הפלפל אלכסנדריה הוא לא רק מרכיב חיוני במטבח הלבנטיני, הוא גם עמוד כלכלי חשוב למספר משפחות בסלקין. אך בין ליבוש וקונפליקטים, ייצור הפרי האדום היקר הזה, שמבוקש במיוחד במזרח התיכון, נתון למבחן קשה. נגד משבר האקלים, החקלאים ממציאים דרכים חדשות לשמירה על תרבות שצורפת את חייהם ואת מורשתם.
מגודל בכפר הסורי סלקין, הממוקם במחוז אידליב, מין זה של פלפל, הידוע גם בשם פלפל אלכס, הוא מרכיב מרכזי במטבח המקומי, נמצא בערך על טעמו הפירותי והחריף. "מעט אומאמי" (טעים) יוסיפו כמה.
סמל תרבותי וקולינרי
משמש בעיקר בהכנת מוצרי המקום - המונה - הפלפל אלכסנדריה הוא לא רק תבל. זהו עמוד תרבותי וקולינרי לכל האזור. אנו מוצאים אותו במקדוס - בצלעות קטנות מבושלות, ממולאות בתערובת של פלפל, אגוזים ושום שמורים בשמן זית -, בשנקליש - גבינה יבשה ומבושלת מסורתית, כללית מן חלב פרה או עיזה -, אך גם אפשר להכין ממנו רוטב פלפל או מחממרה - רוטב/מרית המקורית מאלכסנדריה, בסוריה, פופולרית מאוד במטבח הלבנטיני והטורקי. "יש הרבה סוגי פלפל בשוק, מהפלפל הציפור עד ההבנרה, אך אין דבר שנותן את הטעם והמרקם של פלפל אלכסנדריה", מספרת רוזי, לבנונית, ארבעים, אשת בית.
השנה, דוכני השוקים הלבנוניים, הטורקיים והעיראקיים, שבדרך כלל מוצפים בפלפלים אדומים סוריים כבר בחודש אוגוסט, חוו עיכוב לא רגיל. רק לסוף ספטמבר הופיעו כמה קופסאות, חושף כך עדיפות בשרשרת האספקה. "הרבה לקוחות מגיעים לבקש פלפל אלכס למונה שלהם," מספר בסאם, ירקן בלבנון. "השגתי כמה קופסאות, אך כמויות גדולות הולכות לסיטונאים גדולים או לייצורנים של מונה בכמויות בקאזה (מחוז) הבקעה."
כלכלה מקומית בפני אתגר היבשה
מסחר הפלפל מהווה מקור רווח חיוני עבור אוכלוסיית האזור. ייצואו בעיקר ללבנון, טורקיה ועיראק, משפיע על השמירה על כלכלה מקומית באזור שבו הקונפליקט השאיר מעט הזדמנויות. למרות היתרונות הללו, הקטע החקלאי הסורי נתקל באתגרים סביבתיים ללא תקדים. מזה כמעט 70 שנה, סוריה נתקלת ביבשת שמאייתה לא רק בחקלאות, אלא גם בביטחון המזון.
בשנת 2021, סוריה רשמה את שנת היבשות הכי קשה שלה בשבעה עשורים, עם עלית חום שקפצה ב-5 מעלות לעומת הממוצע השנתי. אזורים מסוימים, כמו רקה, ראו ירידה דרסטית בכמות המשקפים, שהגיעה לכמעט 80 מ"מ, לעומת 208 מ"מ בשנת 2019. זה השתקף ישירות על התבואה, עם ירידה ביבולי החיטה של כמעט מיליון טון בעשור האחרון. בהקשר זה, לשמור על גידול פלפל אדום כמעט נחשב לפלא. "לפני כן ייצאנו (האזור NDLR) מעל ארבעים טון של פלפלים בשנה, היום אנו כמעט לא מצליחים למכור פחות מעשרים בשוק המקומי והבינלאומי", מסביר מחמוד, חקלאי. "המים הופכים רבים יותר חסרי ומשיגתם עולה יותר מדי".
