בעקבות עליית הסיכונים האקלימיים, בתי החולים של מרסיי מחדש חושבים על תפקידם. בריאות סביבתית, אי-שוויון בגישה לטיפול, מהגרים במצוקה, שותפויות בינלאומיות… ה-Assistance Public Hôpitaux de Marseille משרטטת את גבולות שירות רפואי המושרש בזמנו ובטריטוריה שלו, בין חירום בריאותי ופתיחות לאירוח אנושי.
מאמר זה הוא סיכום של 5 ראיונות בין מדענים שפורסמו ב-22-med בינואר 2025. דיאלוג בין ברנרד מוסה, אחראי מדעי של Neede Méditerranée, פרנסואס קרמייה, מנהל כללי של ה-Assistance Public Hôpitaux de Marseille (APHM), ואמילי גארידו-פרדלי, אחראית פרויקטים ב-APHM. ראיונות אלו ניתן למצוא כאן ב-11 השפות המופיעות באתר.
במרסיי, כמו במקומות אחרים, השיבוש האקלימי הוא מציאות ויש לו השפעה ממשית על השירותים הרפואיים. עבור פרנסואס קרמייה, מנהל כללי של ה-APHM, המשבר האקולוגי פועל בשני מישורים: "השפעה עקיפה על תנאי החיים – ניידות, דיור, דמוגרפיה – והשפעה ישירה על הבריאות, עם הופעת מחלות חדשות או מועברות". הדוגמה של היתושים המפיצים וירוסים טרופיים הנוכחים כעת באזור PACA הפכה לקלאסית. פחות נראית אך לא פחות מדאיגה: התפשטות הפתולוגיות הנשימתיות והאלרגיות, הנצפית במיוחד בבית החולים נורד.
בריאות וסביבה: אזהרה כללית
« הייתה התאמה », מודה אמילי גארידו-פרדלי, מתייחסת להכשרות לאחר חום הקיץ ולתשומת הלב המוגברת לבריאות סביבתית. אך תשומת הלב הזו נותרת לא שוויונית. הדרום, החשוף יותר היסטורית לחום, היה יכול להעביר לקח לצפון, שהוגן זמן רב על ידי עושרו וטכנולוגיותיו, לפי פרנסואס קרמייה. "יש לנו הרבה ללמוד מהמדינות בדרום ביחס שלהן לטבע ולקשיחות סביבתית."
שינוי נוסף מהותי: הרחבת המושג עצמו של בריאות. "זו גם ניצחון וגם סיכון", מסכם מנהל ה-APHM. ניצחון של ראייה הוליסטית, הכוללת רווחה פיזית, נפשית וחברתית; אך סיכון לדילול, במיוחד בתחום הפסיכיאטריה, שבו הספקטרום מתרחב מהרגשה רעה יומיומית לפתולוגיות קשות כמו סכיזופרניה. הרחבה זו מחייבת לשאול מחדש את המשימה של בית החולים.
שינוי זה משפיע על חלוקת האחריות: "להטיל את כל העול על עולם הבריאות, זה לקחת את הסיכון לדמבל את שאר המדיניות הציבוריות, כמו החינוך", מזהיר פרנסואס קרמייה. הבריאות הנפשית ו/או הסביבתית דורשת יציאה מהקירות: בלתי אפשרי למנוע מחלות הקשורות לאוויר או למים מבלי להתערב בסיבות החברתיות והעירוניות. לוגיקה זו דוחפת את ה-APHM לקשור קשרים יותר עם השחקנים בשטח.
להיאבק באי-שוויון, במעשים
במרסיי, לוגיקה זו מקבלת צורה קונקרטית: ללכת למקומות שבהם אין יותר כלום. "כשאין הצעת טיפול, השירות הציבורי חייב להגיע לשם", קובע פרנסואס קרמייה. כך נולדו מרכזי בריאות בשכונות הצפון. לא כדי להחליף את המבנים הקיימים, אלא כדי למלא את החסרים, בשיתוף פעולה עם העולם האסוציאטיבי, ה-PMI או הרפואה העירונית.
תפיסה זו מחייבת את ה-APHM לעמדה יזמית: לדרוש כהעדפה את הפחתת אי-השוויון בבריאות, כאשר משימה זו אינה רשומה במפורש בתקנותיה. זה גם אומר לקחת על עצמה סוג של אירוח, עד בבחירות התקציביות. כי הרפואה הציבורית אינה תחת לחצים של לוגיקות רווחיות: "אני עונה לאנשי מקצוע בריאות, לא למשקיעים", מדגיש פרנסואס קרמייה, מצביע על ההפרדה ההולכת ומתרקמת בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.
