לפי נתוני הרישום של שנת 2023, כ-6.5% מהאלבנים המגיל 5 ומעלה סובלים ממוגבלויות או מיכולות מוגבלות. האוכלוסייה הזו נתקלת במגבלות רבות, בעיקר בשוק העבודה: חוסר ההזדמנויות, הסימולציה החברתית והמחסום הפיזי.
מספר האנשים עם מוגבלויות שמחפשים עבודה עלה משמעותית באלבניה, עולה מ-237 ל-720 רק בשנת 2023. מספרים אלה מדגימים צורך דחוף בהזדמנויות ותמיכה מהמוסדות והחברה. השינויים האחרונים בחוק שאושרו על ידי הממשלה ב-13 במרץ 2023 והמדיניות התומכת יוצרים אווירה אופטימית. התוכנית של משרד העבודה מתייחסת להעסקת אנשים עם מוגבלויות במוסדות הציבוריים והפרטיים. כל עירייה, לדוגמה, צריכה להעסיק אנשים עם יכולות מוגבלות ביחס למספר העובדים. החברות הפרטיות נדרשות לעמוד באותה כלל של יחסיות בהעסקותיהן.
הנהלה זו, שנכנסת לתוקף בינואר 2024, קובעת כי מעסיקים שלא יפנו להעסיק אנשים עם מוגבלויות שמספקים את הכישורים הנדרשים לתפקיד יאלצו לשלם "קרן לתמיכה בתעסוקה".
המדיניות והיוזמות
משרד האוצר קבע מטרה אמיצה עם גיוס כ- 9,000 אנשים עם מוגבלויות - 3,600 משרות במוסדות הציבוריים ו-5,400 בספר הפרטי. הכרזה שמהווה צעד חשוב ותשובה לקושיים שהקהל הזה נתקל בהם.
כי סיכון שמתמיד כאן הוא הצורך לחנך ולהודיע על חשיבות הכלול של אנשים עם מוגבלות. רבות מהעסקים עדיין לא מבינים את הערך שהעובדים השונים הללו יכולים לתת, באופן אנושי במיוחד.
בתמיכה, ארגונים כמו אגודת הטטראפלגים, אגודת האנשים עם מוגבלויות (SHPAK) וגם המרכז הלאומי לשיקום של אנשים עם מוגבלויות משמשים תפקיד חיוני בתהליך זה. הם מציעים עזרה ותמיכה לאנשים המחפשים עבודה, וגם בפיתוח היכולות המקצועיות שלהם. השיתוף הזה בין העסקים והפועלים החברתיים חיוני כדי ליצור הזדמנויות שוות.
שלבי ההצלחה
אמה עובדת בחברה איטלקית, היא מעדיפה לשמור על האנונימיות שלה ומשתפת את חווייתה: "אני מרגישה מאוד טוב, אני מקבלת הרבה כבוד. החברה שלי שיתפה פעולה עם אגודת הטטראפלגיקים כדי לגייס שני עובדים, כולל אותי. בזכות ההזדמנות הזו, אני עובדת כמזכירה ואני מקווה שעוד חברות יעקבו אחרי דוגמת זאת."
עדות נוספת היא של קלווי (שם משונה), שהגיש בקשה לתפקיד במערך הבריאות המקומי של פייר. "ציינתי שיש לי בעיות בריאות והגשתי את המסמכים הנדרשים. קורות החיים שלי נתנו עדיפות לבדיקה, והודעו לי כי קיבלתי את התפקיד של מומחה". והוסיף "העובדה שאני שונה מהאחרים לא מנעה ממני לקדם במדרגות".
אמא, מצידה, מוסיפה פרט חשוב ומדגישה כי "למרות שמצאתי עבודה, המשכתי לקבל את קמפ (קצבת בלתי-יכולת)".
המנהלת האזורית של השירות החברתי של המדינה, דנילה יקויה, מאשרת "על פי החוק האלבני, אנשים עם מוגבלויות ממשיכים לקבל את קצבת הנכות גם לאחר תחילת עבודתם. הצעד הזה מעודד אנשים להשתלב בשוק העבודה מבלי לחשוש מאובדן התמיכה הכלכלית שלהם".
תפיסות לעתיד
הדוגמאות הללו מראות כי המאמצים לקבל את האנשים עם מוגבלויות מביאים לתוצאות ממשיות. אף על פי כן, לא יש להם להיות העץ שמסתיר את היער. ברור כי כל הצלחה היא צעד קדימה, אך האתגרים עדיין קיימים. חייב שהממשלה והחברה יעבדו ביחד כדי ליצור סביבה יותר נעימה ותומכת.
עם תמיכה רצופה והתחייבות מכל הצדדים, אלבניה יש את הפוטנציאל להפוך לדוגמה של כלילות וכבוד לזכויות של כל אדם.
