כמו כל הילדים בעולם, הם חולמים להצטרף למהפכה הטכנולוגית הגלובלית. במחנה הפליטים דהיישה, בדרום-מערב בית לחם, קבוצת צעירים חדשנים מסייעת להפוך את החלום הזה לאפשרי. הם הקימו את אקדמיית Rails לאינטליגנציה מלאכותית וטכנולוגיה מודרנית, המאפשרת לנוער הפלסטיני לרדוף אחרי שאיפות שהכיתות של אונר"א אינן יכולות להציע.
בבתי הספר של מחנות הפליטים הפלסטינים המנוהלים על ידי אונר"א (סוכנות האומות המאוחדות לפליטים פלסטינים), התלמידים מקבלים רק חינוך בסיסי — מדעים, מתמטיקה, היסטוריה ומקצועות סטנדרטיים אחרים. מהתוכניות נעדרות ההתקדמות הטכנולוגית או עליית האינטליגנציה המלאכותית. אקדמיה שאינה כמו האחרות, שהוקמה על ידי קבוצת צעירים חדשנים, מציעה להם הזדמנות שנראית לא סבירה כאן: להתנסות, ליצור ולשתף פעולה בעולם הרובוטיקה, הקידוד וה-AI. אקדמיית Rails פתחה גם את הדלת להשתתפות בתחרויות בינלאומיות.
לקוד מאחורי הקירות
מוסטפא מוחמד, בן 12, "מאושר ומתרגש" להיות חלק מאקדמיית Rails, שם הוא וחבריו מגלים רובוטים, פאנלים סולאריים או רוברי מאדים, רכבים ניידים שנועדו לחקור אזורים שאינם נגישים לבני אדם. “אנחנו מדמים מסע למאדים על שולחן הכיתה. הילדים מנהלים את אספקת המים המארסיים בעזרת רובוטים קטנים ומעבירים דגימות עם רחפנים למעבדות” הוא מסביר.
השנה, מוסטפא למד לקודד עם Spike Prime וחולם לייצג את פלסטין ב-אולימפיאדת הרובוטים העולמית בסינגפור. “אני רוצה להיות מתכנת עולמי וליצור את העסק שלי, הוא מודה. האקדמיה נתנה לי את ההזדמנות להתחיל להגשים את החלום שלי”. והוא מתאר בהתלהבות את כישורי התכנות החדשים שלו עם בלוקים של Word ובלוקים של Icon. כמו גם את הבנייה והקידוד של רכיבים שונים של רובוט, כמו זרוע רובוטית. הוא מסביר גם שהוא יודע עכשיו להשתמש בחיישן צבע ולבחון בין שתי פונקציות: אחת לזיהוי קווים שחורים ואחרת לזיהוי צבעים מרובים.
בלתי נלאה, הוא מוסיף שהוא גם למד לבנות מבנה רובוטי יציב ולעבור מכשולים. והוא מדגיש שהוא במיוחד שמח השנה לפתח כישורים בפתרון בעיות מבלי להסתמך על אחרים.
כשאבות הופכים לבוני עתיד
איאד אבו עליה, אחד המנהלים של האקדמיה, מסביר שהפרויקט החל כתוכנית קטנה הממוקדת בילדים בגילאי 5 עד 19. “הילדים שלנו במחנה נמשכים באופן טבעי לטכנולוגיה. אבל ההזדמנויות היו או לא זמינות או יקרות מדי עבור המשפחות”, הוא מודה.
בעבודה עם קבוצות קהילתיות מקומיות, מתנדבים בנו את היסודות של האקדמיה. כיום, כ-100 ילדים רשומים בשלושה מעבדות, אך ישנם לא פחות על רשימת המתנה, מכיוון שהמשאבים אינם מספיקים כדי לקלוט את כולם.
“אנחנו אבות ופעילים קהילתיים. ראינו את הילדים שלנו משתמשים בטלפונים ובמחשבים, נמשכים לטכנולוגיה, אבל בלי גישה להכשרה אמיתית. התוכניות החיצוניות היו יקרות מדי למשפחות במחנה. אז, הקמנו את האקדמיה הזו בעזרת תמיכת הוועד הפופולרי והמוסדות המקומיים”, מדגיש אבו עליה. המבנה מציע גם תוכניות קיץ שמשלבות משחק וכישורים טכניים.
נוער מחובר למרות המכשולים
האקדמיה מתיישרת עם 17 המטרות לפיתוח בר קיימא של האומות המאוחדות, במיוחד בקידום טכנולוגיה ידידותית לסביבה. שמונה קבוצות מתכוננות כעת להעפלה לאומיות באוניברסיטת ביר זית לפני אולימפיאדת הרובוטים העולמית בסינגפור באוקטובר. אחרות צפויות להגיע לסלובניה בספטמבר.
אבו עליה מספר שהאקדמיה סיימה לאחרונה את הקבוצה הראשונה שלה מקורס “Robot Starter Sumo”, המאפשר לילדים לעצב ולתכנת רכבי התנגשות. “לראשונה, הילדים מרגישים שהם לא רק קונים צעצוע — הם יוצרים אותו”, הוא מדגיש.
חוסר המשאבים, מכשול מתמשך
עם זאת, האקדמיה מתמודדת עם אתגרים רציניים, במיוחד חוסר בציוד. “מחשב נייד צריך לשמש 18 ילדים העובדים בקבוצות”, מציין אבו עליה. אנחנו עושים הרבה עם כלים מאוד מוגבלים, אבל חוסר המימון והיעדר ספונסר רשמי נשארים המכשולים הגדולים ביותר שלנו”.
החזון נשאר בכל זאת שאפתני: מדובר בהפיכת ילדים מצרכנים פשוטים של טכנולוגיה ליצרנים אמיתיים וחדשנים. המטרה של אקדמיית Rails ברורה: להפוך למוסד חינוכי מוכר בכישורים של המאה ה-21 ולאפשר לכל ילד למצוא את מקומו בעולם הדיגיטלי.
כבר, הצעירים במחנה מתחילים לחשוב אחרת, עד כדי כך שהם מדמיינים כיצד להכין את מאדים לקבלת חיים. “כך הם מתחילים לחשוב מחוץ לקופסה”, מדגיש איאד אבו עליה.
בשבילו, מה שהושג הוא רק שלב. “אנחנו רוצים שכל ילד פלסטיני ירגיש שיש לו תפקיד בבניית העתיד”, הוא מדגיש.
אקדמיית Rails אינה מסתפקת בהכשרה לרובוטיקה או לקידוד: היא מגלמת הבטחה לשחרור באמצעות טכנולוגיה, הימור על הנוער ועל יכולתו להמציא עתיד שעולה על חומות המחנה.
תמונה ראשית: אקדמיית Rails מקבלת גם בנות וגם בנים בגילאי 5 עד 19©אחמד ג'יבראן