מאז כמחמש עשרה שנה, חוקרים ומפיקים ישראלים רודפים אחרי הימור נועז: לגדל תותים באיכות גבוהה בלב המדבר של הנגב. ובמיוחד להשיג אותם מוקדם ככל האפשר בעונה. האתגר הוא לא רק חקלאי, אלא גם כלכלי. המטרה היא לסנכרן את הייצור עם תקופת הביקוש הגבוה, בין נובמבר לפברואר, כאשר המחירים מגיעים לשיאם. כדי להשיג זאת, החוקרים פנו... למים מלוחים.
Index IA : ספריית הידע הים-תיכונית
תותים שגדלים במדבר בזכות מי הים
22-med – אוקטובר 2025
• בנגב, חוקרים ומפיקים מפתחים חקלאות בת קיימא של תותים מושקים במי ים מותפלים.
• השיטה הזו, חסכונית במשאבים, ממקמת את ישראל כמובילה בייצור מוקדם באזור יבש.
#ישראל #חקלאות #חדשנות #מים #מדבר #ים-תיכון #מחקר #קיימות
גידול התותים בישראל מתמודד עם אתגרים רבים. באופן מסורתי, התות גודל בשדה פתוח באזורים צפופים כמו אזור השרון, אך הוא נתון ללחץ קרקעי הקשור לנדל"ן, להתקפות של מחלות פטרייתיות ולהשפעת שינויי האקלים. לכך מתווספת נוכחות של מינים פולשים שמתרבים באלפים, כמו התוכי הנזירי שברח מהגן חיות של צפרי !
כדי לעקוף את הקשיים הללו, חוקרי הנגב פיתחו, בסוף שנות ה-90, טכניקת גידול חדשנית מחוץ לאדמה, תלויה באוויר הפתוח בתוך חממות מושקות במי ים מותפלים. שיטה זו מאפשרת להכפיל את הייצור פי שניים או שלושה בהשוואה לגידול המסורתי באדמה. האיכות טובה יותר, עונת הייצור מתארכת ורבות מהמחלות הקשורות לאדמה נעלמות.
לגדל את הטעם במדבר
“התות הוא פרי טעים ומבוקש מאוד בישראל. השוק כמעט כולו מקומי, ללא יבוא או יצוא. מאז עליית החמאס לשלטון בעזה, אין יותר יבוא תותים משם. לכן, ההיצע מוגבל, והביקוש נשאר גבוה מאוד. בתחילת העונה, המחיר יכול להגיע לעשרה עד שתיים עשרה יורו לקילו, כמעט כמו בשר! האתגר הוא להצליח לייצר מוקדם יותר מאחרים. אבל זה מצריך השקעה בחממות, במערכות השקיה ודישון מתקדמות, בזנים מותאמים, ובכלל במיומנות טכנית,” מציין גיא עופר, חוקר במרכז המחקר החקלאי במדבר רמת נגב.
במדבר, מים מתוקים הם נדירים. לכן החוקרים עובדים על שימוש במים מליחים מקומיים. “התות הוא צמח מאוד רגיש למלח”, מסביר פרופ' נפתלי לזרוביץ'. מנהל המכון הצרפתי לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים יבשים באוניברסיטת בן גוריון בנגב במשך כמעט עשרים שנה, הוא מתמחה בהשקיה ובתנועת מים ומלחים באדמה.
“הנתרן והכלור פוגעים במהירות ומפחיתים את התשואה של האדמה. לכן אנו משתמשים במערכות התפלה, על ידי אלקטרודיאליזה או אוסמוזה הפוכה, המאפשרות לחלץ את המלחים מהמים. לאחר מכן, אנו מאזן את התמיסה התזונתית על ידי הוספת המינרלים הנדרשים, והצמחים מקבלים מים באיכות הגבוהה ביותר”, הוא מסביר.
המערכת תוכננה להיות בת קיימא. התותים גדלים בגובה, בתוך תעלות שבהן המים והחומרים המזינים נאספים ולאחר מכן משומשים מחדש, forming a closed cycle. “זה מאפשר לנו לעקוב בדיוק אחרי כמות המים הנדרשת, לשפר את הטעם, את תכולת הסוכר, את הארומה של הפרי, ולמקסם את השימוש בכל טיפה”, הוא מדגיש.
