נמל מרוקאי טנג'ר מד ממוקם שם היכן שהים התיכון והאוקיינוס האטלנטי נפגשים. הוקם בשנת 2007 ביציאה מטנג'ר, הוא הפך למתחם הנמל הים-תיכוני הראשון שמוביל אחריו את הפיתוח של האזור. והוא מתכוון להרחיב עוד יותר, בשנים הקרובות, את שליטתו על זרימת הסחורות הים-תיכונית.
בין 20 הנמלים הגדולים בעולם, רק אחד הוא ים-תיכוני : טנג'ר מד. 24 הטרמינלים שלו משתרעים על פני 3,000 דונם, במרחק של כארבעים קילומטרים מהעיר טנג'ר, על מצר גיברלטר, בצומת הדרכים הימיות העיקריות. המיקום האסטרטגי הזה, שאינו דורש כל סטייה מצד הספינות, הוא המקור להצלחה המרשימה בשנים האחרונות: נמל המכולות הזה, אחד מהביצועים הגבוהים בעולם, ראה את התנועה שלו מוכפלת יותר מפי שניים בחמש שנים, מתחרה עם קליפורניה, תאילנד וטיוואן. כך, בשנת 2023, טנג'ר מד חצה את רף שמונת מיליון המכולות שהועברו, והגיע למקום ה-19 בדירוג העולמי, עם ארבע שנים יתרון על לוח הזמנים שנקבע מראש…
להפוך לנמל הראשון בים התיכון
השאיפה להצלחה כזו הייתה ברורה. « מההתחלה, היה מדובר בהפיכת נמל זה לראשון בים התיכון, מסביר מישל פרלדי, אנתרופולוג ומנהל מחקר בכיר ב-CNRS. ההזדמנות נתפסה כאשר הנמלים הספרדיים של ולנסיה, אלחסירס וברצלונה הגיעו לרוויה, עם כשלושה מיליון מכולות שהועברו בשנה כל אחד ». המלך מוחמד השישי, שליט מרוקו, התחיל את הפרויקט הרחב הזה באמצע שנות ה-90 — האבן הראשונה הונחה בשנת 2002 —, באזור שהיה אז במידה רבה מבודד ונחשב לאחד העניים ביותר במדינה. « הקמת נמל זה החזירה לטנג'ר את המקום שהעיר הזו החזיקה בשנות ה-1940-1950: מרכז חשוב בים התיכון », מוסיף אדיל ראיס, נשיא ה-CGEM בצפון*. טנג'ר מד מחובר לרשת הכבישים הלאומית כמו גם לרשת הרכבות, בזכות מסילה פנימית. הגעת הנמל החדש מביאה לפריחת פרויקטים תעשייתיים ולהתקנתן של חברות רבות בסמוך, שנמשכות על ידי הלוגיסטיקה החדשה הזו… כך למשל, יצרן הרכב רנו**. « ההסכם נחתם בין הבוס של החברה הזו, קרלוס גוהן, וראש ממשלת התקופה, דריס ג'טו, עוד לפני שהנמל והתשתיות נבנו, מספר מישל פרלדי, שמכין עבודה על הקמת נמל טנג'ר מד. אותו דבר לגבי חברות השיט הגדולות כמו CMA-CGM או מארסק. כל החוזים להנחת הספינות שלהם נחתמו עוד לפני שהרציפים הושלמו. » לפי החוקרים, המהירות שבה נמל טנג'ר מד נפתח מוסברת על ידי הקשר הזה בין העולם התעשייתי-פיננסי לבין כוח ההשקעה של המשפחה השלטת במרוקו: « המדינה, אבל בעיקר המשפחה המלכותית, הייתה בעלת כוח השקעה ויכולת גיוס כספים שאין להם תחליף. 5 מיליארד דולר הושקעו בפרויקט, כמעט על חשבון המלך. » נמל אלחסירס, בינתיים, התקשה להשיג מענקים אירופיים להרחבת הטרמינלים שלו, סימן לתחרותיות.
טנג'ר מד, כיום, מתגאה ב-115,000 משרות שנוצרו, 9.6 מיליון מכולות שהועברו בשנה, 1,300 חברות קשורות, זרמים קבועים של סחורות, רכבים, אנשים והידרוקובונים, והקרנה שמתרחבת הרבה מעבר לצפון מרוקו. « כאן כמו באזורים אחרים במדינה, כאשר חברה עוסקת בפעילות ייבוא או ייצוא, היא סובבת סביב טנג'ר מד, מדגיש אדיל ראיס. דוגמה: סטלנטיס, קבוצת רכב נוספת הממוקמת בקניטרה, 200 קילומטרים דרומית יותר, גם היא עושה שימוש בתשתיות של טנג'ר.
לעקוף את הרוויה
בשנת 2023 ושם גם עם ארבע שנים יתרון, טנג'ר מד מגיע לרוויה, מגיע ל-95% מהקיבולת הנומינלית שלו. הפתרון נראה עם זאת כבר נמצא: בניית נמל שני, שנמצא בבנייה כבר כמה שנים, שמנוהל על ידי קבוצת טנג'ר מד ודומה לו, שישמש כתוספת. מיקומו: נדר, גם הוא על הים התיכון, אך מזרחית יותר, 80 קילומטרים מגבול אלג'יריה. « נדר, זה סוג של טנג'ר מד ביס, מציין מישל פרלדי. גם אם כרגע קשה לומר כיצד תתארגן חלוקת הזרמים: האם נדר יהפוך לנמל מכולות שני? או האם הוא יהיה נמל של פיצול***? » פתיחתו מתוכננת לשנת 2025.
שאיפה עולמית
טנג'ר מד, לבסוף, לא מתכוון להפסיק בזרמים הים-תיכוניים. המתחם יוכל גם בקרוב להסתמך על החזית האטלנטית ולכוון לאפריקה, עם בניית נמל דחלה, המתוכנן לשנת 2028, במחוזות הדרומיים. חברות הרכב הגדולות הממוקמות בצפון עוקבות אחרי התהליך בזהירות, כמו גם החוקר מישל פרלדי: « אם נאריך את הקווים הרכבתיים עד דחלה ונפתח שם נמל המתמחה בתנועה אפריקאית ובתנועת רכבים, נוכל להשיג מערכת נמלית יעילה מאוד למאה השנים הבאות ». וכך, להעמיק עוד יותר את הכוח הנמלתי המרוקאי בזרמים הימיים הבינלאומיים.
* הקונפדרציה הכללית של העסקים במרוקו באזור הצפון
** מפעל רנו בטנג'ר הוקם בשנת 2012 והיום הוא היצרן הראשון של רכבים במרוקו. המפעל שלו הוא הגדול ביותר באפריקה (300 דונם, מתוכם 38 בניינים מכוסים), עם קיבולת ייצור של 340,000 רכבים בשנה, מתוכם 93% מיועדים לייצוא.
*** כלומר, נמל גדול שבו המכולות יפרקו לספינות קטנות יותר לכיוון נמלים אזוריים.
תמונה ראשית: נמל טנג'ר מד, פתוח על מצר גיברלטר © CC BY-SA 4.0