הים התיכון מסופר השבוע מזוויות מנוגדות. בקורפו, התיירות המוגזמת דוחפת לגלות מחדש את השבילים הספרותיים. בתוניסיה, אמנים וסופרים מגייסים את התרבות כדי להגן על הסביבה. במצרים, הסכר הגדול של הרנסנס מעורר מחדש את המתחים סביב חלוקת הנילוס. בצרפת, ה-BRGM חוקרת את ההרים כדי להבין טוב יותר את המשאבים במים תת-קרקעיים.
סיכום המאמרים שפורסמו השבוע ב-22-med, שניתן למצוא ב-11 השפות בהן משתמשים באתר. כדי לקרוא אותם במלואם: הירשמו ותמכו במדיה עצמאית.
כרוניקות ים תיכוניות: קורפו, שבילים ספרותיים
המציאות של קורפו, היום, היא להיות אי מושקע, שלא לומר נגוע בתיירות המוגזמת בים התיכון. קשה למצוא שם את מקומך כמטייל, או יותר טוב, כמשתעשע שמחפש את הבלתי צפוי, טעם מסוים של מקום אחר והנאה מההפתעה, אם לא מההפתעה. נותרה האפשרות לקחת שבילים ספרותיים, החל מזה של הספרות והסופרים.
התרבות בלב המודעות האקולוגית
נוכח זיהום הפלסטיק, ההשתעשעויות והיעדר אסטרטגיה לאומית אמיתית לחינוך סביבתי, אמנים תוניסאים מתחייבים להעיר את המודעות. כמו הסופרת והמאיירת נדה דגדוג, שחתמה על "יֵזה", קומיקס שבו הנוער מתמודד עם המשבר האקולוגי בהירות ובתקווה. אחרים, כמו פסטיבל אנביפורסט, עושים מהקולנוע כלי התרעה ומוביל.
סכר הרנסנס מחדש את הדיון על חלוקת הנילוס
בעוד שהמילוי של הסכר הגדול של הרנסנס (GERD) נמשך באתיופיה, חוקרים וחקלאים מודאגים מההשלכות שלו על הביטחון המימי והחקלאי של מצרים. מחקר אמריקאי מתאר את אובדן שליש מהאדמות המעובדות בכל שנה במקרה של בצורת. מומחים מצריים מגנים על הערכות מוגזמות, תוך שהם מאשרים מחדש את הצורך בהסכם הוגן על חלוקת המים של הנילוס.
טכנולוגיה חדשה לגילוי מים קבורים מתחת להרים
בשבועות האחרונים, מסוק בתנועה איטית ורגילה, נושא תחתיו אנטנה עגולה גדולה, עובר מעל הרמות הפירנאיות (דרום-מערב צרפת). המבצע, שמעורר את התושבים, אינו תרגיל צבאי, אלא משימה מדעית ארוכת טווח. אכן, המשרד לחקר גיאולוגיה ומינרלים (BRGM) ממפה בתלת מימד את השכבות העמוקות של הקרקע כדי לזהות אפשריות של מקורות מים מתוקים. זו הפעם הראשונה בהרים, שמיועדת להתפרס בכל צרפת ואולי מחר, סביב האגן הים תיכוני.