השבוע ב-22-med, פתיחת המנזר הסורי מר מוּסה מזכירה את כוחם של מקומות זיכרון ודיאלוג בין נוצרים ומוסלמים. באיטליה, השילוב בין חקלאות לביודיברסיטה מתהווה בשדות האורז בלומברדיה. בצרפת, היצירתיות האזרחית משנה את הקורקינט של הפקקים לחומרים אקולוגיים. באוקיינוסים, התנהגות הלווייתנים מעוררת דאגה על הרס המוני של הביודיברסיטה עקב זיהום רעש שנגרם על ידי פעילויות אנושיות.
סיכום המאמרים שפורסמו השבוע ב-22-med, שניתן למצוא ב-11 השפות המופיעות באתר. כדי לקרוא אותם במלואם: הירשמו ותמכו במדיה עצמאית.
פתיחת המנזר מר מוּסה בין-דתי
בעוד שסוריה עברה הקיץ התפרצות של אלימות בין-קהילתית, המנזר מר מוּסה הפך שוב למגדלור של דיאלוג דתי. בסוף יולי, עולי רגל שלעיתים הגיעו מרחוק התכנסו שם לזכרו של הישועי האיטלקי פאולו דאל’אוגlio שהקדיש את חייו לאירוח בין-דתי. מנואל פניקוד* הוא חוקר ב-CNRS.
בלומברדיה, חקלאי האורז מגנים על גוזלי הציפורים
בעמק הטיצ'ינו, בצפון איטליה, שדות האורז של קסולנובו הפכו לזירה של ניסוי בלתי צפוי: יותר ממאה קינים של ציפור האבוס האיטלקי, ציפור עם רגליים ארוכות ודקות, מצאו מקלט בלב השדות. במקום לראות בהם פולשים, חקלאי האורז בחרו להסתגל, משנים את פעולותיהם היומיות כדי לשמור על הגוזלים. יוזמה זו, שנעשית בשיתוף פעולה עם הפארק הטבעי של עמק הטיצ'ינו, מראה שחקלאות מאוד קשובה לטבע אינה, עם זאת, פחות פרודוקטיבית.
בטון מבודד המופק מקורקינט של פקקים
בלרושל, האגודה אקו-מר נותנת חיים חדשים לפקקי הקורקינט של החוף האטלנטי. כשהם מומרצים לחומרים מבודדים, הם הופכים לבטון או לטיח לבנייה אקולוגית. מהמאבק האזרחי ועד לשיתופי פעולה תעשייתיים, התחום מתייצב כמודל מקומי של מיחזור וחדשנות ברת קיימא, תוך העלאת מודעות התושבים לים מוגן יותר.
מה הלווייתנים חושפים לנו על הרעש של בני האדם
בספר השיר האבוד של הלווייתנים (אקט סוד), לורנס פאולי מסביר כיצד הזיהום הרעשי שמגיע מבני האדם – ספינות, קידוחים, טורבינות רוח – מערער את האיזון העדין של האוקיינוסים. נקודת המוצא של המודעות של המדענים הייתה השטת המונית של יונקים ימיים בשנות ה-80 והנתיחה שלהם. בין חקירות מדעיות למחשבות על הקשר שלנו עם אינטליגנציה חייתית, המומחית הזו במדעי החיים והארץ קוראת לשמוע סוף סוף את הקולות המגיעים מעמקי הים.