לבנון נמצא במשבר מרובה צורות כבר מספר שנים. הכלכלה קורסת, המערכת הבנקאית כמעט אינה קיימת והמדיניות, כבושה. בהקשר המבלבל הזה, המחקר המדעי, שכבר היה רגיש, מוצא את עצמו על קצה התהוות. חוקרים ומוסדות מחקר עומדים כאחד, מחפשים ולפעמים מוצאים את הדרכים להמשיך בלימודים ועבודות שלהם.
המוסדות ללימודים בלבנון, שהיו בעבר עמודי הידע והחדשנות, מוצפים באיום היום. המשבר של שנת 2019 הביא מכה קשה למחקר המדעי. התקציבים שהוקצו נחתכו, עד 33 פעמים פחות, והדילול של הלירה הלבנונית לא עשה כלום טוב (1,500,000 לירות שווים ל-900 יורו לפני 2019, היום זה פחות מ-15). למרות שנראתה התאוששות קלה ב-2023-2024, עם תקציבים שמגיעים ל-50 עד 75% מהרמה הקודמת שלהם עבור המוסדות הפרטיים, המצב עדיין קריטי עבור המוסדות הציבוריים, שמקבלים רק 10 עד 20% מהמימון הקודם שלהם.
הצמצום במשאבים הוביל ליציאה מסיבית של חוקרים. ההערכה היא ש-15 עד 20% מהחוקרים המנוסים עזבו את הארץ, ויותר מ-50% מהצעירים בחרו להמשיך במסעם לחו"ל. בריחת המוחות יצרה חלל שקשה למלא, במיוחד ששוק העבודה בתחום חלש. המחקר המדעי בלבנון היה מוגבל כבר לפני המשבר, עם פחות מ-20 מוסדות פעילים בתחום זה.
זה גם תפקיד במקצועות המדעיים. הדורות הצעירים פחות ופחות רואים את עצמם עוברים לקריירה במחקר, מול האי-יציבות וההגבלות המוצעות על ידי התחום בלבנון. התפקידים הריקים שנותרים מאחורי החוקרים העוזבים נדיר נמלאים, והרבה מהמעבדות נסגרו או פועלות עם צוותים מצומצמים.
ה-CNRSL, מנוע הקשיחות
למרות האתגרים הרבים, המועצה הלאומית למחקר המדעי בלבנון (CNRS-L) מתחדשת כעמוד תמיכה למחקר המדעי הלבנוני. מאז 2022, בניה של תמרה אל-זיין, המזכירה הכללית החדשה של ה-CNRSL, מחדשת את משימתה כדי להתאים למצב הקיים. "העדיפות היא לנהל את המשבר הזה עם הנזק המינימלי ביותר", היא מסבירה, דוגשת כי העבודה של CNRS-L מתבססת כעת על שלושה צירים אסטרטגיים: המימון, הערכה של המחקר הקיים, והשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי.
בנושא המימון, תמרה אל-זין מכירה כי "יש לבצע בחירות קשות". "אין לנו יותר אפשרות לממן את כל המחקר", אומרת. "עלינו להיות בחירתיים, מאחר וחייבים לשמור על קצב מסוים במחקר. לעמוד במקום זה אומר להתקדם אחורה." לראשונה מאז הקמתו ב-1962, ה-CNRS-L מגדיר את עדיפותיו המדעיות דרך תהליך שיתופי פעולה המעורב בו קובעי ההחלטות של המוסדות המדיניים הגדולים (משרדים, וכו') על מנת להעריך את צרכיהם המדעיים הנוכחיים והעתידיים. בעזרת ההתייעצויות הללו, הוא מחפש לממן פרויקטים העונים על האתגרים הלאומיים ולעודד את קובעי ההחלטות המדיניים להשתמש בהידע שלו בתכנון ובקבלת החלטות בנושאי מדיניות ציבורית. על פי התוצאות הללו, ה-CNRS-L משיק את תוכנית מענקי המחקר לאוניברסיטאות ולמרכזי מחקר לשנת 2024.
כדי שהמחקר יוערך במדרגה גבוהה, המזכירה הכללית מדגישה את חשיבות חורגת מהיישום התעשייתי, ו"להרחיב את ההמרה של מחקר זה לידע המשמש לפיתוח מדיניות ציבורית", ומוסיפה כי האינטרדיסציפלינריות חיונית לכך שנוכל להתמודד עם האתגרים הלאומיים. היא מזכירה כי "המדינות שיסדו את מדיניותיהן הציבורית על בסיס מחקר מדעי הן אלה שניהלו בצורה הטובה ביותר את המשברים."
