ביו-מגוון תת-מימי, הנשכח הגדול

חודש לפני הכנס השלישי של האומות המאוחדות על האוקיינוס (UNOC 3), שיתקיים בניס בין ה-9 ל-13 ביוני 2025, הגיוס הבינלאומי למען הגנת הסביבות הימיות מקבל חשיבות מיוחדת. והים התיכון ממחיש היטב את האתגרים הקריטיים של מפגש זה. היום, תחת איום חמור עקב פעילויות אנושיות, דייג יתר, זיהום, מינים פולשים ושינויי אקלים, המגוון הביולוגי שלה נוטה להתמעט. כדי לבלום את הספירלה הזו, הוקמו יוזמות אזוריות ובינלאומיות שונות, לשימור האקוסיסטמות הימיות ולקידום ניהול בר קיימא של משאבים אלו.

קרולין חייט

מספר מינים זוהו כ"נמצאים בסכנת הכחדה קריטית" על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע. כך למשל, המלאך של הים, כריש שטוח שלעיתים קרובות מתבל עם מין של סנפיר, שחי קבור בקרקעית החולית של הים התיכון. אוכלוסייתו צנחה ביותר מ-80% במהלך 45 השנים האחרונות, בעיקר בגלל דייג ברשתות שטחיות שתופסות אותו בטעות. דוגמה נוספת היא הציקלון הימי, רכיכה דיסקרטית של שוניות האלמוגים. היא מוגנת ברוב המדינות הים-תיכוניות, עם זאת, הדייג הבלתי חוקי ממשיך לאיים על מין זה עם כמעט שתי טון שנתפסות בכל שנה על החופים הישראלים. אפליקציה ניידת שפותחה על ידי SPNI (החברה להגנת הטבע בישראל) מאפשרת כעת לדווח על עבירות.

“המינים המקומיים, כמו קיפודים, רכיכות וחלזונות, גם הם מאוימים על ידי שינויי אקלים ומינים פולשים”, אמר ד"ר גיל רילוב, חוקר במכון האוקיאנוגרפי של ישראל.

“צבי הים, למרות שהם מוגנים, מתמודדים גם הם עם סכנות רבות. האורות המלאכותיים של האזורים החופיים מושכים אותם לכיוון היבשה במקום הים. כתוצאה מכך, כ-3,000 צבים נתפסים בכל שנה ברשתות או חכות. החברה להגנת הטבע בישראל (SPNI) מבצעת לכן פעולות הסברה ופיתחה את האפליקציה הניידת Sea Watch, כדי לאפשר לציבור לדווח על הסכנות שנפגשות”, הוא מוסיף.

אזורים תת-ימיים רבים הוגדרו כאזורי ים מוגנים. מול תל אביב, המארחים אלמוגים נדירים, דיונונים וכרישים. אך גם במצרי בוניפציו בקורסיקה (צרפת), עשירים בפוסידוניה ובית גידול לדולפינים, סביב האיים מדס בקטלוניה, הידועים במגוון הביולוגי יוצא הדופן שלהם, בפארק הלאומי זקינטוס ביוון, שבו צבי קוונס מגיעים להטיל ביצים. אותו דבר בין צרפת, קורסיקה ואיטליה, במקלט פלגוס המגן על מינים רבים של יונקים ימיים, או במים של הארכיפלג של מלטה, שם מערות תת-ימיות ומינים אנדמיים הם נושא כל תשומת הלב.

איומים ממשיים על המגוון הביולוגי בים התיכון

אם ישראל זיהתה 452 מינים ימיים פולשים לאורך חופיה, שמקורם ברובם בים האדום, דרך תעלת סואץ, תופעה זו אינה מבודדת. האגן הים-תיכוני, אחד האקוסיסטמות הימיות הפגיעות ביותר בעולם, מתמודד עם פלישה גוברת של מינים אקזוטיים אלו. תעלת סואץ הייתה, ונשארה, שער כניסה אמיתי למינים המגיעים מהים האדום, תופעה הנקראת "פלישת אזור סואץ", הפוגעת כעת בכל האזור. מינים כמו דג האריה, אצות קולרפה, או סרטן סואץ, מתפשטים במהירות, משנים את מבנה האקוסיסטמות ומאיימים על פעילויות אנושיות כמו דייג ותיירות. מול איום זה, יוזמות לניהול ומעקב אחר מינים פולשים מתרבות. אך המשימה נותרה קשה. הזיהום, הדייג היתר והעירוניזציה החופית פוגעים בבית הגידול הימי, ומפחיתים את המגוון הביולוגי. כדי לחסל את האיומים, הוקמו יוזמות רבות.