אירוח המתרחב מעבר לגבולות
תרבות הקבלה הזו משפיעה גם על הפרויקטים הבינלאומיים של ה-APHM. אם הבריאות הסביבתית נותרת פחות מובנית בשיתופי פעולה, קיימות יוזמות בנושא אלימות נגד נשים (דקר), או ניתוחים (וייטנאם, הרפובליקה הדומיניקנית). בטווח הארוך, "יהיה הרבה ללמוד", במיוחד על בניית בתי חולים עמידים בהקשר של משבר אקלימי.
אך זה במרסיי שהאירוח הזה מקבל את עוצמתו. בשיתוף עם רופאים של העולם או בית הנשים, הצוותים הרפואיים מטפלים במהגרים, קטינים בודדים, קורבנות אלימות… תוכנית MARSS (פסיכיאטריה רחוב) או הטיפול בנשים מהגרות במיילדות של הקונספט הם דוגמאות למערכות מעורבות, בצומת של טיפול, חברתי וחוקי.
ספינה לייצוג רעיון האירוח
אחד הפרויקטים הסמליים ביותר המנוהלים על ידי ה-APHM הוא ה-Navire-Avenir, ספינת בית חולים עתידית להצלה בים. "זו קודם כל שאלה של נשמה", מדגיש פרנסואס קרמייה. דרך להזכיר שהאנושות מתחילה כבר על גשר הספינה, ברגע של מחווה של קבלה. לא מדובר רק בהצלה, אלא גם בטיפול, בניהול המסלולים המהגרים במלואם – פיזי, נפשי, חברתי.
הפרויקט, עדיין בחיפוש אחר מימון, מאחד אמנים, אנשי מקצוע, מהנדסים ואסוציאציות. אתר בנייה בצומת של ערכים: אלו של הרפואה הציבורית, של הים התיכון, ורעיון מסוים של אנושיות. "מה שמאחד אותנו, זו אמונה במעשי האירוח", מסכם פרנסואס קרמייה. בזמנים המורכבים הללו, להחיות את האמונה הזו עשויה להיות המשימה החיונית ביותר.
ראיונות ניתן למצוא במדור עולם שביר : בריאות ציבורית וסביבה : בתי החולים של מרסיי מול המשבר האקולוגי #1- #2 - #3 - #4 - #5
ביוגרפיות
פרנסואס קרמייה הוא פקיד בריאות בכיר עם מסלול ייחודי ומגוון. בעל תואר בכלכלה מאוניברסיטאות פריז דופין ולנקסטר (בריטניה) ובבריאות ציבורית מהפקולטה לרפואה של פריז דידרו, הוא מנהל מאז יוני 2021 את ה-Assistance Publique-Hôpitaux de Marseille, ה-APHM. הוא ניהל קריירה ארוכה כמנהל בית חולים שהביאה אותו ממרכז רפואי קלרמונט דה לואיז לבית החולים קוסובסקה מיטרוביצה בקוסובו, דרך תפקידים כיועץ ליד מריסול טורן, שרת העניינים החברתיים והבריאות, וסגן למנהל הכללי של ה-APHP ליד מרטין הירש. מחויבותו מתבטאת בפעולות מגוונות: מתנדב בבוסניה בשנות ה-90, במהלך מלחמה; חבר בוועדת העריכה של המגזין Esprit במשך זמן רב; תומך בבית חולים בחזית כדי להפחית את אי-השוויון החברתי בגישה לטיפול.
אמילי גארידו-פרדלי היא מנהלת בית חולים האחראית על החדשנות ב-APHM. בעלת תואר בכלכלה תיאורטית ומעשית מאוניברסיטת מונפלייה ובמחשבים ומערכות מידע מבית הספר למכרות של אלס, היא החלה את הקריירה שלה בשירות הציבורי בעיריית מונפלייה בראשות ג'ורג' פרש. היא הצטרפה ל-CHU של מונפלייה ב-2008 כדי לנהל פעילויות שינוי מול משאבי אנוש, רפואיים ולא רפואיים ולאחר מכן ל-APHM כדי לנהל את מחלקת המחקר החל מיוני 2018.
ברנרד מוסה היסטוריון, אחראי מחקר, חינוך, הכשרה של עמותת NEEDE Méditerranée. חבר במועצה המדעית של קרן קמפ דה מילס – זיכרון וחינוך, שבה היה אחראי מדעי ומנחה של הקתדרה של אונסק"ו "חינוך לאזרחות, מדעי האדם והתכנסות הזיכרונות" (אוניברסיטת אקס-מרסיי / קמפ דה מילס).
תמונה ראשית: ה-Navire-Avenir, ספינת בית חולים עתידית להצלה בים ©VPLP