המים, אתגר מרכזי בכל חקלאות באזור יבש
לפרופסור נפתלי לזרוביץ' וגיא עופר, התות הפך לסמל של אתגר זה. איך לגדל את הפרי השברירי הזה בסביבה שבה המים לא רק נדירים, אלא לעיתים קרובות מלוחים מדי?
“עם האלקטרודיאליזה, אנחנו יכולים להשתמש ב-90% מהמים,” מסביר לזרוביץ'. “ה-10% הנותרים, מרוכזים מאוד במלחים, אינם מתאימים לתותים. אז אנחנו צריכים לשלוח אותם לגידולים אחרים העמידים למלח, כמו הסליקורניה, או לייבש ולטפל במינרלים.”
הבעיה היא לא רק לייצר, אלא גם לשווק את הקטיף. “השוק הישראלי פועל על בסיס קונסיגנציה,” מסביר עופר. “החקלאי צריך בעצמו להניח את הסחורה שלו על המדף. עבור המפיקים המרוחקים ממרכזים גדולים, כמו בנגב או בערבה, זה באמת מעכב.”
עם זאת, התוצאות כבר כאן: תותים באיכות גבוהה, מוקדמים, עם פחות מחלות וכמעט ללא טיפול כימי. אתגר אחד נותר להתמודד איתו: הסוכר. “בחממה, בשל ייצור אינטנסיבי וקרני שמש פחותות, תכולת הסוכר פוחתת, במיוחד בסוף העונה”, מציין לזרוביץ'. כדי לתקן זאת, הצוות מתנסה בזנים חדשים ורעיונות חדשים, כמו השימוש בחיידקי קרקע כביו-סטימולנטים.
מודל למדינות מתפתחות
שיטה זו עשויה בהחלט להיות מיוצאת למדינות הסובלות מבצורת. “ברגע שהחממה מותקנת, הצרכים במים ובדשנים נשארים מוגבלים. התות הוא צמח שאינו תובעני, אך מאוד פרודוקטיבי, עשיר בוויטמינים ובנוגדי חמצון. זהו מזון יקר ערך עבור אוכלוסיות שחסרות אותו,” טוען גיא עופר.
מסורתית, התות הישראלי היה שוק משפחתי ושמרני. אך בשנים האחרונות מתבצע שינוי. “המשקים הרווחיים ביותר כיום הם אלו המציעים את הקטיף הישיר על ידי הצרכן. זה פשוט, זה חוסך אריזות, ומעריך את הפרי,” מציין לזרוביץ'.
העתיד עשוי להיות טכנולוגי אף יותר. הגידול מחוץ לאדמה בחממה מתאים באופן מושלם לקטיף רובוטי. “הרובוטים כבר קיימים, גם אם הם עדיין יקרים. אבל עם עליית עלות העבודה החקלאית, זו שאלה של זמן,” מעריך החוקר.
ישראל, מובילה בייצור מוקדם
עם השמש המיוחדת של הערבה, החממות החכמות והידע הישראלי, החוקרים בטוחים. “העתיד כבר כאן,” מסכם עופר. “אנחנו יודעים לייצר בצורה בת קיימא, להפחית את השימוש בחומרי הדברה, למקסם את המים. השלב הבא הוא לעבור את העונות ולהבטיח ייצור מתמשך של תותים, כל השנה, באחד מהסביבות היבשות ביותר על פני כדור הארץ.”
עד 20% מהייצור הכולל ניתן כעת לקצור כבר בנובמבר ודצמבר מבלי להתפשר, לא על הכמויות הסופיות ולא על איכות הפרי: סוכר, קשיחות ומשך שמירה נשארים על סדר היום. התקדמות זו שינתה באופן עמוק את תחום התותים הישראלי, והפכה את המדינה למובילה עולמית בייצור מוקדם ובייצוא מחוץ לעונה.
תמונת שער: המערכת תוכננה להיות בת קיימא, התותים גדלים גבוה, בתעלות שבהן נאספים מים וחומרי הזנה ולאחר מכן נעשה בהם שימוש חוזר, ויוצרים מעגל סגור © גיא עופר