במהלך כמה קיצים רצופים, מתמודדת ישראל עם התחדשות משמעותית של אוכלוסיות יתושים הנושאים את נגיף הנילוס המערבי (West Nile Virus – WNV). הנגיף, המועבר באמצעות עקיצת יתושים מסוימים, עלול להיות מסוכן לבני אדם – במיוחד לקשישים ולאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. תופעה זו מתרחשת על רקע אקלימי של טמפרטורות גבוהות ממושכות ושינויים סביבתיים המעודדים התרבות יתושים. מפגש עם פרופ’ ג’יהאד בישארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי רבין – בית החולים בילינסון.
מאת קרולין חייט - עיתונאית
מדד בינה מלאכותית: הספרייה הים־תיכונית לידע
22-med – פברואר 2026
בישראל נרשמת התפרצות מחודשת ומודגשת של נגיף הנילוס המערבי, עם התחלה מוקדמת כבר בחודש מאי והמשך תחלואה עד דצמבר.
•פרופ’ ג’יהאד בישארה מצביע על שילוב של שינויי אקלים, דינמיקה סביבתית ומדיניות מניעה שעדיין מגיבה באיחור.
רוב מקרי ההדבקה בנגיף הנילוס המערבי הם א־תסמיניים או מתבטאים בתסמינים דמויי שפעת, כגון חום, כאבי ראש וכאבי שרירים. עם זאת, בכ־1% מהמקרים עלולה המחלה להתפתח לצורות נוירולוגיות קשות, כולל דלקת מוח (אנצפליטיס) ודלקת קרום המוח (מנינגיטיס). הטיפול במחלה הוא בעיקר תומך וסימפטומטי, שכן עד כה לא פותחה תרופה אנטי־ויראלית ייעודית לנגיף.
ההתפרצויות הראשונות בבני אדם תועדו כבר בתחילת שנות החמישים. מחקרים אנטומולוגיים שנערכו בישראל מצביעים על כך שהמינים Culex pipiens, Culex perexiguus ו-Aedes caspius הם הווקטורים העיקריים להעברת הנגיף באזורים שונים בארץ. התפרצות משמעותית אירעה בשנת 2000, אז אובחנו 417 חולים ו־35 מקרי מוות יוחסו להדבקה בנגיף. מאז, מדווחות מדי שנה עשרות מקרים. ההתפרצות הגדולה ביותר בשני העשורים האחרונים התרחשה בשנת 2024: היא החלה באופן חריג כבר בחודש מאי, עם למעלה מ־930 חולים מאובחנים ו־72 מקרי מוות.
היתושים נדבקים בנגיף לאחר עקיצה של עופות מסוימים בעלי רמת וירמיה גבוהה – כלומר, נוכחות גבוהה של הנגיף בדם. העופות משמשים מאכסן מגביר, המאפשר לנגיף להתרבות ברמות גבוהות. לאחר שהיתוש נדבק, הוא יכול להעביר את הנגיף לעופות אחרים, ובאופן מקרי גם לבני אדם וליונקים.
עליית הטמפרטורות והמעקב האפידמיולוגי: אתגרים מרכזיים
העלייה במספר מקרי נגיף הנילוס המערבי בישראל מוסברת הן בהגברה אמיתית של פעילות הנגיף והן בשיפור משמעותי במערכות המעקב, האבחון והדיווח. עליית הטמפרטורות ושינויים בדפוסי המשקעים מגבירים את פוטנציאל ההעברה של הנגיף, ומובילים לפעילות ממושכת יותר של היתושים ושל מאגרי העופות, וכן לעלייה במחזוריות הנגיף.
״השימוש הנרחב בשיטות חדשות הגביר את הרגישות והספציפיות של האבחון המולקולרי, ותרם לעלייה במספר המקרים המדווחים במהלך התפרצות 2024״, מסביר פרופ’ ג’יהאד בישארה.
לדבריו, ״המחלה מרוכזת בעיקר בשני אזורים גיאוגרפיים מרכזיים: מישור החוף והמרכז, וכן אזור הערבה ובקעת הירדן. זאת בשל שילוב של גורמים סביבתיים, אקלימיים וביולוגיים״. בקעת הירדן מהווה ציר מעבר מרכזי לעופות נודדים הנעים בין אפריקה לאירואסיה, ובכך מגבירה את נוכחות הנגיף באזור. אוכלוסיות כפריות חשופות יותר בשל הקרבה למוקדי רבייה של יתושים. באוכלוסייה הערבית נצפית סרופרוואלנציה גבוהה יותר, ככל הנראה כתוצאה מגורמים סביבתיים וחברתיים־כלכליים.