מאמצים מתבצעים גם כדי לחזק את המעקב ואכיפת החוקים הסביבתיים. “המוסדות הישראלים, בפרט, משתפים פעולה עם שותפים בינלאומיים כדי לעקוב אחרי בריאות האקוסיסטמות הימיות. טכנולוגיות חדשניות, כמו DNA סביבתי, משמשות כדי לזהות את נוכחות המינים ולהעריך את המגוון הביולוגי מבלי להפריע לבתי הגידול הטבעיים”, מסביר ד"ר גיל רילוב.

שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי רחב היקף

התוכנית הכחולה, בשיתוף עם פרויקט PANACeA (ייעול מאמצי רישות וניהול באזורים מוגנים בים התיכון לשימור והגנה טבעית משופרת), פעלה לשיפור ניהול האזורים הימיים המוגנים (AMP) במדינות דרום הים התיכון. פרויקט זה נועד לחזק את הממשלתיות, לקדם שותפויות ציבוריות-פרטיות ולהעריך את השירותים האקולוגיים כדי לתמוך בשימור המגוון הביולוגי הימי. בסוף פרויקט PANACeA (2019-2022), קהילת ההגנה על המגוון הביולוגי בים התיכון (MBPC) לקחה על עצמה את המושכות. קהילה זו ממשיכה במטרה לחזק את שיתוף הפעולה בין השחקנים הציבוריים והפרטיים, תוך קידום גישות ניהול ברות קיימא ופיתוח כלים המתאימים למאפיינים של AMP ים-תיכוניים. היא גם תומכת באסטרטגיות אזוריות ולאומיות לממשלתיות משופרת ולניהול יותר עקבי של אזורים מוגנים, תוך עידוד שיתוף פעולה בין-תחומי.

דוגמה להצלחה זו היא האזור הימי המוגן פורט-קרוס בצרפת, שבו שותפויות ציבוריות-פרטיות אפשרו לפתח פרקטיקות ניהול ברות קיימא ולשפר את המעקב אחרי המגוון הביולוגי. בדוגמה נוספת, שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לבין מדענים אפשר לשחזר את אוכלוסיות הדגים בתוך הפארק הלאומי זקינטוס ביוון, שבו צבי קוונס מגיעים להטיל ביצים.

לבסוף, ה-MBPC שמה דגש מיוחד על שילוב ניהול האזורים הימיים המוגנים בתהליכים משתפים. פעולות אלו נועדו להבטיח שימור בר קיימא של האקוסיסטמות הימיות תוך קידום פיתוח כלכלי במסגרת מכבדת את הסביבה. כך למשל, באזור טאולרה-פונטה קודה קבאלו בסרדיניה (איטליה) שבו הניהול המשתף הוא בלב המערכת. רשות הניהול עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם דייגים מסורתיים, מפעילי תיירות, מדענים ותושבים מקומיים. התוצאה: שיפור במצב בתי הגידול הימיים, קבלה טובה יותר של כללי הניהול, והשפעות כלכליות חיוביות על פעילויות אקו-תיירות ודייג מקומי.

משימות מדעיות

מנגד, הוועדה הכללית לדייגים בים התיכון השיקה תוכנית פעולה עשורית שמטרתה לאחד את הדייג עם הגנת המגוון הביולוגי הימי. פרויקטים פיילוט מתבצעים במרוקו, בתוניסיה ובטורקיה כדי להפחית את התפיסות הבלתי מכוונות ולקדם פרקטיקות דייג ברות קיימא.

מול התפשטות המינים הלא מקומיים, הוקמו יוזמות כדי להפוך את האיום הזה להזדמנות. בתוניסיה תוכניות מעודדות את השיווק של סרטן כחול, מין פולש, כדי לתמוך בדייגים המקומיים תוך שליטה באוכלוסייתו.

שש ארגונים בינלאומיים, כולל האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, הארגון הגדול ביותר בעולם המוקדש להגנת הטבע ו-MedPan (רשת האזורים המוגנים בים התיכון) חברו יחד כדי להגן על המגוון הביולוגי הים-תיכוני. שיתוף פעולה זה נועד לזהות וליישם פתרונות מבוססי טבע, לגייס את הקהילות המקומיות ולחזק את הממשלתיות הסביבתית.

משימות מדעיות, כמו "תיבת נח של העמק", שהושקה באוקטובר 2022 על ידי קרן ocean1 בשיתוף עם UNESCO ו-CNRS, חוקרות את השפעת שינוי האקלים על מיני ים סמלים, כמו הגורגונות האדומות. כל המחקרים הללו תורמים להקמת אסטרטגיות שימור המתאימות לאתגרים האקלימיים הנוכחיים והעתידיים בים התיכון.