במרוקו, החוסר במים משפיע על החקלאות, אבל גם על הייבוש. מחיר הבשר האדום עולה בצורה משמעותית והמדינה, שהייתה עצמאית בייצורה, נאלצת לייבא מחו"ל. מול המצב הזה, ישנה גזע בקר שמתבלט. מגודר באופן בלעדי באזור הררי של אולמס-זער, הוא מתמודד באופן טבעי עם היבשה. מקור השראה שהממשלה המרוקאית מתאמצת לשמור ולפתח.
הן מציירות קווים של עיניים בצבע לבן משומן, עור אקז'ו הכהה קצת על הגב, קרניים יפות בצורת קשת וחוץ לבן... כאשר הן יורדות מהריים שלהן במקרים כמו תערוכת החקלאות הבינלאומית במרוקו, שהתקיימה באמצע אפריל במקנס, פרות אולמס-זאר מתמחרות במראהן כמו בפדיגריהן. באופן בלעדי מאזור זה במסוף הרי האטלס התיכון, בגיבוש הקפיטל רבאט, הן מהוות היום את הגזע האחרון 100% מרוקאי בשטח.
גזע שמתמודד היטב עם מחלות ומתאים ליבוש
“זו מין שיש לו בשר יוצא דופן ומבוקש מאוד... והחלב שלה מכיל אחד מרמי השומן הגבוהים ביותר בעולם וגם תכולת חלבון גבוהה מאוד”, מסביר אחמד איטאלב, וטרינר במקצועו במכון האגרונומי והוטרינרי חסאן השני ברבט, ומנהל הפדרציה המרוקאית החדשה של מגדלי מין הפרה מאולמס-זאר (FMERBOZ). “זו גם מין שעמיד מאוד בפני מחלות, ומתאימה לגמרי ליבשה... סוג של פרה-אקורדיון”.
היום, איכות זו והתאמה זו מוצגות כדוגמה. במשך השנים האחרונות, המרוקו נתקלת בקושי להבטיח את הייצור הלאומי שלה בבשר אדום, שהיה עד כה המפורסם שלה בכל צפון אפריקה. על פי משרד החקלאות, המאגר הלאומי ירד, ב-2% השנה לצאן בהשוואה לשנה שעברה, וב-4% לעזים. בנוגע לפרות, אם נדבר רק על הייצור של בשר, 40,000 עגלים מיובאים שנתית מאירופה לרכישה.
גזע שיכול להבטיח אוטארקיה למרוקו
הבצורת היא אחד הגורמים העיקריים להסבר. חוסר המים לשישית ברציפות גורם להפסדים בייצור המכולת. יבוא מזון לבעלי החיים הופך להיות נחוץ, מעכב את עלות הייצור עבור המרעה, וכן את עלות הרכישה, בקצה השרשרת, עבור הצרכן. גם פרות אולמס-זאר עצמן לא נמלטות מהמצב הזה. "בשש שנים האחרונות, הכמויות המיועדות לייצור חלב ובשר צנחו במידה רבה," מציין אחמד איטאלב. "מ-15,000 ראש בשנת 2004, עברנו ל-5,000 היום."
הגזע המקומי והכפרי הזה הוא בכל זאת מלא בפוטנציאל להבטיח את אספקת הבשר של הממלכה. הוא עצמו צורך רק את המשאבים הקיימים ברמת זאר שעליה הוא מתפתח בחופשיות, בהרמוניה עם המערכות האקולוגיות המקומיות. מאז נובמבר האחרון, הוא מושא אפוא חוזה תוכנית עם הממשלה לשמירה ופיתוח.
פרס הפרה הטובה ביותר מגזע מקומי
"המטרה היא להגיע ל-15,000 ראשים עד שנת 2030, מסביר אחמד איטאלב. יש גם מחקרים בתהליך לקבלת תו כשרות לבשר שלה, ולחקור את המוצרים המתקבלים ממנו כמו חלב וסמן...» ולמה לא, בטווח התיכון, על פי המומחה שהתחיל להתעניין בזן זה בזמן לימודיו, להרחיב את הייבוש של זה המין לאזורים נוספים. בעיקר אם האזורים הללו מכילים יערות הר ומסורת צאנות דומה..."
בינתיים, אלה הפרות, פרה צעירה ופרות צעירות מגבה מגיעות להמליץ על עצמן בתחרויות ובתערוכות... בפועל, זה אחת מהן, בעיר מקנס, שקיבלה את פרס הפרה הטובה ביותר בגזע מקומי, מוענק על ידי שר החקלאות המרוקאי.
הבעלים שלו, מוחמד ג'דובי, הוא המגדל הצעיר ביותר ב-פמרבוז. עבור אחמד איטאלב, הוא כבר מייצג את העתיד... של האיגוד, שנוצר רק ב-2019, וגם של התחדשות מותג ה-אולמס-זער במדינה.