרויקט, המצב שלי היה רגיש והתקיים ברחוב בגלל תנאים אישיים ומשפחתיים. הייתי לבד ולא יכולתי לשלם על דירה באמצעות המשאבים שלי".
היום, אנריקה משתף דירה עם שותף שגם הוא היה ללא מקום מגורים בעבר, מה שהקל על חוסר האמפתיה שביניהם. למרות שהם צריכים היו להסתגל לחיים משותפים אחרי תקופה ארוכה של בדידות, החוויה הזו הייתה שינוי חיובי שאפשר להם לשחזר את הכבוד שלהם. "היום, אנחנו יותר מרק שותפי דירה, אנחנו דואגים זה לזה. אני עוסק בעבודות הבית מאחר ואני במצב פיזי טוב יותר ממנו. זה היה הסכם שלנו מההתחלה. אנחנו עושים את הקניות השבועיות שלנו ביחד, למרות שלכל אחד יש את ההעדפות שלו. בגדול, אנחנו מכבדים זה את זה", הוא מסביר.
הצלחת המקרה שלה ושל 16 אנשים אחרים שמשתתפים כעת בתוכנית היא תוצאה של תמיכת הצוות הרב-תחומי של השירותים החברתיים. הצוות כולל פסיכולוגים, עובדי סוציאלה, מדריכי חינוך, פדגוגים, מסייעים חברתיים ומקצוענים בסיוע בבית. כל אחד משמש תפקיד קריטי בתכנון, פיתוח ומעקב אחר הפרויקט, תוך יישום פרוטוקול מסוים כדי להבטיח את פעולתו התקינה.
תבנית של חיים סולידריים שניתנת לשכפול
הוועדה לשירותים חברתיים של שוריקנה דה לה וגה מעריכה כי פרויקט "קונפרטיר אס וידה" יכול להיות משוכפל בערים אחרות. עבור הקהילה, הוא מהווה עלות מינימלית, אך מציע יתרונות גדולים כאן למשתתפים ולקהילה. התוכנית מציעה הזדמנות שנייה לאלה הנמצאים במצבי הוצאה חברתית, עלולי נזק כלכלי או בודדות. היא תומכת בפיתוחם האישי והבינאישי, משפרת את רווחתם הפיזית והנפשית.
כפי שציין אנטוניו לואיס רודריגז, "קיבלנו מספר קריאות מאנשים ממחוזות אחרות באנדלוסיה כמו חאן או מלגה שמתעניים בפרויקט זה".
הגישה החדשנית הזו הביאה את שוריקנה דה לה וגה, עיירה עם פחות מ-17,000 תושבים, למרכז העניינים של התקשורת הספרדית. הפרויקט זכה במספר פרסים, כולל פרס "Andalucía + Social 2022", הועמדות לפרס "European Social Services Awards 2023" ולאחרונה, זכה בפרס DIPGRA 2024.
תמונה ראשית: @Matthias Zomer