ללמוד נדיבות דרך בית הספר

האם אפשר ללמוד להיות נדיב כמו שלומדים מתמטיקה או היסטוריה? מאז 2012, עמותת בית הספר לנדיבות מציעה למורים בבתי הספר היסודיים תוכנית חינמית המזמינה את התלמידים לגלות את הפילנתרופיה, לבחור מטרה ואז להוביל פרויקט סולידרי. יותר מ-20,000 ילדים כבר השתתפו בתהליך זה בכל רחבי צרפת. כתבה בכיתה של כיתה ה' במרסיי.

אינדקס AI: ספריית הידע הים תיכונית
ללמוד נדיבות דרך בית הספר
22-med – יוני 2026
מאז 2012, בית הספר לנדיבות מכניס את תלמידי היסודי לפילנתרופיה.
במרסיי, כיתה של כיתה ה' לומדת לבחור מטרה ולבנות פרויקט סולידרי.
#חינוך #נדיבות #פילנתרופיה #סולידריות #מרסיי

ביום שישי אחר הצהריים הזה, לתלמידי כיתה ה' בבית הספר סאקר-קור במרסיי יש דואר. פילומנה אמפתיה כתבה להם שוב כדי לעזור להם להפוך לפילנתרופים קטנים. ופאני קובה-דיאדמה, מתנדבת ב בית הספר לנדיבות היא זו שמשחקת את תפקיד הדוורית. העמותה, שהוקמה באזור פריז בשנת 2012 ביוזמת קרנות אדמונד דה רוטשילד, שואפת לפתוח את הילדים לאחרים, לקדם את הלכידות החברתית ולהביא אותם לתמוך באופן מעשי במטרה. היא כבר העלתה את המודעות ליותר מ-20,000 ילדים בצרפת, הודות להשתתפותם של מאות מורים מדי שנה, בבתי ספר ציבוריים ופרטיים כאחד.

שיטה מוכנה לשימוש

בית הספר לנדיבות מעמיד בחינם לרשות המורים משאבים מוכנים לשימוש על פדגוגיית הפרויקט. המתנדבים מקבלים מדריך לעקוב אחריו בקצב שלהם לאורך שנת הלימודים (כ-13 שעות פעילות) כדי לקדם חשיבה ביקורתית, אמפתיה ומחויבות. כל אלה הם אתגרים של הוראת מוסר ואזרחות (EMC). יש להם גם לרשותם ספריית עמותות שותפות לבחור עם איזו מהן יבנו יחד את הפרויקט שלהם.

תוכנית בסיס "שפותחה עם מורים, שמוכיחה את עצמה כבר עשר שנים, מיושמת כיום כמעט בכל האקדמיות ובכל רמות היסודי", מפרטת קלואי לאודרו, אחראית העמותה. בתחילה יועדה לתלמידי כיתות ד'-ה', היא נפתחה לכיתות ג' לפני כמה שנים. ולפני זמן קצר הותאמה בגרסה פשוטה יותר לכיתות א'-ב'. אני חושבת שצריך לציין גילאים כי הסימנים האלה לא אומרים כלום בחו"ל.

לבחור מטרה להגן עליה

"פילומנה היא עיתונאית," מסבירה פאני קובה-דיאדמה. "היא שולחת מכתב ראשון לילדים כדי להציג את אוצר המילים ואת מושג הפילנתרופיה. לאחר מכן מכתב שני כדי להציג את המטרות הגדולות שהיא מגנה עליהן, תוך מתן סקירות עיתונאיות כדי שהם יעבדו על הנושאים השונים. ולבסוף, מכתב אחרון כדי להציג את המצגות שהילדים יעשו על המטרות השונות".

זוהי המכתב האחרון שהתלמידים של סאקרה-קאר מגלים במהלך המפגש הזה שנמשך כשעה וחצי. ביום הזה, הם הופכים לשגרירים של המטרה שהם מציגים לכיתה בקבוצות קטנות. כדי לקבל את מירב הקולות מחבריהם לכיתה. כי זו המטרה עם הכי הרבה קולות שתהיה מוגנת לאחר מכן.

