ניקוסיה, בירת קפריסין היא אחת הערים העתיקות ביותר במזרח התיכון. זו גם הבירה היחידה באירופה המחולקת לשניים. מאז פתיחת נקודת המעבר הראשונה, בשנת 2003, ועד היום, כאשר ישנן תשע, אלפי קפריסאים יוונים וטורקים הצליחו להיפגש, לפתח קשרים החורגים מהקווים המפרידים. בהקשר הזה, בית השיתוף, דרך האמנות והתרבות, פועל כגשר של שלום ותקשורת בין שתי הקהילות.
בשנת 2024, יחולו 50 שנה מאז הפלישה הטורקית לקפריסין בשנת 1974, שבה האי מחולק לשתי אזורים. עם מאזן של מאות הרוגים ונעדרים, כמו גם יותר מ-162,000 פליטים שאיבדו את בתיהם עם הכיבוש הצבאי הבלתי חוקי של 37% מהשטח של הרפובליקה של קפריסין.
באזור הנייטרלי של האומות המאוחדות, בנקודת המעבר של ארמון לדרא, מתנשא המלון האיקוני של ניקוסיה. אם בעבר עברו בו אישים בעלי שם עולמי, היום הוא מקבל רק חיילים של האומות המאוחדות. הוא גם מאכלס את בית השיתוף. חלל זה מקדם את שיתוף הפעולה הבין-קהילתי ואת הדיאלוג הבין-תרבותי מאז מאי 2011. הוא פועל כגשר של שלום בין הקהילה הקפריסאית היוונית לקהילה הקפריסאית הטורקית, מקום מפגש לאנשים שמעוניינים לראות את מולדתם המאוחדת ולפעול למען שלום.
חזון לקפריסין מאוחדת
«במהלך ארבע עשרה השנים הללו, הבית הפך לנקודת ציון כחלל "ביניים" המאפשר אינטראקציות משמעותיות בין תושבי האי. עם חזון לבניית תרבות של שלום, שיתוף פעולה, כבוד הדדי וקיום משותף, הוא שיחק וממשיך לשחק תפקיד קרדינלי בקפריסין», מסבירה מריה זניאו, חברה במועצת המנהלים של בית השיתוף.
«הבית הוא יותר מאשר חלל פיזי – אלו האנשים שמעצבם. כחלל, הוא נשאר אחד מהמעטים באזור הנייטרלי שבו אנשים מכל האי יכולים להיפגש. אבל הוא הרבה יותר מזה. תפקידו הוא לתמוך ולפשט את שיתופי הפעולה הבין-קהילתיים, דרך תוכניות חינוכיות, אירועים תרבותיים, פרויקטים קהילתיים, כמו גם מגוון סדנאות ואירועים. הוא תורם כך להווה ולעתיד של האי, יוצר הזדמנויות ותומך בשיתופי פעולה בין אמנים, מוזיקאים ואנשי תרבות משתי הקהילות ».
לפרק את קו ההפרדה
המקהלה הבין-קהילתית היא אחת הדוגמאות לכך, כפי שמסבירה לטיפה סאקינר, קפריסאית טורקית שפגשה שם את בעלה אורסטיס אגיסילאו, קפריסאי יווני. השניים החליטו לא לתת לקו ההפרדה להפריע לאהבתם, וקבעו כי מה שמאחד אותם חזק הרבה יותר ממה שמפריד.
«ההורים שלי השתתפו כמוזיקאים חובבים במקהלה הבין-קהילתית לשלום בקפריסין. אורסטיס גם השתתף שם, יחד עם אנשים נוספים המאמינים באחדות שתי הקהילות דרך המוזיקה. החזרות התקיימו במלון ארמון לדרא, מול בית השיתוף. זו הייתה הזדמנות להיפגש. הבנו, למרות שגדלנו בשתי קהילות שונות, שהמולדת שלנו היא אותה מולדת », מדגישה לטיפה.
«אני זוכרת את תקופת הקורונה, כאשר נקודות המעבר היו סגורות ולא יכולנו לראות זה את זה. הלכנו לנקודת המעבר, כל אחד מצד שלנו, לקחנו כיסאות וישבנו עם המחסום בינינו, כדי לדבר. גם הבנו את הארוחות שלנו ואכלנו פנים מול פנים, כדי לבלות זמן יחד. החוויה הזו גרמה לנו להבין עד כמה הקשר שלנו היה חזק, ולכן החלטנו "לפרק" את קו ההפרדה על ידי נישואינו. היום, אנחנו חיים ועובדים בפרובינציית פמגוסטה החופשית ואנחנו הולכים לעיתים קרובות לצד השני כדי לראות את משפחתה של לטיפה », מסביר אורסטיס.
אלפי מעברים
היום, ישנן תשע נקודות מעבר ברחבי קפריסין. כולן פועלות לפי הוראות חוקיות ספציפיות המוסדרות על ידי תקנות קו הירוק. רבים מתושבי האי משתמשים בהן, מחזקים בכל יום את הקשרים בין הפרטים משתי הקהילות.
קונסטנטינוס סופוקליאוס, שוטר קפריסאי הבודק את הזהויות בארמון לדרא מסביר: «מאות קפריסאים יוונים, קפריסאים טורקים, אזרחים אירופיים או אזרחים ממדינות שלישיות חוצים מדי יום את נקודות המעבר, הפועלות 24 שעות ביממה. בבית השיתוף, כל האירועים שבהם משתתפים אנשים משתי הקהילות מתרחשים באווירה ידידותית מבלי שיהיה צורך להתערב, זה באמת מקום מיוחד ».
חלק גדול מהקפריסאים שמגיעים לחלק הטורקי הם פליטים המבקרים בכפר הולדתם. כמו אתנה קליאנתוס, פליטה ממורפו הכבושה. «כאשר נקודות המעבר נפתחו, האחים שלי ואני הלכנו לראות את הבית שעזבנו בשנת 1974, כאשר עדיין היינו תלמידים. זה היה כאילו הזמן עמד מלכת. לפני שיכולנו לדפוק על הדלת, המשפחה של הקפריסאים הטורקים שגרה שם היום פתחה לנו. הם קיבלו אותנו כל כך בחום שלא יכולתי להאמין. כאילו הם חיכו לנו. הם אפילו שמרו כמה תמונות שלנו שמצאו בבית כדי לתת לנו. גדלנו כאויבים, אבל אנחנו לא, אפילו אם לא לכולם יש את אותה דעה. כפי שהם הסבירו לנו, גם הם פליטים. לחיות בבית שלנו לא היה הבחירה שלהם. מאז, אנחנו הולכים לעיתים קרובות לכפר שלנו», היא אמרה.
אינטראקציות אלו בין התושבים הן צעדים רבים לקראת תקשורת ושיתוף פעולה משמעותיים. כדי שאנשים יוכלו להבין זה את זה טוב יותר, מתקיימים קורסים ביוונית ובטורקית בבית השיתוף. לפרק את המחסום הלשוני זו דרך טובה לפרק את הקווים המפרידים…
תמונה ראשית: בית השיתוף, מקום מפגש עבור מי שמעוניינים לראות את מולדתם מאוחדת ופועלים כך למען שלום. @home4cooperation