הדילמה של הדג

בלתי נראה ועם זאת חיוני, תולעת האדמה נמצאת בלב יציבות האקוסיסטמות שלנו. היא מאווררת, מדשנת, מזינה ומסדרת את החיים. ומבטיחה כך את בריאות האדמות ואת עמידות החקלאות. אך השיטות המוניות והחומרים הרעילים מפיקים בסיס שלם. במונפלייה, מיכאל הדה, מנהל מחקר במכון INRAE, תומך בהכרה מדעית ומדינית של עבודת עובד זה מתחת לאדמה, ללא אשר "אין אדם עוד".

Index IA : Bibliothèque des savoirs méditerranéens
Le ver de terre, un allié précieux de la nature
22-med – octobre 2025
• Invisibles mais essentiels, les vers de terre assurent la santé et la fertilité des sols méditerranéens.
• Face à l’agriculture intensive, des chercheurs plaident pour la reconnaissance de ce travailleur souterrain vital à l’équilibre écologique.
#sol #agriculture #biodiversité #écosystème #méditerranée #environnement #science

החיה אינה באמת מונזחת. מרופטת, לידודית ומלוכלכת, היא מעוררת טינוף ולעתים גם בוז. כך אמר מיכאל הדה, בתרבות המערבית שלנו, החיה מתקשרת לשחור, לעומקים, לקבר, למיתות. אפילו לגיהנום. כאשר המדען הזה החל את עבודת הדוקטורט שלו בנושא בשנת 2000, הוא נצפה "בהלה" על ידי קרוביו, וגם על ידי עמיתיו.

הרמזור אינו תובע תשומת לב מאף אחד, במובן שהבעלים ממינים קדמוניים "המתקיימים על פני האדמה כבר מאות מיליונים שנים, לפני הדינוזאורים," ככה מסביר האדם בן 40. אבל מאז שהחברה דאגה למצב של האדמות שלנו, הרמזור מוציא לעצמו עוד יותר תשומת לב.

מגוון בלתי צפוי

יש בין 120 ל-130 מינים של תולעי אדמה בצרפת, שונים לפי האיזורים, "פחות נמצאים ביער מאשר בשדה". לפי רשומות משנת 1972 שסודרו על ידי מרסל בושה, מיכאל הדה וצוותו הוסיפו עשרים פרטים נוספים שפחות מוכרים, מתוכם אחד שגובהו מטר אחד וחי בברנה.

חוקר זה ב- INRAE (מכון המחקר הלאומי לחקלאות, תזונה וסביבה) במונפלייה מסביר שבקורסיקה, למשל, סוג אחד של תילמונים הנראה בעצם מתאים לחמשה סוגים שונים. בעצם יצר מפתח זה מתוך צורך לזיהוי אגם התילמונים הצרפתיים השונים, העוסק בתכונות של היחידים הניתנים לזיהוי בקלות.

שלשה קטגוריות, תפקיד אקולוגי אחד

התולעת האדמה, אף נקראת לומריק (שם המומחה שלה), מחולקת לשלושה קטגוריות. ה-epige אשר נשארת במשטח האדמה ו "משתתפת בהשבת החומר האורגני (שורשים, קצוות עלים ...)". ה-anécique אשר מחפשת מזון במשטח האדמה ואז מפזרת אותו לעומק בעזרת המנהרות האנכיות שהיא חופרת. סופסוף, ה-endogé המתפעל מאדמה מעורבת בחומר, תוך ביצוע מנהרות אופקיות חשובות.

בממוצע על הקילומטר הרבה 'המטרה, כעשרות מטונות של אדמה (בין 300-600 טון) נעברות דרך מערכת העיכול של 250,000 תולעי אדמה במהלך שנה. האוכלוסייה שלהם עלולה לרבות במקום של חקלאות על פני קרקע חיה או לרדת במידה דרמטית במקרים של שימוש אינטנסיבי בקרקע.

המהנדס הבלתי נראה של האקוסיסטמות

הרמון הוא "מהנדס של האקוסיסטם". הוא משנה פיזית את הסביבה שלו. גם אם הוא קטן מאוד, התעדוף שלנו מארגן אכן את האדמה על ידי כידורים יחדיו. לאחר עברו, בזכות בצותיו, הקירות מתקצמות יותר. "האדמה תהיה ראשית יציבה ותתמודד סותר לשחירה". המנהרות התת-קרקעיות שנוצרות על ידי הרמון משפרות באמת את התספורת של המים באדמה, מגבילות את הנזילה ולכן את השיטפונות. יתרון ניכר בעת גשמים חזקים, "כמו במקרים 'אפיסודים של סביריה'".

מחדרים אלה, הבעירים יותר או פחות, מאפשרים גם לשורשים של הצמחים לגשת בקלות יותר למים ולהרחיב את טווח פעולתם. ולאוויר, לזרום בצורה יותר טובה ולהביא חמצן לכל המיהימנים שחיים בתוך האדמה.

