אל מול שינויי האקלים, הלחץ על משאבי הטבע ושינוי הצרכים התזונתיים, דרכים חדשות מתפתחות לייצור בדרכים אחרות. חלקן נולדות במעבדה, אחרות בלב חוות דגים או על גדות לגונה ים תיכונית. כולן שואפות להכין תזונה שתוכל להסתגל לאתגרים של העשורים הבאים, מבלי לנתק את הקשרים עם הידע הקיים.
במהלך חודשי יולי ואוגוסט, 22-med מציע לקוראיו סדרת תקצירים נושאיים. המטרה היא לחקור את אותו נושא באמצעות חוויות, יוזמות ומבט משלים משני צידי הים התיכון. מאמר זה הוא תקציר של שלושה כתבות שפורסמו על ידי 22-med, שניתן למצוא ב-11 שפות של המדיה.
ההימור על קקאו שגודל במעבדה, קרולין חייאת – ישראל
מדיניות מזון: אלג'יריה מהמרת על מין דג ללא הורמונים, טאריק חפיד – אלג'יריה
האצה האדומה, חלופה טבעית לג'לטינים תזונתיים, ליליה בלייז – תוניסיה
אף אחת מהיוזמות הללו אינה מתיימרת לתת מענה לבד לאתגרים התזונתיים העולמיים. לעומת זאת, כל אחת פותחת דרך שונה, מותאמת להקשר שלה, שמעלה שאלות על האופן שבו אנו מייצרים, מעבדים וצורכים את המשאבים התזונתיים.
לייצר קקאו מבלי להסתמך רק על היבולים
השוקולד הוא אחד מהמוצרים החשופים ביותר להשפעות שינויי האקלים. במערב אפריקה, שם מרוכזת רוב הייצור העולמי, הבצורות, הגשמים הקיצוניים והמחלות מחלישים את היבולים בעוד שהביקוש ממשיך לעלות. בתוך כמה שנים, מחיר הקקאו הוכפל פי ארבעה.
כדי להתמודד עם המתח הזה, חברת הסטארט-אפ הישראלית Celleste Bio פיתחה תהליך המאפשר לייצר חמאת קקאו מתאי גידול במעבדה. החוקרים משחזרים את התנאים הטבעיים להתפתחות התאים בביו-ריאקטורים לפני שהם מפיקים חומר גלם שניתן להשתמש בו ישירות על ידי התעשיינים, מבלי לשנות את תהליכי הייצור שלהם. המטרה אינה להחליף את המטעים, אלא להבטיח חלק מהאספקה באמצעות ייצור שפחות תלוי בתנאי האקלים.
לפתח חקלאות ימית מותאמת לצרכים המקומיים
באלג'יריה, ההרהור עובר דרך אחרת: חקלאות ימית יבשתית. בעין אוסרה, טאריק בנאלי פיתח ענף ייצור של דגיגי טילפיה 100% זכרים שהושגו באמצעות בחירה גנטית, ללא שימוש בטיפולים הורמונליים הנפוצים ברבים מהגידולים האינטנסיביים.
החידוש הזה עונה על מספר אתגרים בו זמנית. הוא משפר את הרווחיות של החוות, מגביל את הסיכונים הבריאותיים הקשורים להורמונים ומלווה את האסטרטגיה הלאומית לפיתוח חקלאות ימית שמובילות הרשויות האלג'יריות. בתוך כמה שנים, החברה שלו הפכה לאחד הספקים העיקריים של דגיגים במדינה, תורמת למבנה ענף שעתיד לתפוס מקום הולך וגדל בביטחון התזונתי הלאומי.
לגלות מחדש את המשאבים שהים מציע
בתוניסיה, החידוש מתבסס פחות על הטכנולוגיה ויותר על הערכה טובה יותר של החיים הימיים. מהלגונה של ביזרטה, החברה Selt Marine מגדלת ומעבדת אצה אדומה כדי לייצר תחליף טבעי לג'לטינים מהחי ולתוספי מזון מסוימים.
הפעילות מתבססת על תהליך רחב ידיים: גידול, קציר, שטיפה, ייבוש בשמש ואז עיבוד. מעבר ליישומים הקולינריים שלה, האצה הזו גם מעודדת את המגוון הביולוגי הימי בכך שהיא מציעה בית גידול למינים רבים ותורמת ללכידת חלק מעודפי החנקן הקיימים בסביבה. החברה גם מפתחת שימושים חדשים, כמו סרטי מזון מתכלים או מוצרים צמחיים, הוכחה לכך שהמשאב הזה, שעדיין אינו מוכר, מחזיק פוטנציאל רחב הרבה יותר מהשוק הנוכחי שלו.
שלב חדש לתזונה
השאלה אולי כבר אינה מה נאכל מחר, אלא איך נבנה את המערכות המסוגלות לייצר אותם בעולם שמשתנה באופן עמוק. במשך עשורים, העדיפות הייתה להגדיל את התפוקות כדי לענות על ביקוש הולך וגובר. האתגרים שמסתמנים היום הם שונים. הם מחייבים להתמודד עם שינויי האקלים, הידלדלות משאבים מסוימים, שינוי בציפיות הצרכנים והצורך לשמור יותר על המערכות האקולוגיות.
בהקשר זה, החידוש כבר אינו מסתכם בהישג מדעי או טכני. הוא כולל גם דמיון של מודלים מגוונים יותר, גמישים יותר ומסוגלים להסתגל למציאויות מקומיות שונות מאוד. זו כנראה היכולת הזו לשנות את מערכות הייצור שלנו, במקום לחפש פתרון יחיד, שתתרום לחיזוק הביטחון התזונתי בעשורים הבאים.
תמונה ראשית: © Celleste bio