בעקבות החום הקיץ, הבצורות או השריפות המתרקמות, הערים סביב הים התיכון צריכות לחשוב מחדש על המודלים שלהן כדי להתאים לשינויים האקלימיים. בלה ולטה-דו-ואר, ליד טולון, המעבר הזה מתבצע דרך צמחיה, תכנון בר קיימא, ובעיקר השתתפות פעילה של התושבים, במסגרת ניסוי ייחודי המנוהל עם האגודה NEEDE.
מאת אוליביה מרטוק - עיתונאי
הערים המזרח תיכוניות, חשופות לאקלים הולך ומתרקם, לא יכולות יותר לבחור: הן חייבות לחזות, להתאים את עצמן, ובעיקר לערב את תושביהן בבניית פתרונות ברי קיימא. בלה ולטה-דו-ואר, עיר של 23,000 תושבים השוכנת למרגלות רכס קודון, ראש העיר תיירי אלברטיני עשה את זה למוקד מרכזי של כהונתו. מאז 2022, העיר רשמה את מטרות הפיתוח בר קיימא (ODD) של האומות המאוחדות בלב הפרויקטים העירוניים שלה. כיוון זה מאפשר לה לבנות מדיניות מקומית שאפתנית של מעבר אקולוגי. "לה ולטה-דו-ואר מחויבת בתהליך כולל", מדגיש הנבחר, המצהיר על סדרת פעולות קונקרטיות: יותר מ-7,000 עצים ניטעו במרכז העיר, בתי ספר ברי קיימא עם תו איכות מבנים ברי קיימא מזרח תיכוניים, ניהול אופטימלי של מים נקיים (עם שיעור תפוקה של 93%), ואפילו בריכת אגירה שהוסבה לפארק בעונה היבשה, שזכתה בפרס המעבר האקולוגי של האגודה של ראשי הערים של צרפת. לאסטרטגיה זו מצטרפים גם צעדים נראים מהיומיום: כיכרות עם צמחיה, מסלולי אופניים עם כיסוי אקולוגי Urbalith, או פעולות הסברה בבתי הספר דרך תוכניות Watty או Écopousse. "אלה הם כל כך הרבה אבני דרך קטנות שמחזקות את החוסן שלנו", מסביר ראש העיר.
הניסוי (RE)דורות: לבנות יחד את העיר של מחר
אך אחת מהניסויים החדשניים ביותר שנערכו בחודשים האחרונים היא זו של תוכנית (re)דורות, שהושקה עם Neede, המתמחה בליווי טריטוריות ואוכלוסיות במעברים אקולוגיים. המטרה: ליצור מרחב של חשיבה קולקטיבית סביב העיר של מחר, על ידי איחוד קהלים מגוונים - צעירים מוועדת הילדים העירונית, קשישים מוועדת הזקנים, אגודות מקומיות, שחקנים כלכליים, עובדים עירוניים ונבחרים. "לא מדובר בהצעת אקולוגיה טכנוקרטית או עונשית, אלא בהפיכת כל אחד לשחקן בשינוי", מסכם תיירי אלברטיני. במהלך פורום משתף שנערך ב-27 ביוני, המשתתפים הדגישו את היתרון של חיבור זה בין מבטים, במיוחד בין דורות. אם הובעו ספקות לגבי היתכנות של רעיונות מסוימים, הדינמיקה שהחלה נראית מביאה תוצאות: כמה תושבים הביעו רצון להפוך לשגרירים של המעבר בקרב הסובבים אותם.
אתגר התקציב: ריסון ושיתופי פעולה
בהקשר של ירידת הסיוע מהמדינה ולחץ תקציבי על הרשויות המקומיות, איך מממנים את הפרויקטים האלה? ראש העיר רוצה להיות פרגמטי. "כיוון ברור, ריסון תקציבי, וחיפוש פעיל אחר מענקים מאפשרים להתקדם." הוא מציין את 680,000 האירו שהושגו דרך קרן הפיתוח האזורית האירופית (FEDER) עבור בתי הספר החדשים בדרום העיר, או את התמיכה של מחוז ור עבור שיפוץ האצטדיון אנג'לין-סגונד. העירייה גם מדגישה את ODD מספר 17 על שיתופי פעולה, על ידי הגברת שיתופי הפעולה ברמה המקומית, הלאומית והאירופית.
רצון זה ליצור רשת נמצא גם בניהול הטריטוריה. לה ולטה-דו-ואר פועלת בשיתוף פעולה עם הערים השכנות לה פארלד, לה רווסט-לה-או או אפילו המטרופולין טולון פרובנס מזרח תיכון. עם האחרונה, נחתם לאחרונה הסכם להרחבת היקף ועדת הכיבוי המקומית (CCFF) כדי להגן טוב יותר על רכס קודון, ריאה ירוקה של העיר ואתר סמלי המוכר כיער עירוני מאז 2019. למרגלותיו, שמורת הזית - הנמצאת בשיפוץ - כוללת כ-80 מינים מהחוף המזרחי של הים התיכון. סימן לקשר העמוק בין העיר לטריטוריה שלה.
גם בתחום העירוני, השינויים כבר החלו. העירייה פיתחה כמעט 10 קילומטרים של מסלולי אופניים בטוחים, שנועדו לקשר בין מוסדות חינוך ולפתוח אזורים מסוימים, בשיקול דעת של ניידות רכה והכלה. "זו תשובה לשימושים חדשים, אבל גם חיזוי של המגבלות שיבואו", מציין ראש העיר.
בנוף שבו ראשי הערים לעיתים קרובות מתמודדים עם היקף האתגרים האקלימיים, הניסיון הזה מתבלט על ידי העקביות שלו, הרצון לכלול, וההשתרשות שלו במציאות. "אי אפשר לכפות מעבר מלמעלה", מסכם תיירי אלברטיני. "צריך לבנות את זה עם התושבים, בקצב שלהם, תוך התחשבות בפרקטיקות ובשאיפות שלהם." אקולוגיה של היומיום, מושרשת בטריטוריה, ונושאת באופן קולקטיבי: אולי זו המפתח לחוסן המזרח תיכוני.
תמונה ראשית: הבלתי נתפס התרחש ב-8 ביולי במרסיי. אש שהוחמרה על ידי רוח עזה שיצאה מעיר סמוכה הגיעה לשכונות הצפוניות של העיר למרות הפעולה של גדוד הכבאים הימי שהוקצה מיד לשריפה. פרק זה מתרחש בסוף תקופה של חום קיץ מוקדם במיוחד וארוך.