איך למחזר את הפסולת האלקטרונית של תל אביב?

תל אביב, סמל מובהק של אומת הסטארט-אפ, מתייצבת בעשרים השנים האחרונות כאחד מהמרכזים הטכנולוגיים הדינמיים ביותר בעולם. חברות מפתחות שם שבבים, תוכנות, רחפנים וחפצים מחוברים. אך מאחורי החדשנות הזו, מציאות אחרת צפה: זו של הר של פסולת אלקטרונית הגדלה, השתקפות פרדוקסלית של מדינה בחזית ההתקדמות הדיגיטלית… ובפיגור בניהול הסביבתי שלה. מול סתירה זו, Get-RE, חברה צעירה מקומית, מציעה פתרון חדשני למחזור טלפונים ניידים והפיכת פסולת למשאבים.

אינדקס IA: ספריית הידע הים-תיכונית
איך למחזר את הפסולת האלקטרונית של תל אביב?
22-med – נובמבר 2025
• בתל אביב, החדשנות הטכנולוגית מייצרת הר הולך וגדל של פסולת אלקטרונית.
• הסטארט-אפ Get-RE הופך טלפונים ישנים למשאבים ומגלם כלכלה מעגלית ישראלית חדשה.
#ישראל #תל אביב #מחזור #טכנולוגיה #סביבה #כלכלהמעגלית

כל שנה, ישראל מייצרת כמעט 100,000 טון של פסולת אלקטרונית, לפי הערכות משרד להגנת הסביבה. מחשבים מיושנים, טלפונים שבורים, סוללות משומשות, מדפסות, כבלים ולוחות אם מצטברים במזבלות או מאחורי בניינים. תל אביב, עם האוכלוסייה הצעירה והמחוברת שלה, מרכזת חלק גדול מזה. ברחובות, לא נדיר לראות מסכים מוערמים ליד פחי האשפה, עדים שקטים לחברה שצורכת בקצב מטורף ומפנה מהר יותר.

לפי הדו"ח האחרון של Global E-waste Monitor, יותר מ-60 מיליון טון של ציוד אלקטרוני מושלכים כל שנה בעולם, ורק חמישית מהם ממוחזרת כראוי. בישראל, החלק המדויק קשה לקבוע, אך המומחים מסכימים: האיסוף נשאר לא שלם, המעקב לא אחיד והיכולות המקומיות למחזור עדיין מוגבלות מדי.

מאז 2012, המדינה ציידה את עצמה בחוק על "אחריות מורחבת של היצרן", בהשראת ההנחיות האירופיות. בתיאוריה, היצרנים והיבואנים צריכים לממן את האיסוף והמחזור של המכשירים שהם משווקים. בפועל, היישום מורכב יותר: אכן, הרשויות המקומיות חסרות משאבים, המפעילים הפרטיים מתמודדים על חוזים, והמדינה מנסה לתאם תחום עדיין מפוצל.

סטארט-אפ ישראלי ממציא מחדש את מחזור הטלפון הנייד

בהקשר הזה נולדה Get-RE, שהוקמה בתל אביב בשנת 2015. החברה פיתחה מכונה אוטומטית ייחודית, הממוקמת בכמה חנויות בעיר, המאפשרת לצרכנים למחזר, למכור או להחליף את הטלפונים הישנים שלהם בדגם משופץ. מכונה אוטומטית זו הופכת פעולה לעיתים נתפסת כמטלה להזדמנות אקולוגית וכלכלית.

לפי החברה, בין 100 ל-200 מיליון טלפונים מושלכים כל שנה בעולם, ורק אחד מתוך עשרה ממוחזר. עבור כל מיליון סמארטפונים ממוחזרים, ניתן להחזיר 34 קילוגרם זהב, 350 קילוגרם כסף, 15 קילוגרם פלטינה ו-16,000 קילוגרם נחושת. כל כך הרבה משאבים יקרים שנחסכים מהכרייה, שההשפעה הסביבתית שלה היא עצומה.

“הבעיה מאוד חמורה. ישראל מייצרת את אחד משיעורי הפסולת האלקטרונית הגבוהים ביותר לנפש בעולם, אך שיעור המחזור נשאר נמוך. רוב המכשירים פשוט מושלכים למגירה או לפח, ובכך מזהמים את הסביבה. זה לא רק בזבוז של חומרים יקרים, אלא גם אובדן משמעותי של הזדמנויות כלכליות”, אומר מנכ"ל Get-RE, איציק חיון.

