ב-29 באוקטובר 2024, ספרד חוותה אחת מהקטסטרופות הטבעיות הגרועות ביותר בעשורים האחרונים, כאשר תופעה אקלימית הרסנית, ה"גוטה הקרה", פגעה בעוצמה במזרח המדינה. הגשמים השוטפים וההצפות פגעו קשות באזור ולנסיה, אך גם באראגון, קסטיליה-לה מנצ' וקטלוניה. מעבר לאובדן חיי אדם ולנזק חומרי, ההשפעה האקולוגית של אסון זה היא חסרת תקדים. עבור 22-Med, מספר מומחים מנתחים את התופעה ומציעים אסטרטגיות להתמודדות עמה.
אירועי גוטה קרה מתרחשים בכל אזור הים התיכון המערבי ויש להם בדרך כלל השפעה רבה יותר באזורים עם תבליט מורכב. נוכחותם של נחלים, אפיקים או מערכות נהר קצרות עם שיפוע גבוה מגבירה את עוצמתם.
בספרד, הסוכנות המטאורולוגית של המדינה - הציגה לפני כמה שנים את המושג DANA (ראשי תיבות של דיכאון מבודד בגבהים גבוהים ומשמעותו גוטה קרה). “מדובר במרכז של לחץ נמוך שמתבטא בעיקר בשכבות האמצעיות והעליונות של האטמוספירה, ושנשאר מנותק מהמחזור הכללי במשך פרק זמן מסוים, לפעמים מספר ימים”, מסביר יורדי קונילרה, ראש יחידת שינוי האקלים בשירות המטאורולוגי של קטלוניה.
“במהלך הפרק בסוף אוקטובר, בנוסף להיותו מאוד עמוק, הוא נשמר בצורה די סטטית בדרום ובמערב חצי האי האיברי. תופעה זו אפשרה את הזרמת מסה של אוויר לח עם מקור ימי. בשילוב עם חוסר היציבות והחיתוך הקיימים, היא הביאה ליצירת המערכת הטרגית שהניבה את הגשמים השוטפים של ולנסיה”. למרות שזה היה פחות חמור, זה גם פגע באזורים אחרים בקשת הים התיכון, כמו קטלוניה.
קונילרה מזכיר שבעבר גוטות קרות כבר גרמו לגשמים אינטנסיביים ולבעיות משמעותיות באזורים הסמוכים לחוף הים התיכון, הן בספרד והן בצרפת. הוא מייחס את השפעתן למגוון גורמים, כולל ההתחממות. “בתסריט הנוכחי של שינוי האקלים, טמפרטורת מי הים עלתה באופן משמעותי. ההתחממות הזו מהווה אנרגיה נוספת שיכולה להוביל לעלייה בכמות הגשמים של פרק זמן נתון ובעוצמתם”.
תכנון שטחים וחוסן של מערכות אקולוגיות
חשוב לקחת בחשבון את השימוש בשטח במהלך העשורים האחרונים. כי, במקרים רבים כמו שראינו בכפרים שנפגעו סביב ולנסיה, אזורים מוצפים לא כובדו.
כפי שמסביר חאבייר מרטין-וידה, פרופסור אמריטוס בגיאוגרפיה פיזית באוניברסיטת ברצלונה: “הצמיחה המהירה והכאוטית של מרכזי אוכלוסייה אלה לפני כמה עשורים, שנגרמה בעיקר על ידי תהליכי העברת אוכלוסייה מהאזור הכפרי לערים אלו, התבצעה ללא תכנון שטחי ועירוני הולם. זה היה, בתנאים הללו, אסון שהוכרז מראש, אם כי האוכלוסייה לא הייתה מודעת לסכנה הגדולה הזו, בהתחשב בכך שהנחלים הללו לעיתים קרובות יבשים או בעלי זרימה נמוכה”.
חאבייר מרטין-וידה סבור כי תכנון שטחי ועירוני הוא הצעד היעיל והחסכוני ביותר לארגון השטח ולהפחתת השפעת התופעות הטבעיות. הוא מדגיש גם את החשיבות של הכרת השטח בצורה טובה יותר.
מנגד, אנליס ברוקמן, מהנדסת חקלאות וחוקרת ב-CREAF, מוסיפה: “ההשפעה השלילית נובעת מהיעדר בנייה חסינה. לכן, עלינו לא לבנות באזורים מוצפים”.
