אין נתונים מדויקים על מספר האנשים שחיים ברחוב בסלובניה. לפי ההערכות האחרונות, יש לפחות 3300. בגלל מעמדם החברתי, הם נפלו לפעמים תחת דיכוי, מה שמחמיר את מצבם במקום לשפר את תנאיהם. חולה רחובות ליובליאנה, טומו גולוב - או בשם נוסף טאובי - סיפק את הסמים והאלכוהול של הרחוב בתמורה לאדרנלין של טיפוס הרים ותיאטרון.
לראשונה העונה, ב-תיאטרון Šentjakobsko בלובליאנה, מוצגת ההצגה האוטוביוגרפית "Pred vrati postave" שכתב וביים. "תיאטרון הוא מקום בו אני יכול לשחרר את נפשי", אומר. ההצגה מציגה את תקופת השחזור של סמכון שמנסה לארגן מחדש את חייו, אך מוצא עצמו תקוע במנגנונים בירוקרטיים אבסורדיים שמדחפים אותו לשגעון.
טומו גולוב קרא להצגתו על פי הסיפור המקורי של פרנץ קפקא (לפני החוק). הדמות הראשית, האדון קיי, מבקש רק להיכנס ל"חיים רגילים". הסיפור מבוסס על חווייתו האמיתית של טאובי, כאשר ניסה לעבור את מבחן רשיון הנהיגה בפעם הרביעית, לאחר שאיבד אותו שלוש פעמים בגלל נהיגה במצב של שכרות. אך, בהצגה, האדון קיי כשל במערכת אינהומנית ובירוקרטית וחוזר לשתיית האלכוהול.
שחזור מורכב
בחיים האמיתיים, הסיפור מסתיים באופן יותר מאושר. "חשבתי על מה שהוביל אותי לצריבת סמים ושתיית אלכוהול והבנתי שזה בגלל האדרנלין. לאחר מכן, זה הוחלף בטיולים בהרים", הוא מסביר.
אז הבין מהר שהוא לא יכול לסמוך על תחבורה ציבורית וצריך לפסול את רשיונו כדי להגיע לנקודות ההתחלה של הטיולים. "הייתי צריך להפסיל אותו לפעם הרביעית. אני ממליץ לכל מי שיש לו רשיון לא לאבד אותו. לתשעה חודשים שלחו אותי ממשרד למשרד, מהאדמיניסטרציה לפסיכולוג. אני לא יודע מה הם לא שאלו ממני. אבדתי סבלנות וכמעט חזרתי לשכרות".
ניסיון לשחזור שכמעט נכשל. מאושר, הוא היה חזק יותר מדמותו במחזה. החוויה שגרמה לו לכעוס הפכה לבסיס הדרמה שכתב והעלה. "התיאטרון, הכתיבה, זה המקום בו אני יכול לשחרר עצמי, לרוקן. לאחר מכן אני שקט."
"כבר במפגש הראשון, טאובי עשה עלי רושם עצום על ידי שבירת המון סטריאוטיפים על חסרי הבית" זוכר מנהל התיאטרון של שנטיאקוב, מילאן גולוב. לכן החליט לכלול את היצירה במאגר ההצגות של התיאטרון, בעיקר בגלל ערכה האמנותי. "הפך ברור שבדרך או באחרת עברנו את המסגרת הראשית של התיאטרון האמצעי, הרפרטואר והעירוני."
הביצוע, שאינו מתרחש על הבמה הראשית, אלא במנהרת מקלט נטושה מתחת לגבעת הטירה של לובליאנה המחוברת למרחבי התיאטרון, "גרם לתשוקה אמיתית ומושכת קהל חדש לתיאטרון" מציין מילאן גולוב.
פרויקט שלם ורלוונטי
"Devant la loi" זכה לאחרונה להכרה מיוחדת מכיוון שהפרויקט הזה נראה מכיל ורלוונטי מבחינה חברתית ותרבותית. הוא נוצר בשיתוף עם תיאטרון Šentjakob, עמותת KUD Pozitiv ו-Kralji ulice, עמותה לסיוע לחסרי בית.
"זו בדיוק האיגוד, עם התומכות והניסיון שלו בעבודה עם אנשים בקצה החברה, שמביא תמיכה בלתי נמדדת להודעה ולהסרת הסימנים הגורפים של קבוצות האוכלוסייה הקטנות. אלה שנמצאים במצב הכי נמוך. ניסיון זה של טאובי הוא אישי, אך יקר. הוא ראוי להעברה לקהל רחב יותר כניסיון אוניברסלי שבו כל אחד מאיתנו יכול לזהות. אני מאמין כי התיאטרון הוא האמנות שמחנכת בצורה הכי יעילה את הרגשות האמפתיים של הצופים. הוא משקיע בפעולות, במעשים, ברמה האישית וברמה החברתית" הוסיף מילאן גולוב.
הטיולים "פליטים"
התיאטרון גאה בהצגת "Pred vrati", שהוצגה בחדרי כרטיסים סגורים בעת ההצגה האחרונה של העונה. "זה רגיל להיות עם ספקות, אני לא במקצוע מפיק. אבל כשאני על במה, אני בעולם אחר. התיאטרון הוא החיים שלי. אני לא יכול לדמיין חיים בלעדיו", הוסיף טאובי, שכבר מתכנן יצירות חדשות.
על סמך ההצלחה הזו, טומו גולוב פונה לאחרים. בלובליאנה, הוא מארגן "טיולי חסרי בית", שבהם הוא מביא את הציבור המעוניין לרחובות העיר שבהם נקבצים האובדנים. מדי פעם, פרופסורים מאוניברסיטה מזמינים אותו להרצאות כדי להציג לסטודנטים את חוויית התלות שלו. דרך נוספת להתקדם. ועם רישיון בכיס, טובי מטייל בהר פעם בשבוע לפחות. אדרנלין תמיד!
*תיאטרון סנטיאקובסקה (Théâtre Saint-Jacques) הוא אחד מתיאטרונים האמצעיים הוותיקים ביותר עם רפרטואר קבוע באירופה. הוא פועל מאז 1920