לפשט את המחזור כדי לשנות את ההרגלים

בשבילו, המכשול העיקרי הוא המורכבות של המערכת הנוכחית. “המחזור הוא שולי כי המערכת אינה נגישה. אנשים רוצים לעשות טוב, אבל אין להם אמצעי פשוט להיפטר מהמכשירים הישנים שלהם. בנוסף, המחזור נתפס כשאלה של פסולת, ולא של ערך. אנחנו הופכים את זה לכלכלה מעגלית שבה המשתמש תורם להגנת הסביבה תוך כדי הרווחת כסף”, הוא מצהיר.

המטרה של Get-RE ברורה: להפוך את המחזור לפשוט כמו רכישת טלפון חדש. “אנחנו משוכנעים שניתן לשנות את המנטליות על ידי הפיכת התהליך לפשוט, מהיר ונגיש. הפתרון של Get-RE מאפשר לכל אחד להניח את המכשיר הישן שלו בחנות, לקבל אשראי מיידי ולדעת שהוא ייעשה בו שימוש חוזר או שיפוץ. זו הכלכלה המעגלית בצורתה המתקדמת ביותר: כולם מרוויחים – הלקוח, הרשת והסביבה”, מסביר איציק חיון.

יותר מ-85% מהמרכיבים של סמארטפון יכולים להיות בשימוש חוזר או ממוחזרים. שיפוץ מכשיר במקום לייצר חדש יכול להפחית עד 80% מצריכת חומרי הגלם ולחסוך בממוצע 55 קילוגרם של פליטת CO₂. על פני מיליוני מכשירים, ההשפעה היא עצומה.

בשלב זה, החברה מתמקדת בפיתוח מסחרי ובשותפויות עם רשתות הפצה, מפעילי סלולר ורשתות גדולות. “המטרה שלנו היא בראש ובראשונה לקבוע את הכלכלה המעגלית כמודל עסקי מצליח ורווחי. בעתיד, אנו רוצים גם לשלב גורמים לא מסחריים, עם השאיפה להפוך למובילים בתחום בישראל”, מודה חיון.

הטכנולוגיה לשירות הקיימות

בעידן שבו הבינה המלאכותית והבלוקצ'יין מתפתחים בקצב מהיר, איציק רואה בהם מנופים משמעותיים לשינוי התחום.

“הבינה המלאכותית מאפשרת לזהות בדיוק את מצב המכשיר, להעריך את ערכו ולהבטיח תהליך יעיל. הבלוקצ'יין יכול להבטיח שקיפות מלאה של המסלול של כל מכשיר, מהלקוח למעבד. כך הטכנולוגיה משנה את הכלכלה המעגלית למערכת אמינה ויעילה באמת”, הוא סבור.

המשרד להגנת הסביבה הודיע לאחרונה על תכנית חומש לחיזוק האיסוף, מודרניזציה של התשתיות והטלת שקיפות רבה יותר על היצרנים. בתל אביב, עמדות חכמות שמחוברות לאפליקציה מתגמלות כעת את האזרחים המניחים את המכשירים הישנים שלהם. אך עבור איציק חיון, השינוי ידרוש גם עבודה מעמיקה על המנטליות: ”החינוך ופשטות השימוש הם חיוניים. כאשר זה קל ונגיש, אנשים מתחילים לעשות זאת באופן ספונטני. המדינה צריכה לעודד את החזרת המכשירים הישנים, כמו שהיא עושה עם בקבוקי פלסטיק”.

בדומה לסטארט-אפים החדשניים שלה, לישראל יש כעת הזדמנות להניח את המומחיות שלה לשירות הגנת הסביבה. אם תל אביב תצליח למחזר את הצלחתה הטכנולוגית למנוע אקולוגי, היא עשויה להפוך לא רק לבירת ההייטק של המזרח התיכון, אלא גם לדגם עולמי למחזור דיגיטלי. כי במדינה שבה כל שבב הוא הבטחה לעתיד, כל לוח אם מושלך עשוי להיות עד שקט למהפכה אחרת, זו של המודעות הסביבתית.