מהתקופה הפרהיסטורית ועד תקופת המאה ה-19, דרך התקופות הרומית, הוונדלית והאסלאמית, המורשת באלג'יר לא נחקרה לעומק עד כה. היום, הבעיה של הגנת מורשתה ההיסטורית מתעוררת בחדות. תחום בו עובדים מדענים שמשתמשים בטכנולוגיות חדשות כדי להבטיח את שמירתם.
אלג'יריה יש מספר רב מאוד של אתרים היסטוריים, שבהם שבעה רשומים ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. בין האתרים הללו נמנים קסבה של אלג'יר, חורבות הרומאיות של טיפאזה וגם טסילי נ'אג'ר המוכר כמוזיאון הפתוח הגדול ביותר עם מעל 15,000 ציורים וחקיקות המתארים מ-6000 לפני הספירה. אלה האתרים הם רק חלק קטן מהמורשת ההיסטורית המפוזרת ברחבי הטריטוריה האלג'ירית. בנוסף לנושאים הקשורים למחקר וללימוד של אלה הנכסים, הדחיפה היום היא להגן עליהם מהרס ושלל.
חוקרת במרכז למחקר בתכנון עירוני (CRAT) בקוסטנטין, מרים סג'ירי בנג'אבאלה מובילה צוות שמתעסק ביישום טכנולוגיות חדשות הקשורות לשימור המורשת התרבותית והטבעית. בעלת תואר באדריכלות, המסלול האקדמי שלה מוקדש לחקר מקומות האמנות ההיסטוריים באלג'יריה. היא מהחוקרים שהבינו את הצורך להגן על המורשת ולשדרג פתרונות טכנולוגיים. יחד עם עמיתיה, היא עברה מהתיאוריה לפרקטיקה במהירות. "מאז הקמתו ב-2019, ה-CRAT גייס חוקרים בתחומים שונים. כיוון שבנושא שמירה על המורשת, אנו חייבים לעבוד במסגרת רב־תחומית", היא מסבירה. אדריכלית, טופוגרפית, מהנדסת אדריכלות, מפתחת תוכנה... כל אחד עם תפקיד מוגדר היטב. "במקום הראשון, הצענו פרויקט להגנה על Imedghassen (תמונה בראשית), מאוסלאה נומידית המתיישנת מהעתיקות. אני מכירה היטב את האתר הזה מאחר והקדשתי לו את עבודת התזה שלי. יצרנו מודל בשלוש מימדים כדי להציע את ההתאמה של האתר ההיסטורי הזה", מדגישה מרים.
סורק לייזר בענן נקודות
בעצם, השימוש בטכנולוגיות המתקדמות החל באמת עם הצטרפותו לצוות של יאסר נאסים בנזאגותה, דוקטור לאמנות הבנייה והאורבניזם, ומומחה במודלים מידע בנייניים (BIM, בניית מודלי מידע). הצטרפותו תיאמה עם רכישת מרכז המחקר סורק לייזר עם עננים של נקודות. כלי חיוני היום, הסורק עם עננים של נקודות מאפשר סריקה בשלוש מימדים של מרחב או עצם אמיתי. הרכישה התלכדה ממיליארדי נקודות, והיא מתקצתת על ידי פוטוגרמטריה, ואז מועברת למערכת צירים. על ידי העלאת צפיפות הלכידה, ניתן לקבל ענן נקודות בדיוק רב.
הפרויקט הראשון של CRAT היה ליצור סיור וירטואלי בארמון הביי של קונסטנטין. בנו בין 1826 ל-1835 על ידי אחמד החג' אחרון ביי של קונסטנטין, האתר הוא היום מוזיאון מוקדש לתקופת העות'מאנית. "הייתה זו גם הזדמנות לקבל תאום דיגיטלי של הארמון", העירה החוקרת. מאז הפרויקט הראשון הזה, CRAT הפך להיות מוביל בתחום הדיגיטציה של המורשת. "אנחנו לא באמת חדשנים, מאחר וכבר היו פעילויות סריקה של אתרי היסטוריה בעבר. אך העבודות נעשו רק למחצה ולא נהנו משימוש ושיתוף. לאחרונה יצרנו את התאום הדיגיטלי של התיאטרון של קונסטנטין שנבנה ב-1883 וסריקת מעיין אל בלד במילה, אחד ממעיינות הרומאים האחרונים שעדיין פועלים. המטרה שלנו היא להפוך את CRAT למפעיל מומחה בדיגיטציה של המורשת", הוסיפה מרים סג'ירי בנג'אבאלה.
