כאשר החדשנות מתמודדת עם המגבלות, הים התיכון מהווה מעבדה מצוינת. באל-חדר, שוק שנתי של ענבים תומך בחקלאות הפלסטינית תחת מגבלות. בישראל, בלב המדבר של הנגב, מתנסים בגידול תותים מושקים במי ים. הבלקנים מהמרים על אנרגיה סולארית כדי להתמודד עם בצורות ותלות. בעוד שאדריכלים שואלים את עצמם על הפרקטיקות שלהם ומביטים בכל יום באתגרים המוחשיים של אדריכלות המחר.
סיכום המאמרים שפורסמו השבוע ב-22-med, שניתן למצוא ב-11 השפות המופיעות באתר. כדי לקרוא אותם במלואם: הירשמו ותמכו במדיה עצמאית.
יקר ערך, השוק השנתי של מגדלי הענבים הפלסטינים
שוק הענבים של אל-חדר הוא שוק כמו אחרים ובכל זאת שונה במטרתו. מאורגן פעם בשנה, הוא משתלב בסדרה של יוזמות מקומיות שמטרתן לתמוך בחקלאים הפלסטינים. נוצר בשיתוף פעולה עם לשכת המסחר של בית לחם ומשרד החקלאות, אירוע זמני זה מאפשר למגדלים למכור ישירות את התוצרת שלהם ולשמר פעילות חקלאית שהפכה Fragile בעקבות מגבלות פוליטיות וכלכליות.
תותים שנקטפים במדבר בזכות מי ים
למעלה מחמש עשרה שנה, חוקרים ומגדלים ישראלים רודפים אחרי הימור נועז: לגדל תותים באיכות גבוהה בלב המדבר של הנגב. ובעיקר, להשיג אותם מוקדם ככל האפשר בעונה. האתגר אינו רק חקלאי, אלא גם כלכלי. המטרה היא לסנכרן את הייצור עם תקופת הביקוש הגבוה, בין נובמבר לפברואר, כאשר המחירים מגיעים לשיאם. כדי להשיג זאת, החוקרים פנו… למי הים.
יציבות אנרגטית: ההימור הפוטו-וולטאי של הבלקנים
הקמת הפארק הפוטו-וולטאי של קאראבסטה, הגדול ביותר בבלקנים, מסמנת תפנית עבור המדינה. נבנה על ידי החברה הצרפתית וולטליה, הוא מגוון ייצור חשמל שהיה עד כה כמעט בלעדי הידראולי. בהקשר של בצורות חוזרות ועלייה בייבוא, קאראבסטה מתייצבת כקפיצת מדרגה לעצמאות אנרגטית, לפיתוח כלכלי ולשיתוף פעולה אזורי.
האדריכל מול אתגר היומיום
במסגרת ימי האדריכלות הלאומיים ה-10 בצרפת (16 עד 19 באוקטובר), הנושאים תחת הכותרת "אדריכלות היומיום", המקצוע שואל את עצמו על תפקידו בעולם המוגבל על ידי המשבר האקלימי וצניעות המשאבים. אדריכל ומורה בבית הספר לאדריכלות של מרסיי, מתיו פלאס טוען לגישה אחראית למקצוע: לבנות פחות, לשנות יותר, ולהחזיר חיים למה שכבר קיים מבלי לוותר על היצירתיות או על השאיפה הקולקטיבית. העיתונאי פול מולגה ממשיך את ההרהור עם הדור הזה של בונים שמתמודדים עם פתרונות חדשים המושכים מהאיכויות של הערים העתיקות במדבר.