בעקבות התפוצצות הפסולת הדיגיטלית, שתי תגובות צצות משני צידי הים התיכון. בצרפת, השיקום התעשייתי של סמארטפונים מתגלה כגורם ממשי להפחתת טביעת הרגל הסביבתית וליצירת מקומות עבודה מקומיים. בתל אביב, פתרונות טכנולוגיים מנסים למבנה את המיחזור של פסולת אלקטרונית. שתי גישות משלימות של אותה דחיפות אקולוגית.
במהלך תקופת החגים בסוף השנה, 22-med משלב ומציג פתרונות שהיו נושא למאמרים במדיה הצרפתית Marcelle עם מאמרים על אותה תמה שפורסמו ב-22-med.
האם השוק המשוקם הוא העתיד של הסמארטפון?
סיכום המאמר של העיתונאית פאולה דה סילבה, שפורסם ב-Marcelle ב-17 בנובמבר 2025
נמצא בכיסים של יותר מ-90% מהצרפתים, הסמארטפון הפך להיות פריט יומיומי הכרחי אך בעייתי מבחינה סביבתית. מול המשקל האקלימי של ייצורו, שוק השוק המשוקם מתגלה כאלטרנטיבה אמינה. בננט, החברה Largo מגנה על מודל תעשייתי צרפתי, המבוסס על כלכלה מעגלית ותעסוקה מקומית.
בצרפת, הסמארטפון נכנס לשלב של בשלות. הפסקות טכנולוגיות נדירות, העיצובים דומים, והמשך השימוש במכשירים מתארך. הצרכנים שומרים כיום על הטלפון שלהם כ-36 חודשים באירופה, לעומת 24 חודשים לפני שנתיים. התפתחות זו מועדפת על ידי מספר גורמים: ירידת כוח הקנייה, עלייה במודעות הסביבתית וחוק REEN שנחקק ב-2022, המגביל את ההזדקנות המתוכננת של תוכנה.
בהקשר זה, השוק המשוקם מתפתח במהירות. בשנת 2023, נמכרו 13.2 מיליון סמארטפונים חדשים בצרפת, לעומת יותר מ-20 מיליון בשנת 2016. עבור כריסטוף ברונו, אחד המייסדים של Largo, הדינמיקה הזו היא מבנית: השוק המשוקם עונה על דרישה מתמשכת, ולא על אפקט אופנה פשוט.
למבנה תעשייתי של השוק המשוקם
נוסדה בשנת 2016 בסנט-לוס-סור-לואר, ליד ננט, החברה Largo נוצרה מפעילות ראשונית של תיקון סמארטפונים. במהרה, המייסדים שלה זיהו חוסר, היעדר ערובות על פלטפורמות יד שנייה בין פרטיים. הם החליטו אז למבנה שיקום תעשייתי, עם תהליכים סטנדרטיים ובקרת איכות מחוזקת.
כיום, כל הסמארטפונים המטופלים על ידי Largo מתוקנים באתר שלה בננט. אם כי האספקה של מכשירים וחלקי חילוף נשארת בינלאומית, כל פעולות השיקום ושירות הלקוחות מתבצעות באופן מקומי. מיקום זה כרוך בעלויות מעט גבוהות יותר מאלו של חלק מהמתחרים, אך מבטיח תגובה ומהימנות בשוק תובעני.
להפחית את ההשפעה הסביבתית, ליצור תעסוקה מקומית
על פי ה-ADEME, 99% מהטביעת רגל הפחמנית של סמארטפון נובעת מייצורו. השוק המשוקם מאפשר להפחית השפעה זו עד שמונה פעמים לעומת מכשיר חדש, עם 82 ק"ג של חומרי גלם שחוסכים ו-87% פחות פליטות גזי חממה. הוא גם מאפשר חיסכון משמעותי במים ומגביל את ייצור הפסולת האלקטרונית.
