חברת Seawards שבסיסה במרסיי רוצה לעשות דמוקרטיזציה של התפלת מי ים ולהפוך אותה לזמינה לכמה שיותר אנשים. היא פיתחה טכניקה חדשה שצורכת מעט אנרגיה וידידותית לסביבה: הפרדה בהקפאה.
היבשת החזקה במיוחד בשנים האחרונות מעלה את הנושא של היבשת הלא נמנעת של משאבי המים העתידיים. עם זאת, זו המציאות שכבר מכירה רבע מאוכלוסיית העולם: שני מיליארד איש אינם מקבלים גישה כיום למים שקים, כפי שזכירה לעיתים קרובות ארגון האומות המאוחדות (UN). ו-25 מדינות מוצפות בלחץ מים קיצוני ביותר בכל שנה, לפי הארגון לסביבה World Resources Institute. כלומר, הן צורכות בשנה יותר מ-80% ממשאביהן במים מתחדשים.
הפתרונות המוערכים עומדים על שלושה פועלים: לחסוך, לשקול מחדש, וגם לסלן. המסלול האחרון מעניין את החברה המרסיית Seawards: "הסיבה לקיומנו היא להמקין את הסלין כדי לספק פתרון לבעיה של המים בעולם," מסביר הרב דה לנוורסן, מייסד הסטארט-אפ זו עם אובר מונטקודיול. הם מוסיפים שתי הבטחות: לא לפגוע בסביבה ולהפחית במידה הגדולה ביותר את עלויות הייצור.
יתרונות הקריוספרציה
לא לשתף את מי מים הים אינו חדשנות, זה קיים משנות ה-1960. 22,800 מפעלי דישלה מספקים כך 110 מיליון מטרים קוביים של מים מתוקים ביום, לפי נתוני 2022 של האיגוד הבינלאומי לדישלה. רובם נוהגים בתהליך ההיפוך שמשתמש בממברנות חציניות חצי-נפילות לסינון מי הים. כתוצאה מתכנס סוג של בוץ ברמה גבוהה מאוד במלח, מינרלים וחומרים כימיים, שקשה לשפר אותו. התהליך הזה גם צריך המון אנרגיה וגורם נזק לכדור הארץ.
חסרונות שהצוות של Seawards מבטיח למנוע. "אנו משיגים את אותה יעילות באיכות המים, אך צורכים פחות אנרגיה ואיננו משחררים פולוטנטים," מציין הרבה דה לנוורסן. הטכניקה שלו, הנקראת קריוספרציה, דורשת לקרר את מי הים ולשמור רק על גביעי המים הטהורים. תזכורת קטנה של שיעורי פיזיקה נחוצה: "מולקולות המים הטהור קריסטליזציה מתחילה מ-0°C בעוד שהמים המלוחים מקפיאים בטמפרטורת -2°C. המאפיין הזה מאפשר לחלץ את גביעי המים הטהורים בצורת גוף קשה בעוד המים המלוחים תמיד נוזליים," מסביר היזם. צריך רק לחמם אותם כדי לקבל מים מתוקים.
כבוד הכדור הארץ
הטכניקה של סיאוורדס כמובן צורכת אנרגיה. אך פחות מהיריבה שלה, מצהיר הרבר דה לנוורסין. "מה שצורך הכי הרבה, זה ההשקה של המכונה ומחזור הקירור הראשון. אך, מחזור אחר מחזור, היתרה האנרגטית נמוכה," מפרט. מצד האוקיינוסים, יש מעט סיכוי שיתייבשו. הם מכילים 97% מהמשאבים הכוללים של מים בכדור הארץ. אולם, האנושות חיה מתמיד על ידי מים מתוקים נוזליים, שמייצגים פחות מאחוז אחד מהמים הקיימים על פני האדמה. גם אם יש לשאוב אותם, יידרשו מאות ואף אלפי שנים עד שהם יירוקו. עם זאת, סיאוורדס רוצה להפחית למינימום את השפע שלה על המשאב: רק 10% מכמות המים שמושפתים הופכים למים מתוקים בעוד ה-90% הנותרים מושלכים חזרה לסביבתם הטבעית. ואם מלחותיהם חייבות להיות גבוהות, החברה מציינת כי העומס הזה נחשב כך שלא ישפיע על הסביבה.
לכבוש את העולם
Seawards עובדת על בניית דגם של מפעל בגודל מלא, אשר מקווה להתקין עד סוף 2024 על שטח נמל מרסיי הגדול (GPMM). לפני הגעת המציג שנה לאחר מכן, באזור פוס-סור-מר. "זה יהיה אותו דבר, אך בגרסה מותאמת לתעשיית הייצור והשיווק", הוא מדגיש. שלב הזה הוא חיוני כדי לשקול את ההצטרפות הראשונה. החברה מתכננת להתחיל תחילה במאיוט ובאי הקאריביים עד סוף 2026. היא מביטה גם לכיוון מרוקו, מצרים וגם אל האמירויות הערביות.
אף על פי כן, הסטארט-אפ אינה מתכננת לבנות מפעלים. במקום זאת, היא מתכוונת למכור את טכנולוגייתה מוכנה לשימוש לשחקנים מקומיים הזקוקים למים מתוקים לפעילותם, כמו לדוגמה תעשיינים או חקלאים שמצטרפים להם יחידת דיסלציה קטנה תהיה מספיקה. מכיוון שיכולת הייצור באמצעות הטכנולוגיה היא עד 50,000 מ"ק ליום (בהשוואה ל-500,000 עד 1,000,000 מ"ק בשיטה אחרת).
לאחר שויכסמה את מימון העסק באמצעות הון עצמי, מענקים והלוואות, קיבלה Seawards שני מיליון יורו בספטמבר 2022 ממשקיעים פרטיים. החברה מכינה סבב השקעות חדש בשתי תקופות: שני מיליון יורו בקרוב ואז 15 מיליון עד סוף 2025.
