סוריה תמיד תלתה על ייבואים כדי לוודא אספקת מוצרי מזון. אך העונשים הבינלאומיים והקשיים הלוגיסטיים, שנגרמו על ידי המלחמה, מהר מאוד פגעו במערכת זו. לפני שנים, המדינה ראתה צמיחה של דור חדש של יזמים, אשר הצליחו להפוך את האתגרים להזדמנויות ולייצר גבינות, ירקות, סלמיות או עוגיות יותר טבעיות ומקומיות מאי פעם.
מספר יוזמות מקומיות נוצרו, לעיתים קרובות באזורים הנפגעים ביותר מהסכסוך המזוין. בדמשק, אחמד אל-חטיב, חוור על מקצועו, הפך את עסקו לייצור מוצרלה, ברי ופרמזן. "המוסדות והמלונות הרבים זקוקים לסוגים אלו של גבינות בעיקר לתפריטים הבינלאומיים שלהם. עם הביקוש הגובר, זיהיתי מייד פוטנציאל לגידול המפעל שלי," מסביר היזם. מ-150 גבינות לבנות בחודש, המייצר יוצא היום מהמפעל שלו יותר מ-310 גבינות, של סוגים שונים. השקעה בציוד מתאים הייתה מאתגרת מספיק, תמיד בגלל בעיות היבוא והעונשים. "נאלצנו לייצר בעצמנו מכונות מסוימות בעזרת הכלים שהיו לנו. עם רצון טוב ומשאבי האינטרנט, לא היה שום דבר בלתי אפשרי," מספר נידאל, מהנדס אחראי על המכונות במפעל הגבינות. "האתגר הגדול ביותר היה למצוא את זני הפרות החלביות הזרים. למרות חודשים ארוכים, סירבתי את הארץ כדי למצוא כמה בעלי חיים. זנים שלא ניתן היה למצוא הובאו מטורקיה בדרך יבשה. המאגר הזה מתפתח ומרחיב את עצמו," ממשיך אחמד. בנוסף לכך, הכשרת הצוותים נותנת אפשרות לייצר מוצרים באיכות מתחרה עם אלה שמייבאים.
מתלות לעצמאות: חובה מוחלטת
בעיר חאלב, סאמי אל-חלאבי המיר את מפעל הסוכריות שלו כדי לייצר עוגיות וממרח. אוריאו, קיטקט, נוטלה, כל המותגים הגדולים האלה ממצאים דומים שלהם בחנויות המזון הסוריות. "זה לא היה קשה מדי לעשות זאת מאחר שכבר הייתה לנו ניסיון בתחום. האתגר היה להחליף את הקקאו, שקשה לייצור מקומית וקשה לייבוא", מספר הבעלים. על ידי הסתמכות על מתכונים מסורתיים ושימוש ברככים מקומיים, יצר מוצרים שמהרה הצליחו לשכנע את הלקוחות. הם הצליחו להפחית ב-60% את צריכת הקקאו על ידי הוספת אבקת חרוב וגריסי אגוזים, שקדים ואגוזים.
באזור חומס, שנפגע באופן קשה, המובילות והקשיחות עשויים להגיע לפתרון לצרכי המזון המקומיים. בין החלוצים נמצא נור אל-ג'ונדי, חקלאי מקומי, שהחליט להפנות לגידול ולעיבוד של עגמיש, צמח המתאים לתנאי האקלים באזור. "עברתי קורסים מקוונים כדי ללמוד את טכניקות הייבוש המודרניות, מיומנות חיונית לייצור עגמיש מוביל באיכות. באמצעות חממות ומייבשי שמש, הצלחנו למקסם את היעילות של תהליך הייבוש תוך שמירה על תכונות התזונה והטעמים של העגמיש. ובעיקר, שימוש באנרגיה סולארית מאפשר לנו לשמור על מחירים תחרותיים", מסר החקלאי.
העגבניות היבשות של נור כעת מוצר מבוקש בשווקים המקומיים, מציע חלופה בריאה וטעימה למוצרים מיובאים. הצלחה זו לא רק שככה את השוק המקומי, אלא גם מביאה שמחה ללבנונים, שבשבילם נור מייצאת חלק מהייצור שלה כבר שנתיים.
תמיד בחומס, יצאה לאור מפעל קטן לעיבוד בשר. המפעל מתמחה בייצור סלמי מבשר בקר ומשתמש במתכונים איטלקיים מסורתיים ותבלינים מקומיים שיוצרים מוצר בטעמים אותנטיים המתאימים לטעמם של הצרכנים המקומיים.
הייזום הזה נובע מאיסוף של יזמים מקומיים שזיהו הזדמנות לשפר את משאבי הבקר באזור. הם השקיעו בציוד עיבוד מודרני, שנרכש לפני חמימות העונשין הכלכליים. הם גם נישאו במומחיות של מאסטרי צ'רקוטרים המאומנים בחו"ל, שהגיעו לשתף את ידעם במקום. בזכות מאמצים אלו, המפעל מייצר כיום סלמי איכותי בסטנדרט גבוה, משפר את בטיחות המזון ויוצר תפקידים באזור.
מפתחות ההצלחה
מספר גורמים תרמו לתחייה התעשייתית הזו.
הכשרה והעברת מיומנויות, לראשונה: רבים מהיזמים ניהלו הכשרות כדי לרכוש מיומנויות חדשות ולשפר את הפעילות שלהם. ההכשרות הללו נערכו לעיתים תקופות על ידי ארגונים לא ממשלתיים או מוסדות בינלאומיים.
ואז גישה לטכנולוגיה: למרות העונשים, יזמים מסוימים הצליחו לרכוש ציוד מודרני, בעיקר בזכות רשתות קשרים או מימון בינלאומי. דבר שמשפר את האיכות והיעילות.
התמיכה של הרשויות, גם : ממשלת סוריה הקימה מדיניות ממונה כדי לתמוך בפיתוח תעשיית המזון והמשקאות. הוענקו מענקים, קרדיטים בריבית מועדפת והקלות מכס לעסקים בתחום.
הגמישות של האוכלוסייה, לבסוף: הסורים הראו גמישות יוצאת דופן כשהם נתקלו באתגרים. למרות הקושי, הם המשיכו לעבוד ולייצר כדי להבטיח את הישרדותם ושל משפחותיהם.
אתגרים נמשכים
אם ההתקדמות נראית ברורה, עדיין קיימים אתגרים רבים. העונשין הכלכליים ממשיכים להכביד על התעשייה, מוגבלים את הגישה לשווקים בינלאומיים ולטכנולוגיות מתקדמות. התשתיות, שנפגעו מצורה, משאירות לאט את ההפצה ומעלות את עלויות הייצור. בנוסף, התנודתיות במחירי הקרקע וחוסר העובדים המיומנים מהווים מחסורים נוספים.
עתיד תעשיית המזון בסוריה נשאר לכן לא ברור. ביטול העונשים ושיקום המדינה יהיו חיוניים כדי לאפשר לתחום להתפתח באופן מלא. עם זאת, יזכו יזם סוריים כבר הוכיחו את יכולתם להתאים ולחדש אף בתנאים הקשים ביותר. דרך הצלחות אלה, הם מוכיחים כי משבר עשוי להיות הזדמנות לשתף פעולה ולבנות עתיד יותר קיימת.
