באלג'יריה, אנשים עם מוגבלויות נתקלים מדי יום בבעיות נגישות במרחב הציבורי. המדינה אימצה לפני כעשורים סדרת תקנים המחייבים סטנדרטים קפדניים בנושא התאמות. מול האיחור ביישום התקנים אלו, ארגון אל עאמל פועל בצורה אקטיבית כדי להפוך את הנגישות ל"רכיב של כבוד".
זה קורה בבית קטן הממוקם על כיכר, מול הים התיכון, שארגון אל-אמל (תקווה בערבית) של באב אל-ואד בחר להתיישב בו בנובמבר 1989. הוא מהווה חלק מהארגונים הראשונים שנוצרו לאחר סיום עידן המפלגה היחידה. "אנחנו הקבוצה השלישית שמובילה את הארגון," אומרת בגאווה נשיאת הארגון, חזיה רזיג. יחד עם עבד אל-ג'אני קיוש, סגן נשיא הארגון, הם מהווים את כוח התקיפה של הארגון. הם פועלים ביחד כדי לתמוך באלפי חברי הארגון החיים עם מוגבלות חושית, תנועתית, נפשית, פסיכית או קוגניטיבית. תחום הפעילות של אל-אמל הוא רחב מאוד ואינו מוגבל לאלג'יר. אך, במהלך השנים האחרונות, הארגון מתמקד בבעיה של נגישות במרחבים הציבוריים של בירת המדינה.
"לגרום לשינוי"
חזיה ועבד אלג'אני מכירים שישנם טקסטים בנושא תוכניות מיוחדות. מדובר בחוק משנת 2002 הקשור ל"הגנה וקידום אנשים עם מוגבלויות" וגם בתקנה המציבה את הדרישות ל"נגישות אנשים עם מוגבלויות לסביבה הפיזית, החברתית, הכלכלית והתרבותית". "הטקסטים האלה נכונים מאוד, אך לא מוחים בפועל. עם זאת, הממשלה מדגישה באופן קבוע על חובת הישמה של תקנות הנגישות. ההתייחסות האחרונה לנושא הייתה בשנה שעברה כאשר שר הפנים נתן הוראות לכל הממשלה ליישם את החוק הזה", דיון חזיה רזיג. לדבריה, האחריות של הממשלה והיזמים מובנית לחלוטין, אך זה לא צריך לחסום את התנועה האגודתית. "כארגון, גם אנחנו נישאנו את אחריותנו. חשוב להתעסק בצורה פעילה יותר כדי לעורר הכרה. חשוב להבין שהנגישות מחזקת את הכבוד של אנשים עם מוגבלויות. זה מה שהופך את האנשים הללו לאזרחים בכל ערך", מסבירה נשיאת "אל עמל".
ההחלטה הובילה לתוצאות כי תוכנית להתקנת לוחות ותוכניות לשיפועי מדרכות ברחובות העיקריים של באב אל וואד נמצאת בביצוע. הפרויקט עדיין נמצא בתהליך ביצוע. העניין הוא שתוכנית זו יכולה להיות מורחבת לכל עיריות בבירה. "״זו בזכות הוואלי הקודם (תת-פרפקט) שהצלחנו בפרויקט זה. לאחר מכן הונסם לווילאית טיסמילט (220 ק"מ לדרום-מזרח מאלג'יר) שם התחיל, מייד לאחר כיבושו, תוכנית רחבה לנגישות עירונית. עלינו להכיר כי אנו רואים תחושת מודעות באזורים אחרים במדינה, כמו בלג'ואט ובמדיא"״, דגיש עבד אל-ג'אני קיוש.
מסלול הלוחם
בשביל אנשים עם מוגבלויות, במיוחד אלה שבכסא גלגלים, לנסוע באלג'יר הוא כמו חוויית קורס קומנדו. כאשר המדרכות אינן מספיק רחבות, הן כלל נטושות עקב מוצרי הסחר של הסוחרים או נחסמות על ידי רכבים. הפתרון היחידי לנסיעה הוא לנסוע על האספלט, מה שמסוכן במיוחד.
כדי שהאנשים יוכלו להתרגש מהקושיים הללו, האיגוד מארגן באופן קבוע "רגע של נכות על כיסא גלגלים" בשיתוף פעולה עם שירותי המשטרה של אלג'יר. "זו פעילות המיועדת לאנשים בריאים כדי שיבינו מה חולים הנכות עוברים ביומיום. אלה שמקבלים את האתגר צריכים לנוע על מרחק של 500 מטר במרכז העיר. האנשים המעטים שמגיעים עד סופו של המסלול מסיימים עם פציעות בידיים. אבל אני חייב לומר שפעילות זו גורמת למישהו להבין פתאום". הוסיף עבדלג'אני.
זכות ללמידה ולכבוד
בתחילת שנת הלימודים החברה El Amel השיקה פרויקט מיוחד בשלושה מוסדות בBab el Oued, בית ספר יסודי, בית ספר תיכון ובית ספר תיכון. הפרויקט ממומן על ידי נכסן עסקי - שביקש להישאר אנונימי - והתחיל באמצעות העמותה Dzayer Bénévole. "המטרה היא ליצור שירותים המתאימים לתלמידים עם מוגבלויות. השירותים יכילו דלתות רחבות כדי לאפשר כניסה עם כסא גלגלים וכל השירותים הנדרשים. זה נראה כמו דבר רגיל, אך עבור תלמיד עם מוגבלות הגעה לשירותים היא לעיתים קשה. יש מדריכים בבתי הספר, אך הם מתמקדים ביעוץ פדגוגי ועזרה לתלמידים בלמידתם. בדרך כלל, זהו הורה אחד שנמצא במוסד כאשר יש צורך להוביל את הילד לשירותים. זהו דוגמה נוספת המאשרת כי נגישות מבטיחה כבוד", הסבירה נשיאת El Amel.
עבור חזיה רזיג ועבדלגאני קיוש, אנשים עם מוגבלויות מסוגלים להתמודד עם הרבה אתגרים בתנאי שהם מקצים את השיוויון שמכה אותם. הם מביאים כדוגמה את התוצאות שהושגו על ידי הספורטאים האלג'ירים במשחקי הפאראלימפיים בפריז. 24 ספורטאים זכו בשישה מדליות זהב וחמישה ברונזה, דוחפים אותם לראש קבוצות היבשת האפריקאית ולמקום ה-25 בעולם מתוך 186 מדינות בטבלת המדליות הסופית. "אנו מוכיחים בכל יום שאנו יכולים לעשות המון. נכון שהסביבה לא תמיד תומכת, אך אנו לא צריכים לפעול כקורבנות מיואשים", הדגיש חזיה.