ההתאמה לפני משבר האקלים
נגד קריזת האקלים הזו, חקלאים מסלקין היו חייבים להתאים את עצמם כדי לשרוד. אחד המרכיבים המרכזיים של ההתאמה הזו הוא נטיעה בצורה שמשתמשת בכמות מים נמוכה. טכניקה זו מאפשרת שימוש רציונלי יותר במים. במקום השקיה מסורתית, השקיית מיקרו מאפשרת להשקות את הצמחים באופן טיפה אחר טיפה, וכך להפחית את האובדן על ידי אידוי ונפילה. "אנו גם משתמשים בכיסוי קרקע ששומר על לחות האדמה ועל דשן הפרה העשיר במים באופן טבעי. זה מאפשר לנו לשמור על חלק מהייצור של הפלפלים, למרות תנאי מזג האוויר הקשים ביותר", ממשיך מחמוד.
כמה ארגונים לא ממשלתיים (ארגונים שאינם ממשלתיים) כמו המרכז הבינלאומי למחקר חקלאי באזורים יבשים (ICARDA),קייר פרנס, או אפילו ארגון האומות המאוחדות למזון ולחקלאות שיחקו תפקיד חיוני בשימור הכלכלה המקומית הזו. הם מספקים תמיכה טכנית לחקלאים, מדריכים אותם בשיטות חדשות לניהול חלקות, ומציעים מימון לשיפור התשתיות המקומיות, במיוחד יחידות ההמרה של התבואה.
לנטרל את הסיכונים הקלימטיים והגיאופוליטיים
לפי תושבי האזור, התמיכה הזו עזרה לשמור על חלק מייצור הפלפל, למרות אי סטביליות גיאופוליטית באזור. פרויקטי מימון משותפים, כמו רכישה משותפת של מכונות, ראו גם אורות לקיום. דבר שמאפשר לחקלאים לגשת לכלים מודרניים ולהפיק את מקורות הרווח שלהם. עם זאת, המאמצים הללו אינם מספיקים להסרת המחסורים המבניים המונעים את הפיתוח של פעילות כלכלית זו.
כאשר החקלאים מפחיתים את התלות במים, הם מרכיבים את מאמציהם באספקת משקאות אחרות של הייצור, כמו המרת הפלפל המקומי. תהליך זה, הכולל ייבוש, פירוק וטחינה, מוסיף ערך למוצר הגולמי, ובנוסף יוצר עבודות נוספות. הדיברסיפיקציה של פעילויות החקלאות הופכת להיות דרך להילחם בהשפעות המזיקות של האקלים על הגידולים.
עסק תחת לחץ
למרות ההתקדמות הטכנית והתמיכה החיצונית, הגישה המוגבלת לשווקים בינלאומיים נשארת פגם עיקרי עבור היוצרים של סלקין. עקב המתיחות הפוליטיות והקונפליקטים הצבאיים, ייצוא הפלפלים אל מדינות כמו לבנון או טורקיה מופסק לעתים תכופות. המסלולים המסחריים מתפתחים להיות מסוכנים או לא נגישים, מאלצים את היוצרים למכור את המלאי שלהם בשווקים מקומיים שנראים כמעט לא קיימים.
התחרות המתמדת הזו מוציאה ללחץ על כלכלה שכבר חלשה. החקלאים צריכים להתמודד עם תנודות במחירים שעשויות לפגע ביכולתם לשרוד לטווח ארוך. לפי מומחים, עלות ההובלה של מטענים בין סוריה ולבנון עלתה ב-30% בשנת 2023, מחמירה את הקושי הכלכלי של היוצרים. "אף שהמוצרים שלנו נמכרים בערך לזרים (לבנונים, עיראקים וטורקים NDLR), הם נובלים לעיתים תקופה בשל תנאי ההובלה המוזרים והזמן שהקונפליקטים גורמים לנו לאבד", מסביר עבדאללה, חקלאי.
על ידי שילוב של טכניקות חקלאיות חדשניות ויוזמות מקומיות, הקהילה של סלקין הצליחה לשמור על פעילות כלכלית חיונית, תוך הסתגלות למציאות האקלימית. הפלפל האדום, שהיה בעבר סמל של שגשוג, הוא היום הוכחה לעקביות בשמירה על מורשת בלתי חומרית וסגנון חיים.