״מקורות מים עומדים, הנוצרים בעקבות חורף גשום בשילוב עם ניהול מים לקוי, מהווים תנאי רבייה אידיאליים ליתושי Culex. שיטות השקיה חקלאיות מגבירות הן את צפיפות היתושים והן את שיעור התחלואה. עיור מואץ, במיוחד בהתיישבויות לא מתוכננות, שינוי ייעוד קרקעות חקלאיות וגידול אינטנסיבי של בעלי חיים – כל אלה מגבירים את הסיכון למחלות המועברות על ידי יתושים״, מדגיש פרופ’ בישארה.
לדבריו, רמת הסיכון הנוכחית להדבקה בנגיף הנילוס המערבי בישראל היא גבוהה, אך אינה קשורה להופעת מין חדש של יתושים או לזן ויראלי חדש.
״ההתפרצויות בישראל אינן קשורות להופעת שושלת ויראלית חדשה או אלימה יותר. אף שזוהו שינויים גנטיים בזנים המקומיים, לא תועדה עלייה בחומרת המחלה או ביכולת ההדבקה בשנים האחרונות״, הוא מבהיר.
איוםאיום מתמשך על בריאות הציבור
גובר על בריאות הציבור
עבור הציבור הרחב, נדרשת ערנות מוגברת – במיוחד בקרב קבוצות סיכון ובאזורים אנדמיים – במהלך חודשי הקיץ וראשית הסתיו, תקופה שכיום נמשכת ממאי ועד דצמבר. אמצעי מניעה כגון הדברת יתושים, ייבוש מקורות מים עומדים, שימוש בתכשירי דחייה ולבישת בגדים מגינים הם חיוניים.
״המשרד להגנת הסביבה אוסף באופן שוטף דגימות יתושים ברחבי הארץ לצורך איתור הנגיף. כאשר מתגלה יתוש נגוע, המשרד פונה מיד לרשות המקומית הרלוונטית בדרישה לבצע הדברה ממוקדת ולייבש מקורות מים עומדים. אולם, יישום אפקטיבי תלוי במוטיבציה ובמשאבים של כל רשות. כך נוצר פער בין רשויות מבוססות, המשקיעות יותר בהדברה, לבין רשויות חלשות יותר״, מציין פרופ’ בישארה.
על רקע שינויי האקלים המשנים את האיזונים הסביבתיים בישראל, נגיף הנילוס המערבי הופך לבעיה מתמשכת של בריאות הציבור. מערכות המדינה לא הסתגלו די הצורך לקצב השינויים האקלימיים. מרבית הפעילות של המשרד להגנת הסביבה מתבצעת רק לאחר זיהוי יתושים נגועים או חולים. כדי לבלום את התופעה, נדרש השקעה רחבה הרבה יותר בהדברה מונעת, שיטתית ושנתית.
ביוגרפיה
פרופ’ ג’יהאד בישארה הוא רופא וחוקר בתחום הרפואה הפנימית והמחלות הזיהומיות. הוא פרופסור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומנהל את היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי רבין – בית החולים בילינסון בפתח תקווה. כמומחה למחלות זיהומיות, הוא מוזכר תדיר בפרסומים תקשורתיים בזכות תפקידו בניהול קליני של אתגרי בריאות מרכזיים, ובפרט במהלך משברים אפידמיים בישראל.
הוא מחבר של 185 פרסומים ושותף לכתיבת מאמרים מדעיים רבים שעברו ביקורת עמיתים. הוא גם הציג את עבודותיו במספר רב של כנסים לאומפרופ’ בישארה הוא מחבר של 145 פרסומים מדעיים ושימש כשותף לכתיבתם של מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים שעברו ביקורת עמיתים. כמו כן, הציג את עבודתו בכנסים לאומיים ובינלאומיים רבים, ותרומתו המקצועית זכתה להערכה מצד מומחים מובילים בעולם.יים ובינלאומיים. תרומותיו זכו להוקרה על ידי מומחים בולטים מכל רחבי העולם.