השלב הבא יהיה להשתמש ברחפנים עם סורקי לייזר כדי לאסוף ולנצל נתונים על משטחים רחבים.
סריקת עיר עתיקה במשך 15 דקות בעזרת רחפן
ה-CRAT שותף בעיקר עם פאוזי דומאז, חוקר בכיר וראש מעבדת הארכאו-גיאומטיקה וגיאופיזיקה ניסיונית במכון הלאומי לגאופיזיקה וולקנולוגיה של רומא. מהנדס גיאוטכניקה בוגר אוניברסיטת הואארי-בומדין באלג'יר, עבד במרכז למחקר באסטרונומיה, אסטרופיזיקה וגיאופיזיקה (CRAAG). באמצע שנות ה-1990, הוא התיישב באיטליה, שם מבצע מגוון פרויקטים, בעיקר באמצעות שימוש בגיאומטיקה. ההתמחות הזו מגדירה את כל טכניקות המחשב המיושמות במדעי האדמה ובארכיאולוגיה לצורך הגנת המורשת. "נכנסתי לתחום הארכיאולוגיה בעזרת הגיאומטיקה. היותי טייס רחפן מורשה מאפשר לי להבטיח את כל שרשרת הייצור, מרכישת הנתונים ועד לשחזור. אני משתמש ברחפן המצויד בסורק Lidar עם לייזר אינפרא-אדום שמאפשר סריקות בצפיפות גבוהה מאוד. טיסה של 15 דקות יכולה לכסות משטח רחב. יש לנו פרויקט מדעי לביצוע סריקות אוויריות בלמבזה, בירת נומידיה האחרונה בתקופת הרומאים," מפרט פאוזי דומאז.
לפי המדען, העניין בדיגיטליזציה של המורשת מטרתו לקבל עותק מדויק של האתרים, כולל מימדיהם. "הסורק בלייזר בענן של נקודות מאפשר גם לקבל מידע מבני ישיר במהירות שקשה לקבל עם טכניקות ישנות. כגון עובי הקיר, טבע החומרים הבנייה או השיפוץ וגם הקיום של מיקרו פגיעות. התוכנית הכללית יכולה להיות מוצגת באמצעות התא אחות הדיגיטלית".
התודעה
פוזי דומאז מעריך כי באלג'יריה יש מודעות לצורך בשימוש בטכנולוגיות חדשות למען הגנת המורשת. "הפרויקט הוא עצום בהתחשב במספר ובמגוון האתרים והמצבות. באלג'יריה, מספיק לחפש עם מזלג כדי לגלות ממצאים ארכיאולוגיים. אך בעיקר חשוב להגן על רכוש ההיסטוריה הזה מפני גניבות, ונדליזם ואף מהשינויים האקלימיים. לכן עלינו לעבור ממודעות להחלטה כדי להתחיל תוכניות לדיגיטליזציה ולהגבלת האתרים. הרצון הזה, כשיתקבע, צריך להתחיל באבחון מצב. הטכנולוגיה כאן, מספיק להשתמש בה". בעיניו, זו מרוץ מול השעון אמיתית. הדברים משתנים בקרב הרשויות הציבוריות, כאשר המדינה היא אחראית לניהול ולהבטחת הרכוש התרבותי ההיסטורי. השנה, נושא חודש המורשת שנבחר על ידי משרד התרבות היה בדיוק: "מורשת תרבותית וניהול סיכונים מול משברים ואסונות טבע".
