המלחמה: פצצה אנושית ואקולוגית

סוריה סובלת מעימות שהטיל פצעים עמוקים על הסביבה שלה. הקרקעות והמים, מזוהמים על ידי שאריות רעילות הנובעות מנשק מלחמה, מאיימים על החקלאות ובריאות הציבור. היערות, שהושמדו על ידי כריתת עצים בלתי חוקית ושריפות, ראו חלק מהב מגוון הביולוגי שלהם נעלם. קריסת התשתיות לניהול פסולת מחמירה את התנאים הבריאותיים, ומסכנת את האוכלוסיות בסיכונים מוגברים.

מאז 2011, סוריה היא זירה לעימות שגרם למאות אלפי הרוגים והעביר מיליוני אנשים. התשתיות במדינה הרוסות, והכלכלה במצב קשה.

ההשלכות של מלחמה זו אינן מוגבלות לאובדן חיים ולהרס חומרי. הסביבה גם סבלה נזקים משמעותיים. הקרקעות והמים מזוהמים על ידי שאריות נשק ופסולת מלחמה, מסוכנים לחקלאות ולבריאות הציבור. היערות, שהושמדו בעיקר בשל כריתת עצים בלתי חוקית עבור עצי הסקה, חווים אובדן משמעותי של מגוון הביולוגי.

ההרס הסביבתי הזה מהווה משבר אקולוגי חמקמק ונמשך, ואיום על בריאות האוכלוסיות ועל עתיד המדינה. הקהילה הבינלאומית חייבת לקחת זאת בחשבון בשיקום שלאחר העימות ולתמוך במאמצים לשחזר את האיזון האקולוגי של סוריה.

זיהום הקרקעות והמים

השימוש בנשק חבלה בסוריה גרם לזיהום משמעותי של הקרקעות והמים על ידי חומרים מזיקים כמו מתכות כבדות ודלקים. זיהומים אלו משפיעים קשות על החקלאות ובריאות הציבור. לדוגמה, במהלך הקרב בעמק ברדה בין דצמבר 2016 לינואר 2017, עימותים פגעו במעיין עין אל-פיג'ה, ובכך מנעו מהבירה את אספקת המים העיקרית שלה. הפסקה זו חשפה מיליוני אנשים לסיכונים בריאותיים מוגברים.

בנוסף, זיהום הקרקעות משפיע גם על החקלאות הסורית. הקרקעות שנפגעו רואות את פוריותן פוחתת, מה שמסכן את היבולים ואת הביטחון התזונתי של האוכלוסיות המקומיות. החקלאים נאלצים לגדל על קרקעות מדולדלות, מה שמוביל לירידה בייצור החקלאי ובכנסותיהם.

« הקרקעות מייצרות היום פחות מ-30% מהרגיל. ובגלל המחסור, אנחנו גם צריכים לשלם על אספקת המים, מעיד אחמד, חקלאי מאזור אידליב. אשתי ושלושת ילדיי בקושי מצליחים לאכול ולשתות מהעבודה שלנו. »

כריתת יערות ואובדן מגוון הביולוגי

המלחמה בסוריה הביאה לכריתת יערות המונית, מה שהחמיר את האתגרים הסביבתיים והחברתיים-כלכליים של המדינה. אזורי יערות נהרסו על ידי שריפות וכריתות בלתי חוקיות, לעיתים קרובות כדי לענות על הצרכים בעצי הסקה של אוכלוסיות המתמודדות עם מחסור בדלק וכשלים ממושכים באספקת חשמל. לפי הארגון Global Forest Watch, סוריה איבדה 26% מכיסוי העצים שלה מאז 2000, מגמה שהחמירה בעקבות העימות שהחל ב-2011.

פרובינציות כמו לטקיה, חומס וחלב סבלו במיוחד, ואיבדו יותר מ-36% משטחי היערות שלהן מאז תחילת העימות.

גל הכריתות הזה משפיע על מגוון הביולוגי, על עמידות אקלימית ועל אמצעי הקיום של הקהילות המקומיות. היערות, שהיו בית למגוון רחב של צמחים ובעלי חיים, רואים את המערכת האקולוגית שלהם מאוימת. זה מסכן את השירותים האקולוגיים החיוניים כמו ויסות האקלים והגנה על הקרקעות מפני שחיקה.

הירידה בכיסוי היער גם מפחיתה את היכולת של הקהילות להסתגל לשינויים אקלימיים. היא גם מגבירה את הפגיעות שלהן לאירועים מטאורולוגיים קיצוניים. לגבי האוכלוסיות המקומיות התלויות במשאבים יערניים לקיום שלהן, הן מוצאות את עצמן חסרות מקורות הכנסה וחומרים חיוניים. זה כמובן מחמיר את חוסר הוודאות הכלכלית שלהן.

« בעבר, חלק גדול מהתזונה שלנו היה תלוי במערכת האקולוגית שלנו: מלואית פרחים קטנים (Malva parviflora), פאניקאוט (Eryngium), אלתיאה (Hibiscus syriacus), אורכידאה זכרית (Orchis mascula)… היום כמעט ואין לנו את הצמחים הללו שהיו מקורות חינמיים למזון », מציינת עליא, עקרת בית מטרטוס.

תשתיות לניהול פסולת

לפני העימות, ניהול הפסולת היה כבר לקוי, עם כ-80% מהפסולת הביתית המוצקה מושלכת להטמנות פתוחות, מה שתורם לזיהום המים, הקרקע והאוויר. אך קריסת התשתיות לניהול פסולת בסוריה החריפה עוד יותר את הבעיות הסביבתיות והבריאותיות הללו. הצטברות של פסולת לא מעובדת מגדילה את חוסר הניקיון ומעודדת את התפשטות המחלות.

« בעבר השכונה שלנו הייתה אחת מהשכונות היוקרתיות בחומס. היום אנחנו טובעים בפסולת. השכנים שלנו עשו סדר על ידי התקנת מערכת איסוף כדי למנוע בעיות בריאותיות וריחות, אך הפחים בפתח השכונה נשארים עמוסים. », מתלונן סמיר, שעבר משכונה יוקרתית בחומס לעיר עוני מלאה בפסולת.

פרספקטיבות לשיקום

שיקום הסביבה הסורית, לאחר יותר מעשור של מלחמה, דורש אפוא גישה מתואמת ובר קיימא, עם מעורבות של הרשויות המקומיות והגורמים הבינלאומיים. ייעור מחדש, במיוחד בצפון ובמערב סוריה, הוא חיוני לשחזורמגוון הביולוגי ולצמצום המדבור. שיקום הקרקעות החקלאיות, שהושמדו על ידי הפצצות וזיהום, הוא קריטי להחייאת הייצור המזון. ניהול יעיל של פסולת, עם מערכות איסוף ועיבוד, הוא גם הכרחי כדי להגן על בריאות הציבור. כל זאת על רקע שיתוף פעולה פוליטי ותמיכה פיננסית בינלאומית, שהם חיוניים.