העיצוב של הים התיכון השתנה באופן רדיקלי במהלך 160 השנים האחרונות, מעוד שטח שיט פשוט לנפח תלת-ממדי. שינוי פרדיגמה זה חיוני כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים, האסטרטגיים והכלכליים הנוכחיים.
מאת לינו קאמפרובי
DEEPMED, פרויקט הממומן על ידי המועצה האירופית למחקר (ERC), חוקר את ההיסטוריה של חקר העמקי הים התיכון והשפעתו על המדע והפוליטיקה . ההנחה המרכזית שלו היא שהמדע והאסטרטגיה הצבאית הפכו את העמקי הים התיכון לאובייקט של ניתוח ופעולה פוליטית, ובכך שינו את התפיסה של האזור. DEEPMED יש שלושה מטרות: לזהות את השחקנים וההקשרים שתרמו לבניית הידע על העמקי הים התיכון, לנתח את האינטראקציה בין הזמנים הטבעיים והאנושיים בעמקי הים התיכון ולחקור את תפקיד העמקי הים התיכון במדע ובגיאופוליטיקה העולמית.
ממשטח לנפח: ההיסטוריה המוסתרת של הים התיכון
בהיסטוריה, הים התיכון נלמד כשטח של חיבוריות, עם דגש על מסחר ואינטראקציה אנושית. פרננד ברודל הוא דוגמה לכך, וחזונו נשאר הדומיננטי במדעי הרוח ובדעת הקהל (למשל, בתערוכה הקבועה של MUCEM חיבורים). זו התמונה מלמעלה של המפות הקונבנציונליות.
עם זאת, חקר הקרקעית הים החל מהמאה ה-19 גילה מימד לא ידוע. מתיקון כבלי הטלגרף ב-1860 ועד מיפוי הזרמים העמוקים, דרך השימוש בצוללות במהלך מלחמת העולם הראשונה ודאגות הנוכחיות הקשורות לשינוי האקלים, העמקי הים התיכון הוטמע בהדרגה בידע המדעי והאסטרטגי. לכן, ייצוגים תלת-ממדיים של מרחב ימי זה הולכים ונעשים נפוצים יותר (גרף בסוף המאמר).
חשיבות העומק בהיסטוריה של הים התיכון
הים התיכון נחשב לעיתים קרובות כמרחב שוליים בעידן המודרני, מוצל על ידי המסחר הטרנס-אטלנטי. עם זאת, DEEPMED מאתגר את התמונה הזו על ידי הוכחת כיצד חקר העמקי השפיע על תחומים כמו ביטחון צבאי, מדע אוקיאנוגרפי וניצול משאבים.
הרעיון של "ים תיכון שטחי" הוביל לפרשנויות מעוותות של חשיבותו בהיסטוריה העכשווית. המשבר ההגירה הנוכחי והגבולות הימיים מחזקים את תפקידו כמחסום, אך DEEPMED מציע להבין אותו כנפח, שבו האינטראקציה בין בני אדם, טכנולוגיה וטבע מגדירה מחדש את חשיבותו הגיאופוליטית.
תפקיד הטכנולוגיה בחקר העמקי
מדעי האוקיאנוגרפיה התפתחו מגישה ממוקדת ניווט לשילוב העומק כמשתנה מרכזי. כלים כמו צוללות, סונאר וחיישנים אפשרו למפות את העמקי הים התיכון ולהבין טוב יותר תופעות כמו זרמים תת-ימיים וביודיברסטי.
בזכות הגישה ההיסטורית והטכנולוגית שלה, DEEPMED מדגישה את התפקיד הבסיסי של כלים מדעיים בשינוי הידע ובניהול הים. הניתוח שלה מראה שהעמקי הים התיכון אינו רק אובייקט מחקר, אלא מרחב אסטרטגי המשתנה כל הזמן.
גישה בין-תחומית וגלובלית
הפרויקט מאמץ גישה בין-תחומית המשלבת היסטוריה, גיאוגרפיה, מדע ופוליטיקה. הוא משתמש בכלים דיגיטליים כמו מערכות מידע גיאוגרפיות היסטוריות (SIGH) כדי למפות את ההתפתחות של העמקי הים התיכון ולחזות את השינויים שלו לאורך הזמן.
DEEPMED שואף גם לתרום לדיון על שינוי האקלים, על ידי חקר כיצד השונות הסביבתית והפעילויות האנושיות שינו את האקוסיסטם הזה. הים התיכון, הנחשב ל"אוcean מיניאטורי", הפך למעבדה מרכזית להבנת השפעת האנטרופוקן על הימים בעולם.
מבט חדש על הים התיכון
DEEPMED מציע גישה חדשה להיסטוריה של הים התיכון, שבה העומק הוא מרכיב חיוני להבנת העבר והעתיד שלו. על ידי שילוב הנפח בניתוח, הפרויקט מביא לתמונה יותר שלמה של הים התיכון, ומאיר את חשיבותו המדעית, האסטרטגית והסביבתית.
החקר של העמקי הים התיכון לא רק משנה את הבנתנו את ההיסטוריה שלו, אלא גם פותח אופקים חדשים לניהול ולשימור שלו במאה ה-21.
מחקר מספרי של זרימת הים התיכון, החברה האמריקאית למטאורולוגיה.
לינו קאמפרובי הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת סביליה ומחקר ראשי של ERC-CoG DEEPMED. היסטוריון של מדעים וטכנולוגיות, הוא מתעניין באינטראקציות בין מדע לפוליטיקה, כמו גם בקשרים בין היסטוריה לפילוסופיה של המדעים. חבר באקדמיה הצעירה של אירופה ואקדמיה הצעירה של ספרד, הוא זכה בפרס ICOHTEC (הוועדה הבינלאומית להיסטוריה של הטכנולוגיה) לספר הטוב ביותר לשנת 2018 ובפרס המחקר לוסדה וילסנטה 2022.
תמונה ראשית © PublicDomainPictures - Pixabay