מפרץ אילת, בגבול הצפון של הים האדום, מציג אקוסיסטם ימי יוצא דופן. למרות התחממות הים בשל התחממות הכדור הארץ, סחריפי האלמוגים של המפרץ מתמודדים בצורה מצוינת עם ההבהיל. יוזמה ללא תקדים, בהובלת תוכנית הימית של החברה להגנת הטבע בישראל (SPNI), נועדת לשמור על הסביבה הייחודית הזו דרך שמירה על שמורות טבע, שיטות קיימות, שילוב של תכנון עירוני ותוכניות מדיניות אקולוגיות.
ישראל מחזיקה בכ-12 קילומטר של חופים לאורך המפרץ ובכ-35 קילומטרים רבועים של מי טריטוריאליים. זהו אזור ימי צפוף, הנמצא בקצה הצפוני של אחת מאזורי המורפולוגיה הימית העשירים ביותר בעולם. עם זאת, תוכניות התכנון והשמירה הנוכחיות אינן מצליחות להבטיח את הגנתן, ומגבירות את הנזקים האקולוגיים. מרכזי המחי והסביבה הימית נמצאים ממש ליד, ולכן חשופים ביותר לפיתוח עירוני.
שונית האלמוגים של אילת, השורד היחיד ב-2050?
כ-90 עד 99% מצפוני האלמוגים בעולם עשויים להיעלמות בעשורים הקרובים בגלל השינוי האקלימי. עם זאת, צפון אילת, הייחודי בגנטייתו, צפוי להיות היחיד שישרוד. גם עם עליה של 4-5 מעלות בטמפרטורת המים.
"למרבית האקווריום בעולם יש סיכוי גבוה להתקרר עד שנת 2050 ואנו רואים כבר את ההלבנה שלהם, אך אלו באילת מאוד עמידים. בגלל הגינוטיפים המיוחדים שלהם, המתמודדים עם החום ומתפתחים במי הים החמים בשטח החם של ים סוף, הם ניצלים מההלבנה שהיא תופעת דעיכה המובילה למוות", אומר ד"ר שי אורון, אקולוג ימי ב-SPNI.
אם חופי האלמוגים של אילת חשובים במיוחד לתיירות, שמירתם חיונית לשמירה על יציבות המחסומים הטבעיים באזור.
"אלו כורלים שיש להם השפעה גלובלית ולא רק עבור אזור ישראל בנוגע לשימור. כל האזור מחובר: אם משהו קורה באקאבה, במצרים או בערב הסעודית, יכול להיות לו השלכות על ראש המפרץ של אילת, ולכן יש לנו אחריות עצומה להגן על אזורים אלו", מסביר אלון רוטשילד, מנהל הפרויקט ורכז מדיניות ביודיברסיטה של החברה להגנת הטבע.
שמורות טבע בסכנה
השונית נתונה לאיומים מקומיים מרובים, כולל פסולת, פעילויות דיג ופיתוח תשתיות חופיות. פרקטיקות בלתי בנות קיימא אלו מהוות איום משמעותי על הפרנסה המקומית. כי הם מסכנים את הפוטנציאל של שוניות אלו כמשאב גנטי עתידי לשימור כל שוניות האלמוגים.
"מפרש אילת עומד מול אתגרים רבים, מאחר ופעילויות רבות מתרחשות באזור צפוף: דיג, תיירות, הובלת נפט, בנייה ומסחר" מצהיר אלון. ה-SPNI מתריעה ומצביעה על החוסר בפעולה מערכתית להגנה על הימה, חוסר ההכרה וחוסר המסגרת לשיתוף פעולה אזורית להגנה על הימה.
אזור הימי הזה מדורג בין עשרים האזורים העשירים ביותר בעולם בנוגע לביודיברסיטה הימית. לסופו של דבר, מטרת יוזמת SPNI היא, בין היתר, שרחבי האלמוגים של ים סוף יהיו מקור פיננסי לאוכלוסייה אזורית בצמיחה מהירה של מעל 28 מיליון איש ושההכנסות השנתיות מהתיירות תעבור על 12 מיליארד דולר לשנה עבור האזור.
פתרונות ממוצעים
כדי להתמודד עם האיומים, הפעולות המוצעות על ידי היוזמה של SPNI מתמקדות בהמלצה על יצירת אזורים ימיים מוגנים ומדשאות ימיים, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והפארקים. זה משמע להכפיל את אזורי המים המוגנים מ-5% ל-30% משטח המיים הטריטוריאליים.
התוכנית הנסיונית מטרתה גם להפחית את זיהום האור. פריחת אילת, השוכנת ליד חוף הים, רגישה להשפעות קרקעיות חשובות שמציבות סיכונים לבריאות האלמוגים. הקריטריונים העיקריים להצלחה כוללים הפחתת 90% של זיהום האור ברדיוס של 200 מטר מקו הצוף והפלת מחצית מצריכת האנרגיה המיועדת לתאורה. על ידי אימוץ שיטות יעילות באנרגיה ויישום אסטרטגיות למניעת זיהום אור, בהנחיית סוכנויות תכנון ערים ותשתיות.
בנוסף, אילת נבחרה לאחרונה להשתתף במשימה החדשה של האיחוד האירופי: 100 ערים נייטרליות לאקלים עד שנת 2030. המיון הזה מציע הזדמנות להרחיב את תוכנית הניסוי של SPINI למטרות נייטרליות קלימטיות רחבות יותר.