ב-Largo, 85% מהסוללות ממוחזרות, וחלק מהמרכיבים מוערכים באמצעות שותפויות עם עמותות. החברה גם טוענת להשפעה חברתית חזקה. ממספר עובדים של ארבעה בתחילת הדרך, יש לה כיום 87, והיא הקימה הכשרה פנימית המוקדשת למקצועות השיקום. עם צמיחה של 65% בשנת 2023, Largo מעריכה שסמארטפון אחד מתוך שניים שנמכר בצרפת יכול להיות משוקם תוך חמש עשרה שנים, בתנאי להמשיך בפיתוח מבוקר ומושרש מקומית.
איך למחזר את הפסולת האלקטרונית בתל אביב?
סיכום המאמר של העיתונאית קרולין האיאט שפורסם ב-22-med ב-12 בנובמבר 2025
בירת הטכנולוגיה של המזרח התיכון, תל אביב מגלמת את המצוינות הדיגיטלית הישראלית. אך מאחורי ההצלחה הזו מסתתרת מציאות פחות נראית, מספר הולך וגדל של פסולת אלקטרונית, במיוחד סמארטפונים. מול מערכת האיסוף שעדיין מפוצלת, הסטארט-אפ Get-RE מציע גישה חדשנית כדי להפוך את הפסולת הדיגיטלית למשאבים ולמבנה כלכלה מעגלית אמיתית.
ישראל מייצרת כמעט 100,000 טון של פסולת אלקטרונית מדי שנה. טלפונים, מחשבים, סוללות וכרטיסים אלקטרוניים מצטברים במזבלות או בסמוך לבתים, ותל אביב, עיר צעירה ומחוברת מאוד, מרכזת חלק משמעותי מהם. מצב זה משקף פרדוקס, מדינה בחזית החדשנות הטכנולוגית, אך עדיין מאחרת בניהול הסביבתי של הציוד הדיגיטלי שלה.
ברמה העולמית, יותר מ-60 מיליון טון של פסולת אלקטרונית נוצרות מדי שנה, מתוכן פחות מ-20% ממוחזרות כראוי. בישראל, האיסוף נשאר לא שלם והמעקב לא בטוח, למרות קיומו מאז 2012 של חוק על אחריות מורחבת של יצרנים. מחסור במשאבים מספיקים ובתיאום יעיל, המגזר נשאר מפוצל, מה שמגביל את ההשפעה האמיתית של המכשירים הקיימים.
Get-RE: להפוך את המיחזור לפשוט ואטרקטיבי
במצב זה נוצר Get-RE, שהוקם בתל אביב בשנת 2015. החברה פיתחה מכונה אוטומטית המסוגלת לרכוש, למחזר או להחליף טלפונים ישנים ישירות בחנות. בתוך דקות, המשתמש יכול להניח את המכשיר שלו, לקבל אשראי מיידי ולהיות בטוח שהוא ייעשה בו שימוש מחדש או ישוקם.
עבור מייסדה, איציק חיון, המכשול העיקרי למיחזור טמון במורכבות המערכת. על ידי הפיכת פעולה מכבידה להזדמנות כלכלית, Get-RE שואפת לשנות את ההרגלים. האתגר הוא גם אסטרטגי. מיליון סמארטפונים ממוחזרים מאפשרים לאסוף כמויות משמעותיות של מתכות יקרות, תוך הפחתת הלחץ המופעל על ידי כריית מינרלים.
הטכנולוגיה לשירות הכלכלה המעגלית
על פי Get-RE, יותר מ-85% מהמרכיבים של סמארטפון יכולים להיות בשימוש חוזר או ממוחזרים. השוק המשוקם יכול להפחית עד 80% את צריכת חומרי הגלם ולחסוך בממוצע 55 ק"ג של CO₂ לכל מכשיר. בהיקף רחב, רווחים סביבתיים אלו הופכים להיות מכריעים.
החברה גם מתמקדת בבינה מלאכותית כדי להעריך את מצב הטלפונים ובבלוקצ'יין כדי להבטיח את המעקב של המכשירים. במקביל, הרשויות בישראל מודיעות על תוכניות לחיזוק האיסוף ולשדרוג התשתיות. עבור איציק חיון, המפתח הוא עם זאת הפשטות "כאשר המיחזור הופך לנגיש ומוערך, הוא יכול להתגבש כהרגל". בתל אביב, הטכנולוגיה יכולה כך להפוך לגורם מרכזי במעבר האקולוגי.
