אדריכלות ביוקלימטית: בין ירושה לחדשנות אנרגטית

בעקבות המשבר האנרגטי ושינויי האקלים, לבנון מגלה מחדש את ערך הארכיטקטורה המסורתית שלה. הארכיטקטורה הביוקלימטית, המושפעת מהידע המסורתי תוך שילוב המדע המודרני, פותחת את הדרך למגורים בני קיימא, חסכוניים ומותאמים לאקלים המקומי. במדינה שבה הפסקות החשמל קובעות את קצב היום-יום, חשיבה מחדש על המגורים הופכת לגישה אקולוגית כמו גם למעשה של עצמאות.

אינדקס IA: ספריית הידע הים-תיכונית
ארכיטקטורה ביוקלימטית: בין מורשת לחדשנות אנרגטית
22-med – אוקטובר 2025
• בלבנון, המשבר האנרגטי מעורר מחדש את העניין בידע המסורתי ובארכיטקטורה הביוקלימטית.
• ה-Lifehaus של ניזאר חדד בבסקינטה מוכיחה ששילוב מסורת ומדע יכול לבנות עתיד בר קיימא.
#לבנון #ארכיטקטורה #אנרגיה #אקלים #קיימות #ים-תיכון

עוד לפני עידן המזגנים והבטון המזוין, הבונים הלבנונים תכננו את בתיהם כדי לעמוד בניגודים התרמיים של המדינה. הקירות העבים מאבן שמרו על קרירות בקיץ ועל חום בחורף, בעוד הקשתות והחלונות הגבוהים אפשרו אוורור טבעי. טכניקות אינטואיטיביות אלו מהוות כיום את הבסיס למה שמכונה ארכיטקטורה ביוקלימטית: שיטת תכנון המשתמשת בתנאים האקלימיים כדי להפחית את הצורך באנרגיה.

על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הבניין מהווה כ-40% מהצריכה האנרגטית העולמית. בלבנון, שבה החשמל הציבורי לקוי ושם הגנרטורים הפרטיים יקרים ומזהמים, תכנון יעיל יותר של המגורים הופך לגורם חיוני לעצמאות אנרגטית ולהפחתת פליטות ה-CO₂.

ה-Lifehaus: מעבדה חיה בבסקינטה

בכפר בסקינטה, האדריכל ניזאר חדד הגשים את החזון הזה עם ה-Lifehaus, בית אקולוגי של 160 מ"ר המשלב מסורת ומדע. בהשראת מגורים עתיקים ועקרונות ההנדסה המודרנית, מגורים אלו שואפים להיות אוטונומיים וזולים.

נבנית מחומרים בני קיימא ומקומיים – אבן, אדמה לא מעובדת, צמר כבשים, קני סוף ולא פחות מ-1,200 צמיגים ממוחזרים – היא נהנית מאיוד טבעי ומחוזק סיסמי מרשים. התכנון הביוקלימטי שלה אופטימלי לאור השמש ולאוורור, בעוד רשת של צינורות תת-קרקעיים מבטיחה ויסות תרמי חכם: האוויר מחומם בחורף ומצונן בקיץ, מה שמפחית מאוד את הצורך במיזוג אוויר.

המים, מצדם, נאספים ומסוננים באמצעות בריכות קני סוף לפני השימוש בהשקיה. בתחום האנרגיה, תשעה פאנלים סולאריים מספיקים כדי לספק חשמל לכל הבית, כל עוד הצריכה נשארת נמוכה. הפסולת האורגנית, מצדה, קומפוסטית ומשמשת בחממה הסמוכה, כך נסגרת המעגל.

לבסוף, כמה ממצאים ארכיטקטוניים מחזקים עוד יותר את האוטונומיה הזו, כמו הקירות המוטבעים בבקבוקי זכוכית ממוחזרים המפיצים אור טבעי רך בחדרים חסרי חלונות, מה שמפחית עוד יותר את הצריכה החשמלית.

ביקורת על הארכיטקטורה המודרנית

עבור ניזאר חדד, הפרויקט הזה הוא גם תשובה להשפעה השלילית של הארכיטקטורה העכשווית. « החילוץ, הייצור והתחזוקה של חומרים מודרניים מייצרים טביעת רגל פחמנית עצומה, לא לדבר על פסולת הבנייה », הוא מסביר. בניגוד לכך, הפרויקט שלו מראה כי חומרים מקומיים, שלעיתים נחשבים לארכאים, יכולים לעלות על יעילותם ועמידותם של כמה פתרונות מודרניים.

גישה קולקטיבית וניתנת להעברה

ה-Lifehaus אינה רק בית, אלא מעבדה שיתופית. אמנים ובונים מהאזור תרמו לפרויקט, מביאים ידע מסורתי שלעיתים קרובות מאוים על ידי שכחה. « הנגר שלנו הכיר את הטכניקה של לבני אדמה לא מעובדת, שהועברה בעל פה במשך דורות. בזכותו, הצלחנו לייצר 800 ביום », מספר חדד.

לעבר מודל שניתן לשכפל

אם ה-Lifehaus שוכנת בלב ההרים הלבנוניים, עקרונותיה יכולים להתאים לאזורים עירוניים. הארכיטקטורה הביוקלימטית אינה אוטופיה כפרית, אלא פתרון קונקרטי לערים הלבנוניות, שבהן הביקוש למגורים ממשיך לגדול.

באמצעות שילוב של מדע, מסורת וקיימות, יוזמות כמו ה-Lifehaus מראות כי הארכיטקטורה הלבנונית יכולה לא רק להתמודד עם האתגרים האנרגטיים הנוכחיים, אלא גם להוות מקור השראה למודל שניתן לייצא. הוכחה לכך שלפעמים, העתיד של הבנייה טמון בשיטות מהעבר, שעובדו מחדש על ידי הקפדנות המדעית.