המומחית הזו מסבירה כי החוסן של מערכות אקולוגיות לתופעות קיצוניות הוא בדרך כלל פרופורציונלי למצב הבריאותי ההתחלתי שלהן. ומדגישה: “הזמן היחיד שבו ניתן לדבר על השפעה אקולוגית הנגרמת על ידי גשם שוטף כמו גוטה קרה יהיה באזורים מדוללים, ובפרט במדבריים. כי כאשר הגשמים השוטפים נופלים על אדמות חשופות, הם גורמים לאי-סדר עצום, ואי-סדר זה יכול להוביל להשפעה אקולוגית משמעותית”.
אנליס ברוקמן טוענת גם כי מערכות אקולוגיות באזורים מוצפים עשויות להיהרס על ידי עליית המים, אך צמחים מקומיים בדרך כלל נהנים מההצפות כאמצעי חידוש, בעוד שהמינים הזרועים פחות מוכנים. “הצעד המונע החשוב ביותר הוא לא לאפשר להחמיר את ההידרדרות של שטחים טבעיים מתפקדים במלואם”.
צעד נוסף שיש לנקוט במהרה הוא לשקם את האזורים המדוללים. וצעד נוסף, משמעותי יותר, יהיה לחסל את הבנייה הפגיעה לשינויים אקלימיים באזורים טבעיים, כמו אזורים מוצפים או בעלי סיכון גבוה לשריפות. במקרה של גוטה קרה, שיקום אזורים לחים כמו אלבופרה בולנסיה ושמירה על אגן הידרוגרפי בריא הם חיוניים לחיזוק החוסן של המערכות האקולוגיות.
התאמה ושיקום אקולוגי
השיקום ידרוש זמן. תכנון אקולוגי ושיקום המערכות האקולוגיות הם חיוניים לשיקום מקומות שנפגעו מההצפות בצורה ברת קיימא. “אסטרטגיות אלו לא רק משקמות את האיזון הטבעי, אלא גם מפחיתות את הפגיעות של אזורים עירוניים לאסונות אקלימיים שלפניהם נחשף יותר ויותר”, מסבירה מריונה פרננדיז.
בתכנון, חשוב להעדיף משטחים חדירים כדי להקל על חדירת המים ולהפחית את הצטברותם על פני השטח. “יש גם לזהות את האזורים הפגיעים ביותר בעזרת כלים של מודל אקולוגי ואקלימי כדי להעדיף את יישום האסטרטגיות הטבעיות באזורים אלו.”
במהלך העבודות, יש למקד את המאמצים בשיקום היערות הסמוכים ובאזורים לחים. יש להחזיר במיוחד את ערוצי הנהרות למצבם הטבעי כדי להקל על השפעת ההצפות, על ידי ספיגת המים והפחתת מהירות הזרימה בעת גשמים עזים.
סימולציה ומודל של תופעות קיצוניות
בימינו, מודלים אקלימיים מתקדמים מודלים כדי לחזות תופעות קיצוניות. הם מדמים את ההתפתחות של סוג זה של אירועים בתנאים אקלימיים שונים. לדוגמה, באקלים חם יותר, שבו האטמוספירה מחזיקה יותר לחות ומביאה לגשמים אינטנסיביים יותר. זה המקרה של מרכז הסופר-חישוב של ברצלונה (BSC-CNS), שיש לו יכולות מתקדמות בסופר-חישוב.
“גם התיאוריה וגם המודלים מצביעים על כך שאקלים חם יותר קשור לגשמים קיצוניים תכופים ועוצמתיים יותר. סערה אינטנסיבית כמו גוטה קרה היא תופעה מטאורולוגית ספציפית, שהיא נדירה כשלעצמה, אך לא יוצאת דופן בהקשר היסטורי “, מסביר מרקוס דונט, פרופסור מחקר ושותף-אחראי לקבוצת השונות ושינוי האקלים במרכז הסופר-חישוב של ברצלונה (BSC-CNS).
מדענים אלו עובדים כדי להבין את הסיכונים הקשורים לתופעות קיצוניות אלו, כדי לאפשר פיתוח אסטרטגיות התאמה וקדימה ממוקדות יותר. זה יאפשר להגן על האוכלוסיות מפני פרקים אקלימיים תכופים ועוצמתיים יותר ויותר.
יערניים ופרופסורית משנה ביחידת האקולוגיה של האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה