הים התיכון הוא מרחב מייצג של ההגירה בעולם. נושא זה, המופץ והמופץ, הוא נקודת פשטה ומקומות משותפים בדיוק בעת שבעשורים האחרונים, הוא מתורכב ומתעשר.
הוא נמצא בלב הדו-שיח הזה בין ברנרד מוסה, המנהל המדעי של NEEDE מזרח התיכון, ואנדריאה קלברטה, סוציולוגית המתמחה במהגרים בעולם, באזור התיכון ובאיטליה בפרט. זה עוזר להבין טוב יותר את הבעיה המורכבת הזו.
להמשך במשך חמישה שבועות.
# 2 - עם המורכבות של הקטגוריות והמוטיבציות של סוחרי ההובלה, המדעים החברתיים היו צריכים להתאים את כלי הניתוח שלהם.
ברנרד מוסה: אמרת שקטגוריות של סוציולוגים לא תמיד מתאימות לקטגוריות מנהליות. האם תוכל לתת לנו דוגמה לקטגוריות מנהליות שסוציולוגים מחדשים? וזה הזדמנות גם עבורי לשאול, מול המוטציות הללו, איך סוציולוגיה ומדעי החברה בכלל עברו על שינויים בניתוחם.
אנדריא קאלברטה: כן, כמובן. זו שאלה אפיסטמולוגית: אנו, סוציולוגים, כעובדי מדעי החברה, כפי שפירט היטב P. בורדיו, אנו נדחפים להשתמש ולחשוב בקטגוריות של השגיון ושל המדינה. אנו חווים לחץ מקטגוריות נורמטיביות, משפטיות, כאילו הן עובדות, וזה אינו המצב: אלו גם קטגוריות שנוצרו חברתית. לדוגמה, אין הבדל, איך לומר, "אנושי", בין בקשן מקלט לעובד מהגירה. אנו נקראים לעבוד עם אנשים שמסוגלים כך על ידי המדינה והסימון הזה משנה את חייהם. זה ברור שהסימון הזה משפיע באופן עצמאי על חייהם של האנשים. אך עבודתנו גם כוללת את פירוק הקטגוריות הנקראות "טבעיות".
לכן אני מעריך מאוד את הסוציולוג A. Sayad. הוא מביא אותנו, כבר משנות ה-1970, לחשוב על ההגירה מעבר לקטגוריות של המדינה. אנו יודעים, בזכותו, שכל הגירת עבודה היא גם גירת משפחה. אלו קטגוריות שקיימות, אך הסוציולוג חייב להיות זהיר שלא לתת להן תוקף רגיל, לא לתת להן טבעיות. זהו הגישה שלי גם היום: בלימודי ההגירה, יש סיכון זה להיות אנליטי, לתת למוסדות לציין מה צריך להיות נחקר ואיך לקרוא לדברים. הסיכון הגדול הוא שלא לתת לעצמנו את הכוח לקרוא לאובייקטים של מחקר, כי זה באמת הבסיס של עבודתנו.
כדי לענות על שאלתך השנייה, אני חושב שסוציולוגיה של תופעות ההגירה התפתחה בשנים האחרונות: למדנו לעבוד בתוך המורכבות. זה לקח קצת זמן מאחר ועד השנים 1980, ואף 1990, היו לנו קריאות די פשוטות. נעשה כאן עבודה רבה בהתחשבות במורכבות וגם בשימוש בחשיבה דיקולוניאלית.
ברנרד: האם זה מפשט לאפיין את התפתחות המחקר על ידי העובדה שעם א. סיאד, שעבד עם פ. בורדיו, ניתן היה לראות את המהגר כלא מכאן ולא משם, בעקבות העצמאות, וכי היום המהגר נחשב גם כן מכאן וגם משם, במיוחד דרך הניתוח הטרנסנציונלי?
אנדריאה: לפי דעתי, זה ממעט מדי, כן. מכיוון שבספריו של סיאד, אנו לא רק מדברים על חוסר הווייה. יש גם את כל השאלה הקשורה להוויה, לקיומם בצרפת של המהגרים, בעיקר מאלג'יריה, שמתבטאת במסלולי דור לדור במדינת ההגירה.
בעצם, היום כמו בשנות ה-70, שני הקוטבים הללו משוחחים בחיי המהגר: הנוכחות והחיסרון. אף על פי שישנם שינויים שמחדשים אותם. לדוגמה, הסלולרי והרשתות החברתיות מאפשרים היום לשמר קשר חברתי במובן הרחב, תקשורתי, סמלי. אך זה יהיה פשוט לדבר על "נוכחות כפולה".
לפעמים, למרות כלים לניתוח מתקדמים יותר, החוקר נאלץ לפשט את דיבורו, להגיב בצורה קשה לתופעות מורכבות. זה קורה במיוחד בתגובה לתוכניות המחקר של הארגונים הבינלאומיים הגדולים ולדרישות המובילים המדיניים. זה סוג של סיכון שאני רואה בסוציולוגיה של ההגירה היום: הפשטת המורכבות, כדי לענות על צרכי "השוק" של המחקר.
ברנרד: אולי אתה חושב גם שזה מפחית לומר שסוציולוגיה של שנות ה-1970 ראתה במהגר כאדם שסובל ממזלו, כאשר היום היא רואה אותו יותר כפועל?
אנדריאה: לא, זה לא פשוטה. אני חושבת שאכן, כפי שאמרתי, ששנות ה-1990 מהוות שינוי בדמיון של ההגירה. יש היום כלים, אישיים, זהויים, שמובילים את המהגרים לנוע לא רק ממדינה למדינה, אלא בעולם החברתי, בצורה שונה מהעבר. התמונה של העצמי של המהגר מאפשרת לו לראות את עצמו יותר כפועל ולא רק כמשתתף פשוט בחברה מארחת המחפשת עובדים. אני מסכימה עם תהליך זה של בניית פועלים פעילים יותר בהגירה.
אף על פי שלעיתים קיימת קריאה סוציולוגית שמעט מוגזמת ומפשטת מדי על הנושא הזה.
ביוגרפיות
*אנדריאה קאלברטה* היא חוקרת פוסט-דוק באוניברסיטת פאדובה (איטליה), שם היא מלמדת קורסים על שיטות מחקר איכותניות בסוציולוגיה. היא קיבלה תואר דוקטור ב-2023 עם עבודת דוקטורט על היחסים הטרנסנציונליים בין הקהילה התוניסאית באיטליה ומוצאם, מבוססת על תיאוריות של פייר בורדיו. בנוסף ליחסים עם ההקשר המוצאי, היא עבדה על תהליכי הכללה ואי הכללה חברתית שמשפיעים על המהגרים ועל צאצאיהם, על מסלולי העבודה שלהם בחברה האיטלקית ועל תהליכי בניית זהות של המהגרים.
ברנר מוסה היסטוריון, אחראי על מחקר, חינוך והכשרה של ארגון NEEDE ים תיכון. חבר במועצת המדעית של קרן קאמפ דה מיל - זיכרון וחינוך, שבה עמד בראש כמנהל המדעי והמתאם של כתת האונסק"ו "חינוך לאזרחות, מדעי האדם וקרבת הזיכרונות" (אוניברסיטת איקס-מרסיי / קאמפ דה מיל).
ביבליוגרפיה אפדוראי ארג'ון (2001), אחרי הקולוניאליזם. ההשפעות התרבותיות של הגלובליזציה, פריז: פאיוט.
בורדיו פייר, וואקאנט לואיק (1992), תשובות. לאנתרופולוגיה רפלקטיבית. פריז: סיאל.
Calabretta Andrea (2023), לקבל ולהילחם בסימון. בניית זהות חברתית מורכבת של הקהילה התוניסאית במודנה (איטליה), Territoires contemporains, 19. http://tristan.u-bourgogne.fr/CGC/publications/Espaces-Territoires/Andrea_Calabretta.html
Calabretta Andrea (2024), היעדרויות כפולות, נוכחויות כפולות. ההון החברתי כמפתח להבנת הטרנסנציונליות, ב A. Calabretta (עורך), Mobilités et migrations trans-méditerranéennes. Un dialogue italo-français sur les mouvements dans et au-delà de la Méditerranée (עמ' 137-150). Padova: Padova University Press. https://www.padovauniversitypress.it/system/files/download-count/attachments/2024-03/9788869383960.pdf
הספר של Castles Stephen, De Haas Hein ו- Miller Mark J. (2005 [הוצאה אחרונה 2020]), "The age of migration. International Population Movements in the Modern World", ניו יורק: Guilford Press.
דהאס היין (2024), "רעיון של גלי הגירה גדולים בשל גלי ההגירה בעקבות האקלים הוא סביר מאוד", מאמר ב-'ל'אקספרס'. https://www.lexpress.fr/idees-et-debats/hein-de-haas-lidee-de-grandes-vagues-de-migrations-climatiques-est-tres-improbable-K3BQA6QEKRB2JCN4W47VTNCA2Y/
אליאס נורברט (1987), "משוב הסוציולוגים אל ההווה", תיאוריה, תרבות וחברה, 4(2-3), 223-247. https://journals.sagepub.com/doi/epdf/10.1177/026327687004002003
אליאס נורברט, סקוטסון ג'ון אל. (1965 [הדפסה מחודשת 1994]), המוכרים והזרים. חקירה סוציולוגית לתוך בעיות קהילה. לונדון: סייג'.
פוקויאמה פרנסיס (1989), "סוף ההיסטוריה?" האינטרס הלאומי, 16, 3–18. https://www.jstor.org/stable/24027184
Mezzadra Sandro, Neilson Brett (2013), גבול כשיטה, דרהאם: הוצאת אוניברסיטת דיוק. https://academic.oup.com/migration/article-abstract/4/2/273/2413380?login=false
סיאד עבד אל-מאלק (1999), החיסרון הכפול. מהויות המהגר לסבל המהגר. פריז: הוצאת סייל.
סיאד עבד אל-מאלק (1999), "ההגירה ו"המחשבה המדינית". פעולות במחקר במדעי החברה, 129, 5-14. https://www.persee.fr/doc/arss_0335-5322_1999_num_129_1_3299 סימל גאורג (1908 [הוצאה מחודשת 2019]), "הזר", פריז.
מתוך שיחה זו, המובנה המלאכותי יצר זרם של איורים. סטפן מונטנר תרם את המידע העורכתי וניהל את הממד האסתטי. כל איור משתנה כך לאמנות ייחודית דרך NFT.