בסוף מרץ התקיים בפריז הפסגה הבינלאומית של SOS Ocean, הקדמה לוועידת האומות המאוחדות על האוקיינוס, שתיערך בניס בין 9 ל-13 ביוני הקרוב. זו הזדמנות עבור ה-ONG להתריע, שוב ושוב, על האיומים המרחפים על כל הימים. הסיבה לכך היא שיטות דיג מסוימות כמו דיג ברשתות, שמעמידות את המדינות הים-תיכוניות בחזית. יוון רואה את הדיג המסורתי שלה מאוים על ידי הכחדה.
לפני יותר משלושת אלפים שנה, הדייגים היוונים שטים במים של הים האגאי והים היוני, ממשיכים מסורת שהיא בלב התרבות שלהם. איך מקצוע שהצליח לשרוד מלחמות, אימפריות ומשברים יכול להיכחד עכשיו, במאה ה-21? הדיג המסורתי היווני, שהזין בעבר דורות והעניק השראה למיתוסים, נאבק על הישרדותו. היום, אורח חיים זה נמצא בדרך להכחדה: הצעירים פונים לבחירות מקצועיות אחרות ודגים הופכים לנדירים יותר ויותר. המצב ברור, אוכלוסיית הדייגים המקצועיים ירדה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים, בעוד שדיג יתר והמשבר האקלימי הביאו את התחום למבוי סתום. האם הדיג יכול להינצל או שהוא עלול להפוך לזיכרון רומנטי במדריכי תיירות?
מקצוע קשה
פנאגיוטיס קראבטס עוסק בדיג בחוטים בים האגאי הצפוני במשך שלושים ושבע שנים. הוא התחיל בגיל 15 בלבד, בתקופה שבה תנאי העבודה היו קשים הרבה יותר. היום, הוא אומר, הסירות שודרגו, העבודה הידנית פחתה, אבל הבעיה הגדולה ביותר היא שהדייגים מזדקנים והצעירים כבר לא מתעניינים במקצוע הזה.
« אני לא אופטימי לגבי עתיד הדיג במדינה. אנחנו, הדייגים היוונים, כבר במיעוט. הצעירים של היום מחפשים עבודה יותר "נורמלית", עם שעות שמאפשרות להם להיות פנויים ולצאת בלילה. הדיג דורש אורח חיים שונה לחלוטין. צריך לקום בארבע בבוקר ואחרי העבודה לנוח, כדי שלמחרת יהיה לך ראש צלול לקבל את ההחלטות הנכונות במקרה של סופה, מבלי לסכן את חייך ואת חייהם של אלה שעובדים איתך ».
גיורגוס ליאנוס מביע גם הוא דאגות לגבי הקיימות של המקצוע, הוא שעובד כדייג חופי במשך עשרים וחמש שנים. מתוך 9,000 דייגים בים החופי שיש היום ביוון, כמעט 2,000 רוצים לעזוב את המקצוע שלהם. זהו אינדיקטור ברור למצב הנוכחי. « ההכנסה קשה להשגה ורבים מהדייגים מוכרים את הסירות שלהם, כי הם לא יכולים לפרנס את משפחותיהם », הוא מציין. הוא עצמו דג עם סירה קטנה של שישה מטרים במפרץ אובאה הדרומי ובסארוניק. ההכנסות שלו אינן יציבות; יום אחד הוא יכול להרוויח 500 יורו ובשני עשרים הימים הבאים, לכל היותר 30 יורו, סכום שלרוב בקושי מספיק לשלם על הדלק.
משבר אקלימי
בנוסף לחוסר העניין במקצוע ולחוסר הביטחון הכלכלי שמלווה אותו, המשבר האקלימי משחק גם הוא תפקיד חשוב. עליית טמפרטורת הים גורמת לפלישה של מינים אקזוטיים מהאוקיינוס ההודי ומהאוקיינוס השקט, כמו דג האריה. « הם צורכים כמויות גדולות של צעירים, מה שמפר את הסביבה שבה חיים הדגים המקומיים. הם גם הורסים את הרשתות ואת כלי הדיג, מה שמוביל להוצאות נוספות », מדגיש גיורגוס ליאנוס.
עליית טמפרטורת המים משפיעה גם על הים האגאי הצפוני. לפי פנאגיוטיס קראבטס, השנה קשה עבור בקלה, דניס, ברמונדי ודניס. « הקרינה החזקה שנצפית גם במהלך חודשי החורף כמו גם שינוי טמפרטורת הים מרחיקים את הדגים. הם מחפשים במקום אחר את התנאים הנדרשים להישרדותם ». הוא גם מבחין בהגעת מינים אקזוטיים, במיוחד סוג שונה של שרימפס, בצבע לבן, שאין לו שום קשר לשרימפס המסורתי של הים של תראקיה. בינתיים היא לא מאיימת על יתר המינים האזוריים, אבל זה מדאיג את הדייגים.
תיירות דיג
בשנים האחרונות, דייגים מסורתיים רבים שמתקשים לשרוד עם עבודתם פונים לתיירות דיג כמקור הכנסה חלופי. מדובר באפשרות לתיירים להשתתף בטיולים עם דייגים מקצועיים. הם לא רק צופים בתהליך הדיג, אלא משתתפים לעיתים קרובות באופן פעיל, לומדים את הטכניקות ומנצלים את הים. כדי להיכנס לתחום הזה, המקצוענים מתאימים את הסירות שלהם בהתאם, מציידים אותן בכיסאות נוחים, בצל, ובאמצעים בטוחים לעלייה וירידה.
הדיג המסורתי ביוון, למרות התנאים הקשים שהוא נתקל בהם, נשאר חלק אינטגרלי מהמורשת התרבותית של המדינה. כדי להבטיח את הקיימות שלו וללחדש אותו, יש לקבל החלטות פוליטיות ממוקדות במהרה. זה כולל הקמת רגולציות סביבתיות מחמירות, תמיכה באומני הדיג באמצעות תמריצים כלכליים והשקעה בטכנולוגיות ברות קיימא.
תמונה ראשית: הסירה של פנאגיוטיס קראבטס שטה בים של תראקיה © פנאגיוטיס קראבטיס