לבנון

פסולת מפחי אשפה לבנוניים מתדלקת כלכלה מקבילה

בלבנון, משבר כלכלי ומשכורות נמוכות מאוד הובילו למצב שבו רבים חייבים לחפש בפחים כדי לאסוף חומרים ממוחזרים ולמכורם. הכלכלה הצמודה של הפסולת, למרות שהיא לא רשמית ולא יציבה, תורמת להפחתתן ומספקת הכנסה חיונית לעניים.

לבנון עוברת דרך משבר כלכלי שמשפיע באופן חמור על המגזרים הפרטי והציבורי, עם שכר דל מאוד, כאשר חלקם לא עובר את 38 יורו לחודש. הרבה אנשים, בהם פליטים סוריים שאיבדו את עזרת האו"ם מכיוון שהם בלתי חוקיים, נכנעים לסביבת הזבל כדי לשרוד. המצב זה גרם לכלכלת זבל חלופית, המציעה פתרון לבעיה הלאומית של ניהול הפסולת ויוצרת הזדמנויות כלכליות לעניים מהמחוזות הנמוכים.

כלכלה מקבילה

סוחרים עוברים על פחיות אשפה בשכונות שונות בביירות בחיפוש אחר חומרים למחזור כמו פלסטיק, מתכת ונייר. "אנחנו עושים את זה פעמיים ביום, בשעות 7:00 ו-22:00," מסר ל-22M עלי, בן 35, סוחר ממוצא לבנוני. "אנחנו מצליחים להרוויח בין 14 ל-19 יורו בכל יום בזכות פחיות בירת מקוריות (כלומר 7-10 פעמים את השכר שלהם). אני מוריד את ההוצאות האישיות שלי ושולח את היתר למשפחתי בסוריה," המשיך.

כמה מהלכים קבועים אפילו סיימו לרשום את השכונות בהן הקציה הייתה הטובה ביותר. "אני נוהג להגיע רק לשכונות הכי נצפות: או שם שברים ישנים ומועדונים, או שם שביתי עסקים רבים, מכיוון שהקציה היא טובה יותר שם. יש שם פחות זבל, כמו מזון, ויותר חומרים שניתנים למכירה כמו פחיות, נייר או אריזות פלסטיק," מספר מוחמד, בן 24, סוחר ממוצא סורי.

אנשים אחרים נהגים קבעו יחסי נאמנות עם מספר שכונות, כמו חוסאם, בן 21 וטארק, בן 17, שניהם פליטים סורים בלתי חוקיים. "אני אחראי על שלושת הבניינים האלה כאן (רחוב המרא) והחבר שלי על חמישה הראשונים ברחוב צמוד (רחוב ליאון). התושבים מספקים לנו פסולת שכבר סודרה בשקי פלסטיק. ביום אחד, אנו אוספים כמות פסולת שהייתה נאספת במשך שבוע. זה מגדיל את ההכנסה השבועית שלנו מ-47 ל-69 יורו," מספרים הנערים הצעירים.

הוראות סודיות

הם מאספים ומשווקים למעגלי מחזור סמויים, המוקמים בבניינים ישנים ונטושים בבירות, הבירה הנשמדת על ידי הפיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020. עבדוללה, לבנוני בן 35, בעל מעגל סמוי, מסביר: "אנו משקילים וקונים כאן את החומרים שמעניינים אותנו. לאחר מכן אנו משווקים אותם למפעלי מחזור במדינות המערב, בעיקר בטורקיה". לפי מחמוד, פלסטיני בן 65, "כ-85 קילוגרמים של פסולת מובאים אלינו כל יום על ידי כל אחד מהמאספים. סה"כ של 1000 קילוגרמים ביום למעגל שלנו. ויש יותר מעשרה כמו שלנו בבירה".

המסחר הלא רשמי הזה לא רק אפשר למאספים לספק לצרכיהם, אלא גם תרם להפחתת הפסולת ברחובות לבנוניים. הדבר גרם להקלה על מערכות ניהול הפסולת התקופתיות ולהאטת המשבר הנמצא בקשר איתן.

עם זאת, הארגון נתקל במספר מכשולים עיקריים: חוסר יציבות בתנאי העבודה, חוסר ביטחון סוציאלי והתחרות על חומרי מחזור. בנוסף, הפליטים הסורים בלתי חוקיים נאלצים להתמודד עם מתיחות עם כוחות הביטחון הפנימיים הלבניים שעשויים לגרום לגירושם.

רוב הגוברים הם סורים, רוב ההכנסות שנוצרות על ידי כלכלה זו נשלחות לסוריה. כך מותן את בעיה הנצירה של המשאבים למדינה שכנה זו, כמו גם את בעיה החמירה של חוסר המטבעות הזרות בלבנון.