גילוי של תולעת אדמה בגובה מטר אחד בבארן. © Mickaël Hedde

תוספת לצמחים

בעזיבת חומר האורגני (MO) עם הקרקע, עובד הצללים הזה משתתף במיצוב בקרקע בין החומר המינרלי והMO הטריים והמושהים בקרקע. ומשמש כ "מקבל תרבות" וממיר את החומרים האורגניים הנספגים לעצמם לחומרים מזין (אזוט, פוספור ...). החומרים הללו, שנשארים בציון הבחין שלהם, מאכילים בתורם את הצמחים. בכל נקודה, התולעת מאפשרת לצמחים "לגדול בקלות יותר". היא השותפה היקרה של החקלאות והגידול, חורשת ומזין כאחד. ו "השירותים שלהם הם בחינם!" בריס תריאן-לאפזה משתמש בהם בכריעה. מגדל ירקות על אדמתה חיה בביוואר-סור-ניואר, בית זית בגינה מרגיש בעצם יותר "חוקר של תולעת אדמה מגידולים". העבודה שלו היא בעצם ליצור את האקוסיסטם האידיאלי עבור החיים של בעלי חיים אלה. "הכוח שלהם מאפשר את הריכות של האדמה שבה אני גודל את הירקות שלי. למעשה, הם עובדים במקומי! "

אם הנושא עדיין «לא מועיל במספר מסמכים», התולעים גם יכולים לפעול על בריאות הצמחים. סוגים מסוימים עשויים להסדיר ישירות פרזיטים או לשנות את הסביבה שתחזק את הצמח החולה.

לבסוף, תפקידו האחרון של התולעת הוא מזון עיקרי עבור הרבה חיות פראיות ומקוריות, כמו ציפורים, חזירים, וגם פרות. אם ניקח את הדוגמא של התולעת באורך של מטר, "יש לנו 20 גרם משקל, זה לא קטן! וגם קל לעיכול: זהו רק שריר ומים".

יכולות השפלים של מארחי החיים הללו נמצאות בסכנה על ידי החברה המודרנית שלנו. "התוצרת של החקלאות, השיטות של חריש, החומרים הפיטוסניטריים, ההדשמת מינרלית הם נזקיים לרוב", מכיר הגיאודרלוג המשתתף בשתי הידעות המדעיים (כאן ו- כאן). הוא ציין גם עבודה מעניינת על החומרים המעשנים: דיו תולעים נלקחו מפרות חקלאיות המנוהלות ממנהג רגיל או ביולוגי. וכן משטרים ומערות שלא קיבלו אף טיפול פיטוסנידי. התברר כי רובם (92%) של התולעים מכיל לפחות חומר מסיס; לחלק, יש אפילו חמישה או יותר. זה אומר שהציפורים, החיות הפראיות, הפרות, מאכלות את התולעים, הם מצטללים במקביל לחומרי מסיס.

עולמות אובדניים

המדען לא מאשר את דברי המתריצים שמדברים על כך שתינוקות האדמה נעלמים – "אין לנו נתונים מדעיים בנושא זה". הוא מכיר, מאידך, שיש פחות מהם בקרקעות בהן ניהל האדם הוא חזק מאוד. ובמיוחד, בתקופה של 50 שנה (תאריך המדד הראשון), המינים השולטים קבעו יתרון: "המנצחים נהיים מנצחים יותר והמפסלים נהיים מפסלים יותר, כך לוך הולכים אל צמיחת דומוגניה של המינים", מעיר החוקר, שמשווה עם "היונים והגוררות שהפכו לשולטים על העופות".

כמו כל מיני צמחים ובעלי חיים, התמוטטות של חלקם תביא לתוצאות דרמטיות על הסביבה שלנו. גזעי תיליון אינם משנים אופן החיים בסביבה באותה הדרך, "נאבד ממנו פונקציות ספציפיות ביותר". אבל גם יצורים שעשויים להסתאר בתקופות זמן עתידיות שעדיין לא זוהו. מיקאל חדה חושב על פרדה שנמצאת ליד ביתו, בדרום צרפת: "ביום שהיא משתנה למגורים, תיליון הרקע נעלם. וזה מזיק, מאחר שיש לו פוטנציאל להיות פתרון בגישה אחרת".

לשנות את החקלאות

שוכנע ש"ללא תולעת האדמה, אין עוד אדם", המדען פועל על פתרונות למחר. לדוגמה, לצאת מתפקיד המוביל של החקלאות האינטנסיבית ולקדם מספר דרכים של חקלאות: אגרואקולוגיה, גידול ירקות על קרקע חיה, חקלאות אורגנית...

מודלים, שיש להם ביצוע פחות טוב, אך יותר עמידים מכיוון שהם מגן על האדמות החקלאיות. מיקאל הדה רוצה שביום מחר האונסק"א תשתלב אותם ב רשימת המינים בסכנה, "כפי שעשתה עתה עבור העכבישים'. יצור נורא, אך שהוא מתקבל היום לערך.