גישה לתרבות לכולם, לחינוך, לבריאות, הגנה על הסביבה, מאבק בעוני ובנידוי, הגנה על זכויות האדם. כל אחד מהנושאים הללו נהנה מתמיכה, לפעמים ביישנית, לפעמים יותר לוחמנית, עם לוחות המחשה כתמיכה. חלקם אף מודגשים על ידי מצגות ומודלים. והגישה לבריאות היא זו שמנצחת, בהצבעה חשאית.

מטרה שכבר נבחרה לפני שנתיים. כי פוסטין דמאז, המורה שלהם, כבר מכירה את הכניסה הרביעית שלה עם פילומנה אמפתיה... ועם פאני קובה-דיאדמה, השותפה שלה בניסיון. מקרה מיוחד שכן המורים בדרך כלל מיישמים את התוכנית לבד, באופן עצמאי. « בהתחלה הצענו ליווי בהתנדבות, משחזרת האחראית של בית הספר לנדיבות, וחלק מהשותפויות נמשכו. »

לשנות קנה מידה

« היום, אנחנו יותר רוצים לצייד את המורים, במיוחד עם קנופי, מפעיל ההכשרה של משרד החינוך. אבל יש שלב של התחייבות, מספטמבר עד נובמבר, שבמהלכו אנחנו מארגנים סמינרים להצגה למי שמעוניין. לאחר מכן, לאורך כל השנה, אנחנו מציעים להם זמנים להחלפה קבועים. אנחנו גם עובדים עם מפקחים כדי לשלב אותם יותר ועל פלטפורמת תקשורת רחבה יותר כדי להגיע ישירות למורים. אנחנו מקבלים רק תגובות טובות מאוד, אבל צריך שיותר ויותר ילדים יוכלו ליהנות מזה.»

מהרעיון לפעולה

« זה מאוד לא מוכר, מצטערת פוסטין דמאז, שתופסת כל הזדמנות לדבר על זה עם עמיתים. למרות שזה עשוי היטב וזה מאוד מעניין. » והיא מפרטת את כל היתרונות של התוכנית הזו : « אנחנו באמת בעבודה רוחבית כי אנחנו נוגעים בנושאים של חינוך אזרחי, היסטוריה, גיאוגרפיה, צרפתית, מתמטיקה... הילדים הם שחקנים בלמידה שלהם. זה מאחד. ובבירור זה מחזק את האמפתיה שלהם. » « לא הייתה שנה עם מעט התלהבות », ממשיכה פאני קובה-דיאדמה. מנהלת הפרויקט להשפעה הגיעה לאגודה הזו מתוך אהבה לבית הספר ולחילופים עם הילדים: « זה נחמד, תמיד מעשיר. אנחנו מראים להם שלהיות נדיב זה לא בהכרח לתת כסף. »

בשנה הראשונה, התלמידים בחרו לתמוך ב-Sea Shepherd – שנלחמת בהרס החיים והסביבה הימית – על ידי אספקת חידונים להעלאת המודעות ומכירת מוצרים נלווים. בשנה השנייה, הם פעלו למען Le rire médecin – שמבדרת ילדים מאושפזים. «הם יצרו ציורים למינציה עבור הילדים החולים ויומני בדיחות, חבשו אפי ליצן, ארגנו מכירת עוגות לטובת הארגון...» מונה המתנדבת. ובשנה שעברה, הם עזרו ל-Pépins, משתלה שכונתית, על ידי יצירת חומרי תקשורת מקוריים כמו קומיקס ומשחק 7 משפחות.

השנה, זה עבור L’École au présent – שמלווה משפחות במצוקה קיצונית – שהם יובילו פרויקט. הפרויקט שלהם, שנבנה בהתאם לצרכי הארגון שהם עומדים לגלות בקרוב. במפגש הבא, המייסדת שלו, ג'יין בובייה, תבוא בעצמה לדון איתם. «ומה אם כל הרעיונות שאנחנו מציעים, הם כבר עשו אותם?» שואל תלמיד. «אני בטוחה שתמצאו רעיונות חדשים» מרגיעה אותם פני.