לבסוף, תמרה אל-זיין מדגישה את הצורך לבנות תחומי מומחיות וליצור גשרים בין המגזרים הכלכליים, האקדמיים והאזרחים. "גשרים אלה נדירים בלבנון, ואין ברירה מלתת מודע לנזקים שזה גורם במדינה בכל הרמות," היא מבחינה. היא מדגישה גם על אחריות להסביר לאזרחים, שהמיסים שלהם מממנים חלקית את המחקר. "עלייך להציג להם את פירות המחקר הזה," היא מסבירה.
האוניברסיטאות הפרטיות, קטליזטורים של חדשנות
מצד שני, האוניברסיטאות הפרטיות במדינה, כמו האוניברסיטה הקתולית הקדושה (USJ) ו-האוניברסיטה הלבנו-אמריקאית (LAU), מראות עמידה מרשימה על ידי שמירה ופיתוח של מחקרים מדעיים. המוסדות הללו, המודעים לתפקידם הקריטי בחברה הלבנונית, הצליחו להתאים את אסטרטגיותיהם כדי להמשיך לכשל חוקרים של מחר ולתרום בצורה פעילה לשיקום המדינה.
ב- USJ, העדיפות היא ליצור סביבה תומכת למחקר למרות האתגרים הכספיים. "הצלחנו לשחרר תקציב משמעותי מהתקציב שלנו כדי לממן פרויקטי מחקר, וכן מלגות לתואר דוקטורט" מסביר ריצ'רד מרון, סגן-ראש האוניברסיטה למחקר. האוניברסיטה מתבססת על מימון בינלאומי, בעיקר מהמועצה האירופית, מסוף הפיתוח הצרפתי, ומהסוכנות האוניברסיטאית הצרפתית, כדי להמשיך להכין את מעבדותיה בטכנולוגיות מתקדמות ולהציע גישה למשאבים ביבליוגרפיים החיוניים למרצים-חוקרים. בנוסף, ב- USJ עובדים על מחזקים את ההתנגדות של הסטודנטים בתוכניות המחקר. תוכנית שלוש שנים הוצגה לשנים 2024-2026, על מנת לתמוך בחוקרים ולאינדקס את הכתבי-עת של האוניברסיטה לראות בינלאומית טובה יותר.
האתגרים הכלכליים אינם המכשולים היחידים. ננסי פייאד, פרופסורית סיוע בגנומיקה מיקרוביאלית בLAU, ראתה את קריירתה צורפת על ידי המשברים הרצופים. ב-2019, המחאות בלבנון מנעו ממנה לגשת למעבדתה ולהמשיך בדוקטורט שלה. ב-2020, הסגר בבלגיה עקב מגפת הקורונה חסם שוב את עבודתה במעבדה. עם זאת, היא הצליחה לתפוס תפוקה על ידי התמקדות בביו-אינפורמטיקה, שהביא לה לפרסום מאמר מדעי נוסף. "המחקר בלבנון סובל ממשבר כפול: המשבר הבינלאומי של חוסר המימון למחקר בסיסי והמשבר המקומי הכלכלי והפיננסי," היא מבחינתה. כדי לתמוך בחוקרים שלה, הLAU הקימה קרן חירום שמבטיחה מינימום של פעילות במעבדותיה. פתרון שמאפשר לשמור על התנאים הדרושים למשיכת מימונים חיצוניים חיוניים.
קהילה מדעית מאוחדת ועמיצה
כדי להתגבר על הקושיים הללו, יש יוזמות שיתופיות שצצות תוך ניהול איגודים, קרנות ורשתות של חוקרים המשלבים את משאביהם וידעם. המאמצים אלו כוללים הקמת תוכניות לחניך, שמטרתן ללוות ולפתח את הכשרון הצעיר בסביבה זו הקשה.
כדי להדגיש ולתמוך בהישגים של החוקרים הלבניים, המועצה הלאומית למחקר המדעי מחדשת את פרס המצטיינים השנתי. פרס זה יקום בארבע תחומים בסיסיים: המדעים הבסיסיים וההנדסה, המדעים הרפואיים והביולוגיים והבריאות הציבורית, המדעים החקלאיים והסביבתיים, והמדעים האנושיים והחברתיים. בנוסף לפרסים אלה, יוענק "פרס לקריירה מדעית" לחוקרים מנוסים שתרמו תרומה משמעותית למחקר.
הפרסים אלה מטרתם לכבד את החוקרים הללו, וגם לעודד מחקר ברמה גבוהה, רלוונטי ומונחה לצרכי המדינה. היוזמות הללו, בשילוב עם שיתוף פעולה חזק ומנטורינג מובנה, הן חיוניות להבטיח את התמיכה והפיתוח של המחקר המדעי בלבנון, גם בתקופות של משבר.
