כשהים התיכון רועד, מתחדש או מתלקח, הוא תמיד אומר משהו על הבחירות הקולקטיביות שלנו. בערים שלו, במדבריותיו ובימים שלו, האיזונים מתממשים מחדש ללא הרף. להתבונן בתנועות הללו, זה לתפוס את החיוניות והסתרות של מרחב שמעולם לא קפוא, שבו כל רעידה כבר מתווה שינוי שיבוא.
סיכום המאמרים שפורסמו השבוע ב-22-med, שניתן למצוא ב-11 השפות המופיעות באתר. כדי לקרוא אותם במלואם: הירשמו ותמכו במדיה עצמאית.
פאולו רומיז סיסמוגרף של הים התיכון האיטלקי
« ועכשיו, שותקים ומקשיבים*. » כך מתחיל הספר החדש של פאולו רומיז, שהגה את הרעיון המדהים לעקוב אחרי קווי השבר, הארכיטקטוניים, החוצים את איטליה. להתקרב ככל האפשר למה שמגיע מעמקי האדמה ומזעזע, לפעמים בצורה מאוד אכזרית, את חצי האי האיטלקי עם רעידות אדמה והתפרצויות געשיות.
קהיר רוצה לשוב לגדולתה של פעם
החלק ההיסטורי של קהיר, הנקרא קהיר חֵדִיוּאל*, נכנס לשלב חדש של חידוש עירוני, המאפיין על ידי הסרה הדרגתית של בניינים לא פורמליים והפרעות ויזואליות שהצטברו עם הזמן. מאז השקת הפרויקט ב-2014, הפרויקט האסטרטגי לשיקום מרכז העיר שואף להחזיר את החותם הארכיטקטוני והמורשתי של המבנים האיקוניים שלו, לשדרג את המרחב הציבורי ולהחיות את המורשת העירונית העשירה של השכונות ההיסטוריות בקהיר. אך הרצון הזה להדגיש את הערך נתקל כבר בדאגות שמעוררת ההשפעה הגוברת של משקיעים פרטיים על הלב המורשתי של הבירה.
הנגב במצב חירום: עליית האנרגיה הסולארית מחדדת את המתחים
מתחת לשמש הקופחת של מדבר הנגב, ישראל משחקת משחק מכריע במעבר האנרגטי שלה. עם מטרות שאפתניות ואחד משיעורי השמש הטובים בעולם, האזור הפך ללב של מהלך אמיתי של חיפוש אחר אנרגיה. בכל מקום מתנשאים שדות של פאנלים פוטו-וולטאיים, מגדלי ריכוז סולארי ופרויקטי תשתית שנועדו להזין את הרשת הלאומית. אך מאחורי התמונה המושכת הזו, המתחים הולכים ומתרבים. הקהילות הבדואיות מתלוננות על הפקעה חדשה של אדמותיהן והאקולוגים מזהירים על הנזקים לביודיברסיטה השברירית. ואילו חובבי הנופים מודאגים מהקרבה של יופיו הייחודי של המדבר.
גילוי בלתי צפוי מול האיים פורני
יוון יצרה את אזור השימור הימי הגדול ביותר במדינה: 430 קילומטרים רבועים סביב הארכיפלג של פורני, כדי לשמור על שוניות אלמוגים שהתגלו לאחרונה. היערות הימיים הללו, חיוניים לביודיברסיטה, נחשפו בזכות הפרויקט « Protecting Aegean Coralligenous » שהוביל טים גרנדז'אן*, שנתמך במשך ארבע שנים על ידי קרן Pure Ocean הצרפתית. הכל התחיל מעדויות שניתנו על ידי דייגים חופיים, עדים לבית גידול ימי שהם חשדו שהוא לא רגיל.